פסילת חוות דעת מומחה בית המשפט לאחר חקירה בשלב ההוכחות

לפני בקשה מטעם הנתבעים לפסול את חוות דעת מומחה בית המשפט, ולמנות מומחה אחר תחתיו, וזאת לאחר שהמומחה נחקר על חוות דעתו במהלך שלב ההוכחות.

...

שיקולים אלה מצאו ביטוי בפסיקת בתי המשפט, וההלכה סוכמה לאחרונה על ידי פרופ' רוזן צבי בזו הלשון: "ביחס לכל עילות הפסלות הבהיר בית המשפט כי פסילת חוות הדעת היא סנקציה חריפה שתופעל רק בנסיבות יוצאות דופן בהן נפל פגם היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה. אם נפלו פגמים בחוות דעת המומחה התוצאה אינה בהכרח פסילת חוות הדעת. כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי נפלו פגמים בחוות הדעת של המומחה מטעמו, עומדות בפניו מספר דרכי פעולה: הראשונה, והמתונה ביותר, הכרעה בשאלות הרפואיות על בסיס חוות דעת המומחה ובצירוף ראיות נוספות; השנייה, מחיקת חלקים של חוות הדעת שבהם נפל פגם; השלישית, מינוי מומחה רפואי נוסף; הרביעית, והקיצונית ביותר, פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר תחתיו" (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 465 (2023)).

בסופו של דבר הניתוח נשען על טיעונים מקצועיים, והדרך להתמודד עמו היא בהעלאות טענות לגופן של קביעות ולא לגופם של קובעים.

התוצאה הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 5451-10-19 שחר ברוטשילד בע"מ נ' עירית תל-אביב-יפו ואח' מספר בקשה:59 לפני כבוד השופט גרשון גונטובניק המבקשת (התובעת) שחר ברוטשילד בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רם פרייס, הלה פלג וגלעד יניב המשיבות (הנתבעות) המומחה מטעם בית המשפט 1. עריית תל אביב-יפו ע"י ב"כ עוה"ד שירי אשכנזי ואפרת הרמן 2. רשות רשוי מקומית בת ים 3. הועדה המקומית לתיכנון ובניה בת ים 4. עריית בת ים ע"י ב"כ עו"ד מיכל וולוך יונתן לוי, כלכלן ושמאי מקרקעין בקשה לפסילת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט החלטה

לפני בקשה מטעם התובעת לפסול את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, וזאת לאחר שהגיש את חוות דעתו.

התובעת קיבלה את חוות דעת המומחה ביום 15.5.23 ובחרה להגיש את הבקשה רק ביום 6.6.23, 9 ימים בלבד לפני מועד ההוכחות הראשון.

במקרה שכזה דרך המלך הנאותה היא בהצגת שאלות הבהרה או בחקירת המומחה בשלב ההוכחות.

בנסיבות המקרה רוב טענות המבקשת לא צולחות את השלב הראשון, קרי קיומה של עילה לפסילת חוות הדעת: א) טענה מרכזית שהעלתה היא שהמומחה חרג מגבולות ההוראות שקבל.

...

שיקולים אלה מצאו ביטוי בפסיקת בתי המשפט, וההלכה סוכמה לאחרונה על ידי פרופ' רוזן צבי בזו הלשון: "ביחס לכל עילות הפסלות הבהיר בית המשפט כי פסילת חוות הדעת היא סנקציה חריפה שתופעל רק בנסיבות יוצאות דופן בהן נפל פגם היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה. אם נפלו פגמים בחוות דעת המומחה התוצאה אינה בהכרח פסילת חוות הדעת. כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי נפלו פגמים בחוות הדעת של המומחה מטעמו, עומדות בפניו מספר דרכי פעולה: הראשונה, והמתונה ביותר, הכרעה בשאלות הרפואיות על בסיס חוות דעת המומחה ובצירוף ראיות נוספות; השנייה, מחיקת חלקים של חוות הדעת שבהם נפל פגם; השלישית, מינוי מומחה רפואי נוסף; הרביעית, והקיצונית ביותר, פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר תחתיו" (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 465 (2023)).

בעניין זה מקובלת עלי עמדת המשיבות כי הן העבירו לעיונו את כתבי הטענות, הראיות ואת חוות הדעת, קרי מסמכים הנגישים לצדדים כולם.

התוצאה הבקשה נדחית.

התביעה מיתנהלת מזה כ- 7 שנים, במסגרתה נשמעו עדים רבים, הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים והמומחים נחקרו עליהן, ואף מונו מספר מומחים ע"י בית המשפט שאף הם נחקרו ע"י ב"כ הצדדים.

הנתבעים הגישו תשובה ראשונית לבקשה וטענו כי הבקשה הוגשה בשלב כה מיתקדם של ההליך, לאחר שהוגשו ראיות הצדדים, מונה המומחה גרשוני אשר הגיש חוות דעת וחקירתו הובילה למינוי שני מומחים נוספים אשר מונו בהסכמת הצדדים (המומחים רון וחוראני).

יתר על כן, כאשר בקשת פסילה מוגשת לאחר מתן חוות הדעת ולאחר חקירת המומחה, נידרש טעם חזק במיוחד כדי שזו תיתקבל (ראו והשוו: ת"א (שלום פ"ת) 5192/00 זילכה נ' סבג, פיסקה 38 (6.8.2007)); רע"א 6142/16 פלוני נ' מרכז רפואי ע"ש שיבא - תל השומר (28.9.2016)).

המומחה חוראני אישר כי הגיש חוות דעת ביום 10.9.19 עבור חב' טוסמן שמאים אשר פעלה מטעם חברת הביטוח, וכי חלפה למעלה משנה ממועד הגשת חוות הדעת האמורה לבין מינויו בתיק זה. כבר נפסק שאין במתן חוות דעת בעבר במסגרת הליך אחר ע"י מומחה בית משפט לאחד מן הצדדים בהליך הנוכחי כדי לפסול מניה וביה את חוות הדעת בהעדר כל אינדיקאציה ממשית לניגוד עניינים.

ב"כ הצדדים לא השכילו לגבש שום הסדר שיהיה בו כדי לייתר ולצמצם את הראיות ובעקבות זאת נחקרו בתיק 9 מומחים בסה"כ, והתובעת לא ויתרה על בדל של ראיה, לרבות חקירת הבודקים מטעם מכון התקנים וזאת במשך 17 ישיבות שהתקיימו בתיק, מתוכן 8 ישיבות הוכחות! בנסיבות אלו, נראה שהתובעת קבלה את יומה בבית המשפט ואין להרחיב את ההליך מעבר לכך.

...

סוף דבר דין כל הבקשות להידחות.

בהינתן ההיקף החריג של הבקשות והעיתוי בהן הוגשו ובהתאם לתקנה 53, אני מחייב את התובעת בתשלום הוצאות הנתבעים בגין תשובתם בסך של 5,000 ₪ בגין כל בקשה.

תזכורת פנימית ליום 15.1.24 המזכירות תשלח החלטתי לב"כ הצדדים ולמומחים ניתנה היום, בכ"ו אב תשפ"ג, ב13 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.

כבר בשאלות אלו העלו הנתבעים את טענותיהם כנגד המומחה וחוות דעתו, אולם, גם לאחר קבלת התשובות, בחרו הנתבעים לא לעשות דבר והמתינו לסיום הליך ההוכחות ורק אז הגישו את בקשת הפסילה.

מובן הוא כי פסילת חוות דעת מומחה לאחר הגשת חוות הדעת, לאחר שאלות הבהרה ולאחר חקירת המומחה, תבוצע במשורה ובמקרים מיוחדים, חריגים וקיצוניים.

יפים לעניין זה דברי כב' השופטת י. וילנר ברע"א 1867/20 פלונית נ' בית חולים העמק (3.5.20): "הינה כי כן, ובמלוא הזהירות, יצוין כי העיתוי בו הוגשה בקשת הפסילה הנדונה אכן מעלה חשד בדבר המניעים להגשתה, ומכל מקום, לא עלה בידי המבקשת להציג טעם מבורר המצדיק נקיטה בצעד כה חריג של פסילת חוות דעת המומחה לאחר תום שלב שמיעת הראיות. נוכח האמור, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת המבקשת, וזאת, מבלי שראיתי להביע עמדה כלשהיא לגופן של הטענות אשר העלתה המבקשת נגד המומחה. אציין עוד כי פסילת חוות דעתו של המומחה בשלב זה תחייב "פתיחה" מחודשת של הליך שמיעת הראיות כולו, ומשכך אינני סבורה כי הפגם הטמון בעיתוי הגשת הבקשה כאמור ניתן לריפוי באמצעות השתת הוצאות".

...

איני מקבלת טענה זו. הצדדים טענו בפני המומחה באמצעות מסמכים וחוות דעת, המומחה נתן חוות דעתו בכלל הנושאים שהועלו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

הנתבעים ישלמו הוצאות התובעת בסך 4,000 ₪ בתוך 30 יום.

את מסקנתו ביסס בית משפט קמא על הכרעה בנוגע להתנהלות הצדדים בשלב הטרום חוזי, עת נוהל ביניהם משא ומתן, על הכרעה בנוגע להתנהלות הצדדים בשלב ניהול השותפות עצמה לאחר שנחתם הסכם השותפות, ועל הכרעה בנוגע להתנהלות הצדדים בשלב שלאחר מתן הודעת ביטול ההסכם ופרוק בפועל של השותפות ושל עסק המסעדה.

מה גם שהמערער לא הגיש חוות דעת נוגדת מטעמו או מיסמך חשבונאי אחר המוכיח את טענותיו ותומך בדרישתו לפסול חוות דעת מומחית בית המשפט.

פסילת חוות דעת המומחית אשר לטענת המערער כי שגה בית משפט קמא מפני שלא פסל את חוות דעת המומחית, אין ממש בטענה זו. שהרי בקשה לפסילת חוות דעת מומחה בית משפט יש להעלות בהזדמנות הראשונה, מיד לאחר המועד בו נודע למערער על הנסיבות שמצדיקות את פסילתה.

המערער לא פעל כנדרש בעיניין זה בבית המשפט קמא, ולאחר הגשת חוות דעת המומחית, המערער הגיש שאלות הבהרה ואף חקר את המומחית על חוות דעתה.

...

אני סבורה שקביעה זו חלה גם על התביעה שכנגד ודי בה כדי לדחותה.

לסיכום לאור כל האמור, אני מורה על דחיית הערעור.

המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.