ועדה רפואית לעררים קבעה למערער בישיבותיה בתאריכים 11.7.17 ו- 10.12.17, עובר למתן פסק הדין המחזיר, נכות יציבה משוקללת בשיעור 56%, בגין ליקויים אלה (פרוטוקולי הועדה צורפו להודעת המשיב מיום 22.7.19):
· נכות בשיעור 15% בגין פסוריאזיס;
· נכות בשיעור 10% בגין הפרעת חרדה;
· נכות בשיעור 10% בגין ארטריטיס שורש כף יד שמאל;
· נכות בשיעור 10% בגין הגבלה קלה ע"ש מותני;
· נכות בשיעור 20% בגין שינויים נווניים במפרקים;
· נכות בשיעור 10% בגין דום נשימה בשינה;
· נכות (מנופה) בשיעור 5% בגין ליקוי שמיעה.
דיון והכרעה
הלכה פסוקה היא, כאשר עניינו של מבוטח מוחזר לועדה רפואית לעררים לדיון מחדש בעקבות פסק דין בו נקבעו הוראות, על הועדה לקיים את הוראות פסק הדין במדויק ובמלואן, להתייחס לאמור בפסק הדין ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו בו (דב"ע (ארצי) נא/29-01 מנחם פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב' 160 (1992)).
עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות), בהרכבה מיום 20.1.19, על מנת שתבהיר קביעתה בתחום האורתופדי ותנמק מדוע בוטלה הנכות שנקבעה על ידה בישיבתה מיום 11.7.17 – נכות בשיעור 20% בגין שינויים נווניים במפרקים לפי פריט ליקוי 35(1)(ג) ונקבעו תחתה למערער נכויות בשיעור 10% בגין הגבלה בע"ש צוארי לפי פריט ליקוי 37(5)(א) ונכות בשיעור 10% בגין הגבלה ע"ש מותני לפי פריט ליקוי 37(7)(א) שנקבעה למערער בעבר בנוסף ובנפרד מהנכות בגין שינויים נווניים במפרקים.
...
מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה, אשר מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר כנדרש.
חיזוק למסקנתי מצאתי בלשון פסק הדין המחזיר שניתן כאמור על יסוד הסכמת הצדדים ובמסגרתו ציינו, כי מפרוטוקול הוועדה בישיבתה מיום 11.7.17 "לא נערך דיון לגבי נכות בעמוד שדרה צווארי, ולא נקבעה למערער נכות" ומכאן שאין בידי לקבל את טענת המשיב, כי הנכות בגין 20% נקבעה למערער בגין שינויים ניווניים במפרקי ע"ש צווארי וע"ש מותני – קביעה שאינה עולה בפירוש מפרוטוקול הוועדה.
אשר לשינוי הרכב הוועדה – במקרה שלפני לא הובא טעם ענייני המצדיק החלפת הרכב הוועדה ולא שוכנעתי שקיים חשש ממשי שהוועדה תהא נעולה על החלטתה.
סוף דבר
על יסוד כל המפורט – הערעור מתקבל בחלקו.
