עניינה של התביעה היא ערעור על החלטת הועדה הרפואית לערעורים של קרן הפנסיה "הראל פנסיה" מיום 29.4.2019 שלפיה, טרם חלפה תקופת האכשרה מאז הצטרפותו של התובע לקרן וכי הוא אינו עונה להגדרת נכה לפי תקנון הקרן (להלן- ההחלטה).
ביום 1.3.2012 התחיל התובע לעבוד בישיבת בית אל, כאשר במהלך עבודתו הכספים הופקדו לקרן הפנסיה מקפת.
...
לאחר שהתובע הגיש ערעור על החלטת רופא קרן הראל, ביום 31.10.2018 קבעה הועדה הרפואית כי יש לדחות את הערעור, שכן התובע אינו עומד בתקופת אכשרה כנדרש בתקנון הקרן וכי אינו עונה להגדרת המונח "נכה" בהתאם לתקנון הקרן (נת/3-4).
הערות נוספות
לגבי הטענה אשר נטענה על ידי התובע, כחוט השני הן בכתבי טענותיו, הן בדיוני הקדם ובדיון ההוכחות והן בסיכומיו בעל פה, שלפיה קשה להלום מצב, שלפיו, מחד גיסא, חברת הביטוח הראל תכיר באובדן כושר עבודה של התובע כתוצאה מהניתוח אותו עבר ואילו קרן הראל מסרבת להכיר שכן לשיטתה מדובר במצב קודם (ע' 16 ש' 22-25) - אנו סבורים כי צודקת הנתבעת בטענותיה, שלפיה מדובר בשתי יישויות נפרדות שונות (הגם שבשתיהן נכללת התיבה "הראל"), ואין להשוות אחת לרעותה, שכן לכל אחת כללים נפרדים שונים אשר לאורן הן מחויבות לפעול.
יודגש, כי החלטת הוועדה הרפואית כמו פרוטוקול הדיון הקודם עמדו בפני הוועדה, ודומה כי לאור הלכת מועלם (סע' 42), על רקע השכלתו וניסיונו של התובע, ההחלטה סבירה, שכן "המסקנה המתחייבת היא שכל אמות המידה המפורטות בסעיף (הגדרת נכה- ד.י.) – השכלה, הכשרה וניסיון- הן אמות מידה חלופיות ולא אמות מידה מצטברות. מכאן נובע, כי ההגדרה שבתקנון הקרן שונה מההגדרה המקובלת בפוליסת אובדן כושר עבודה שלפיה על העבודה האחרת להיות תואמת את שלוש אמות המידה- השכלה, הכשרה וניסיון- במצטבר. כמו כן, כפי שנטען על ידי הממונה, שיעור ההשתכרות בעבודה האחרת אינו בגדר אמת מידה להיותה של עבודה מתאימה."
סוף דבר
אשר על כן, הגענו לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה מיום 29.4.2019.
עם כל ההבנה למצבו של התובע, התביעה נדחית.
