פנסיית ידועה בציבור מקרן מקפת

הדרישה דלעיל נובעת, כך עולה מטענות בא כח המערערת בפתח הדיון בפנינו, מכך שבהעדר רישום של ידועים בציבור במירשם האוכלוסין ניתן להרשם במוסד "שהוא המקום היחיד שבו נרשמים זכויות של ידועים בציבור". המערערת הפניתה להחלטה שנתקבלה בישיבת הנהלת הקרן מיום 7.6.1979 (להלן – החלטת 1979) לפיה תנאי לקבלת קצבת שאירים מהקרן הוא אישור המוסד לביטוח לאומי על היות דורשת הפנסיה ידועה בציבור.

כפי שהיטיב לציין בית הדין האיזורי "מדובר במושכלות ראשונים" לפיהם תקנון קרן פנסיה ביום מימוש הזכויות הוא המקור הנורמאטיבי למערכת היחסים שבין הקרן לבין עמיתיה ומי שבאים בנעליהם ו"אבן הראשה במערכת היחסים שבין הצדדים" וממילא לא ניתן להעניק, קל וחומר לשלול, זכויות מהותיות במסמך חצוני לתקנון הקרן (ראו בין היתר: ע"ע (ארצי) 629/97 אליאב - קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ פד"ע לו 721 (2002); בג"ץ 6460/02 אליאב נ' בית הדין הארצי לעבודה (8.2.2006); ע"ע (ארצי) 600026/97 מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ – פיורסט, פד"ע לט 831 (2003); בג"ץ 3514/07 מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ נ' פיורסט (13.5.2012)).

...

אף כי דעתנו אינה נוחה מהתנהלות המשיבה, אשר על פני הדברים נהנתה מקצבאות שאירים המגיעות לאלמנה שלא נישאה בשנית, תוך שהיא תובעת זכויות של אשת חבר בר קצבה בקרן, מקובלת עלינו עמדת בית הדין האזורי על נימוקיה.

סוף דבר – הערעור נדחה.

לנוכח היקף החיוב בהוצאות משפט בבית הדין האזורי ולנוכח התנהלות המשיבה כמפורט לעיל, לא מצאנו לנכון לעשות צו להוצאות בערעור.

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ק"ג 20463-04-13 12 נובמבר 2013 לפני: השופטת דיתה פרוז'ינין – נשיאה נציגת ציבור (עובדים) גב' נחמה אנג'ל נציגת ציבור (מעבידים) גב' לאה ברבש התובעת ג'ולייט ביטון ת.ז. 065879314 ע"י ב"כ: עו"ד נחום סולן הנתבע "קרן מקפת" מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש בע"מ (בניהול מיוחד) ע"י ב"כ עו"ד תומר אלטוס פסק דין

גם אם נקבל במלואה את גרסת התובעת כי הייתה ידועה בציבור של המנוח מ-1992 ועד 2007, למרות התהיות שפורטו לעיל, התובעת אינה ממלאת אחר התנאי השני הנידרש בתקנון הקרן - מגורים במשך שנה לפחות לפני פטירת המנוח, כפי שיפורט להלן.

...

לנוכח כל האמור לעיל נדחית התביעה.

הרקע להתדיינות ביום 1.11.17 נתן בית הדין האיזורי בחיפה פסק דין חלקי לפיו התובעת זכאית למחצית קצבת שארים מקרן הפנסיה שהנתבעת מנהלת כ-"אלמנת פנסיונר". זאת נוכח הסכמת הנתבעת לפיה התובעת 1 הייתה ידועה בציבור של המנוח, העונה להגדרת "אלמנת פנסיונר" בתקנון הקרן.

כאמור לעיל, לא כך התרשמתי, וממילא כבר נקבע כי אין בן הזוג המנוח יכול להעניק לבת זוגו, זכות אשר אין היא זכאית לה מכוח תקנון קרן הפנסיה (ע"א 233/98 שושנה כץ נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים ואח', פ"ד נד(5) 493; ע"ע 496/09 ורדה בר-און נ' קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע"מ, מיום 1.7.10) ועל כן אין לי אלא לדחות את טענתה זו של התובעת 2.

...

אקדים ואמר כי לא מצאנו כי האמור בפסק הדין נוגע לענייננו.

נוכח כל האמור, אני קובעת כי הוכח שהמנוח לא חי עם התובעת 2 בשנים האחרונות לפני פטירתו וזאת לפי בחירתו.

סוף דבר לאור המסקנה העובדתית הברורה כמפורט לעיל, לפיה מגורי התובעת 2 והמנוח בנפרד במשך שנים לא נבע מכפיה על המנוח והתובעת 2; משהוכח גם שבני-הזוג כלל לא ניהלו קשר זוגי כלשהו בשנים שבהם התגוררו בנפרד, ולא הייתה ביניהם שותפות כלכלית ולא תשלומי מזונות, הרי המסקנה הברורה הינה שדין תביעת התובעת 2 להידחות.

בית דין איזורי לעבודה בבאר שבע ק"ג 14767-10-10 חיים נ' עמיתים קרנות הפנסיה הותיקות ואח' בפני כב' השופט יוחנן כהן נציג ציבור (עובדים): מר ישראל עמישי נציג ציבור (מעבידים): מר לאון מיוני התובעת: מרים חיים ת.ז. 15726151 ע"י ב"כ עוה"ד יעל ורד הנתבעות: 1. קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ (בניהול מיוחד) ע"י ב"כ עוה"ד תומר אלטוס 2. אבלין פורטון זוננשיין ת.ז. 303696231 ע"י ב"כ עוה"ד ספיר דוידוב פסק דין

בפרשת אריאל (ע"א 1966/07 עמליה אריאל – קרן הגימלאות של חברי אגד בע"מ, ניתן ביום 9/8/10), קבע בית המשפט העליון, שכאשר חי המנוח שנים ארוכות בנפרד מאישתו החוקית ומנגד יצר תא משפחתי אמיתי עם הידועה בציבור, יש בכך לעמוד בתנאי של עיקרון תום הלב.

...

בניגוד לטענת קרן מקפת בסיכומיה, הגענו לכלל מסקנה כי התובעת הינה אלמנת מבוטח בהתאם לתקנון הקרן, ולפיכך החלפת המוטבים נותרה בגדרי הוראות התקנון ואין מדובר בפעולה שיש בה כדי להעמיס על קרן מקפת התחייבות כספית החורגת מתקנונה.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, תביעת התובעת מתקבלת ונקבע בזאת, כי התובעת הינה המוטבת היחידה לצורך קצבת השאירים של המנוח מהנתבעת 1 ואילו הנתבעת 2 אינה זכאית לקצבת שאירים מהנתבעת 1 בגין המנוח.

לפיכך, אנו מורים לנתבעת 1 לשלם לתובעת את מלוא קצבת השאירים לה היא זכאית החל ממועד פטירת המנוח בתאריך 28/7/10.

בתצהיר עליו חתם המנוח ביום 3.12.2015 מצהיר המנוח כי "תצהיר זה ניתן לצורך הכרה במעמד ידועה בציבור... אני מכיר בגברת רוזמרי אוליאל כידועה בציבור שלי במיוחד לצורך קבלת הפנסיה מקרן מקפת, לאחר פטירתי ח"וח", תוך שהוא מציין כי "כל אחד מאתנו גר בבית משלו ואין לנו חשבונות בנק משותפים." (נספח ב' לתצהיר התובעת).

...

ברוח הדברים לעיל - בפסק הדין עב"ל (ארצי) 21302-03-16 אידה שרה פוקילמן – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (2.4.2019) התייחס בית הדין הארצי לזיקת הגומלין הקיימת בין קיום חיי משפחה, מגורים משותפים וניהול משק בית משותף וקבע את הדברים הבאים: "כאמור, עובדת קיום מגורים יחדיו מקימה חזקה הניתנת לסתירה של קיום משק בית משותף, ואולם העדרה אינו שולל האפשרות לקיום משק בית משותף במסגרת חיי משפחה, כשכל מקרה בהתאם לנסיבותיו. יחד עם זאת, בחזקה הראייתית הנובעת ממגורים משותפים נובעת הקלה ראייתית מסוימת לבני זוג המתגוררים יחדיו. במקרים של מגורים נפרדים לא קמה החזקה הראייתית האמורה, על ההקלה הראייתית הכרוכה בה. משמעות הדבר מבחינה מעשית היא כי נדרשת תוספת ראייתית מסוימת לשם ביסוס המסקנה בדבר קיום חיי משפחה ומשק בית משותף על אף העדר המגורים המשותפים, וזאת חלף ההקלה הנובעת מהחזקה הראייתית האמורה". מאחר והתובעת לא הציגה בפנינו ראיות לכך שהיא והמנוח ניהלו משק בית משותף, מסתברת המסקנה הבאה - בצירוף כל אשר פורט לעיל - היא כי התובעת לא עמדה בנטל הנדרש להוכיח תביעתה כי יש להכירה כידועה בציבור של המנוח ולפיכך אין התובעת זכאית לקצבת שאירים מקרן הפנסיה.

בית הדין ער לכל הנסיבות שציין ב"כ התובעת בסיכומיו, ובין היתר העובדה שלהתגורר בדיור מוגן זו משאת נפשם של רבים מהקשישים וכן וללחצים שאולי הופעלו על התובעת והמנוח מכיוונם של בני המשפחה שגרמו להם לפעול כפי שפעלו, אולם במצב הפסיקתי הקיים נכון להיום - אין מנוס מדחיית התביעה.

סוף דבר: לאור מסקנתנו זו, דין התביעה להידחות.