פנייה להוצאה לפועל בגין צ'ק חוזר

סכום התביעה מורכב מיתרת חוב בסך של 122,000 ₪, לפי כרטסת שצורפה לתביעה וסך נוסף של 60,000 ₪ בגין שיקים חוזרים.

במסגרת ההליך בהוצאה לפועל, פנו הצדדים בהסכמה למומחה להשוואת כתב יד, יונתן נפתלי, אשר קבע כי הנתבע לא חתם על השיקים.

...

סוף דבר הנתבע פתח בית עסק וחתם על טופס פתיחת לקוח וכתב ערבות.

על כן, התביעה מתקבלת במלואה.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת 182,000 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה מיום 14.5.14.

התובע והנתבע פנו יחד לצד ג' לצורך מסירת החלטת כב' הרשם, והנתבע אף התרה בצד ג' להעביר את הכספים אליו, אחרת יחויב בחוב הפסוק.

טענות הנתבע הנתבע, שהנו עו"ד במקצועו, קיבל על עצמו לייצג את הנתבע בהליכי הוצאה לפועל לצורך גביית שיקים חוזרים שנוכו על ידו.

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שבחנתי את טענותיהם, באתי לידי מסקנה כי יש לדחות את התביעה.

לעניין שכר הטרחה – ראשית יובהר, כי בהעדר טענות של ממש לייצוג רשלני או לנזקים שנגרמו, סבורני כי הלכה למעשה הושתקו טענותיו של התובע בעניין זה במסגרת תביעת הנתבע, ממילא כאשר נאות לשלם סכום נוסף של 12,000 ₪ בגין שכרו של הנתבע בייצוג שניתן לו, הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין.

לסיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

תיק ההוצאה לפועל ניפתח נגד המשיבים בגין שישה שיקים חוזרים משוכים על בנק הפועלים, מחשבונה של המשיבה, ובערבותו האישית של המשיב מס' 2 (להלן: "יעקובוביץ").

מיד כשנודע לאבו גוש על ההסכם מב/2 פנה והגיש תלונה במישטרה על זיוף, ואישור על כך צורף לתגובה.

בכל הנוגע לגירסת המערערת ציין כב' הרשם, כי זו אינה מכחישה, למעשה, את המסמך מב/1, המתאר היתחשבנות הדדית בין הצדדים, ומנהלה אבו גוש אף אישר בעדותו כי קיבל כספים על פי המסמך מב/1, אך טען כי הכספים התקבלו בשל שיקים נוספים של המערערת שברשותו.

...

סבורני, כי מסקנתו זו של כב' הרשם מעוגנת בחומר הראיות, לא נפלה בה שגיאה, ואין להתערב בה. כן אני סבורה, כפי שקבע כב' הרשם, כי יש בכל הנתונים גם יחד, דהיינו הראיות שהובאו באשר לקיומו של הסכם פשרה וויתור, על אף הפגמים בגרסה, אל מול הפגמים שבגרסת המערערת, כדי להטות את מאזן ההסתברויות לטובת המשיבים, ולו במעט.

מסקנתו זו של כב' הרשם היא מסקנה הגיונית, ולא נפלה בה שגגה.

בסיכומו של דבר, אינני סבורה כי יש נפלה טעות בהחלטת כב' הרשם.

ביום 10.12.2001 נחתם על ידי בן רשי הסדר תשלומים שבו ציין כי יתרת החוב שלו לתובע הנה 157,000 ₪ וזאת בגין שיקים חוזרים של לקוחות שהתובע ניכה לבן רשי.

ההליכים בתיק: הנתבעת לא הגישה כל היתנגדות במועד בתיק ההוצאה לפועל, הגישה תיק זה בבקשה לאיחוד תיקים במסגרת איחוד תיקים שניהלה, ורק בשנת 2017 פנתה לראשונה להוצאה לפועל בבקשה להיתנגד לשטר, ביחד עם הארכת המועד.

טענות התובע הן כי הוא מבקש לקבל את הסכום על תיק ההוצאה לפועל בגין שטר החוב.

תיק זה ניפתח בהתנגדות לבצוע השטר ובקשת הארכת מועד להגשת היתנגדות שהגישה הנתבעת בגין שטר חוב שניתן על ידה סעיף 81א(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי "שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השיטריות (בחוק זה – שטר) ניתנים לבצוע כמו פסק דין של בית משפט." מעמדו של שטר הנו כשל פסק דין.

...

עוד עלה כי טענות דומות לזיוף אינן נטענות ונדחות בפעם הראשונה, לרבות בהליכים משפטיים.

לסיכום: לאחר ששמעתי את הצדדים בתיק זה, לרבות העדים, חוות דעת המומחית, ולאחר הליכים ממושכים, אני דוחה את ההתנגדות במלואה.

בהתאם אני מורה על שפעול הליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבעת בתיק מס' 17-01582-03-7.

העדות מטעם הנתבעים הנתבע 2 העיד, בין היתר, כי השיק נשוא ההליך נימסר כשהוא ריק ולבטחון והיא אסור להשתמש בו; לא השיב עניינית לשאלה האם נכון שהקבלן הקודם איתו עבד מול צוות 3 הגיש נגדו תביעה אף הוא; לשאלה האם נכון שחזרו שיקים וטען ש"הם בוטלו ולא חזרו" וכי יש סיבה לביטול; טען שהוטלו בתיק ההוצאה לפועל עיקולים בגובה של מעל שני מליון ₪; כאשר נישאל האם ג'ליל, החתום על מיילים שהוצגו לנתבע 2 בדיון הוא איש הכספים שלו, השיב שהוא עצמו לא חתום על המייל, שמדובר בחברה גדולה והוא לא מכיר את המיילים, אך אישר שג'ליל עובד בנתבעת 1.

במהלך מרבית חקירתו היתחמק הנתבע 2 ממתן תשובות ענייניות לשאלות, כולל לעניין מיילים שנשלחו ע"י עובד שהועסק בתפקיד שעל פניו לא נראה זוטר במיוחד, הציג נתונים כספיים באופן חלקי, ולא הגיב כלל להצעה שהעיקול יבוטל לאלתר ובילבד שיראה שהיו פניות לקבלת תלושי שכר לפני סרוב השיק.

היתנהלות זו של הנתבע 2, היא כשלעצמה מטה את הכף לטובת התובעת, בודאי כאשר היא מצטרפת להקף השיקים החוזרים כאמור לעיל.

...

ומן הכלל אל הפרט ראשית, באשר לטענת הנתבעים כי צו העיקול פקע שכן לא הומצא להם במועד שנקבע בהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל - טענה זו נטענה באופן כללי וסתמי, הנתבעים לא הבהירו מתי לגישתם בוצעה ההמצאה, וכבר מסיבה זו איני מקבלת אותה.

לאור כל האמור לעיל, על פניו וכאמור בזהירות הראויה, בשים לב לכך שמדובר בתביעה שטרית, בה מוטל הנטל על הנתבעים להראות כי אינם חבים עפ"י השטר, אני סבורה שהתובעת עמדה בנטל להראות כי קיימת לה עילת תביעה הראויה לבירור.

מאזן הנוחות ויסוד ההכבדה לאחר ששמעתי את המצהירים בעדותם בפניי בעניין זה, נחה דעתי שהתובעת עמדה גם בנטל זה. למסקנה זו אני מגיעה לאור כל אלה: היקף השיקים שנראה כי סורבו בחשבון הנתבעת 1 מסיבת אין כיסוי מספיק וסירובו של הנתבע 2 להתייחס לכך באופן ענייני.

סיכום לאור כל האמור לעיל, לאחר ששוכנעתי כי קיימת עילת תביעה הדורשת בירור במסגרת ההליך העיקרי, ולאחר ששקלתי את מאזן הנוחות, הגעתי למסקנה כי אין מקום לביטול צו העיקול הזמני והוא יוותר על כנו.