המשיב גם הפנה למחיקת השרטוט, וההערה "למוטב בלבד", על השיקים, וטען, כי יש בכך לתמוך במסקנה כי שיקים אלה לא נימסרו בפועל לחברת פוראול לפרעון כנגד רכישת מוצרים.
המערערת לא התמודדה, עם מימצאי החקירה, לפיהם, מקצת השיקים אשר תועדו בהנהלת החשבונות שלה כשיקים שנמסרו לספקים בגין רכישת דלק, נפדו על ידי בעלי מניותיה, או ניתנו כהלוואות לאחרים.
לטענת המשיבה, היות שמחילת החובות הנה בגדר הכנסה על פי סעיף 3(ב) לפקודה, יש לרשום אותה כ"הכנסות אחרות" בדו"חות, ולא במסגרת "עלות המכר". לאחר נטרול פעולות היומן האמורות, ע"י הפחתת הסכומים הרלוואנטיים מסעיף "עלות המכר", והוספתם למחזור המכירות, מצאה המשיבה, כי שעורי הרווח בשנת המס 2007 עמד על 3.4% ואילו בשנת המס 2006 נוצר הפסד גולמי בשיעור של 8% (ר' טבלה 2 בנספח א' לחוו"ד מר הרוש).
הלקוחות המדגמיים, נבחרו על פי שני קריטריונים – העידר מעורבות בהפצה או קבלה של חשבוניות פיקטיביות, והקף רכישות גבוה, ביחס לשאר הלקוחות.
במסגרת תצהיר עדותו הראשית של מר גאון, שהוגש קודם הסדר הטיעון, נטען, כי החשבוניות שבמחלוקת אינן פיקטיביות, וכי המערערת רכשה סולר מהספקים המוזכרים בנימוקי השומה (ס' 10 לתצהיר מר גאון).
...
ביחס לאופן ביסוס השומה לפי מיטב השפיטה, למסד הראייתי הנחוץ לשם עריכתה, ולטיב הביקורת השיפוטית עליה בערעור, נפסק: "נישום אשר ספריו הוכרו כפסולים מאחר שנוהלו בסטיה מהוראות ניהול פנקסים... ונערכה לו כתוצאה מכך שומה על פי מיטב השפיטה - לא ניתן לדרוש ממנהל מע"מ, או מפקיד השומה, לפי העניין ... להוציא שומה מבוססת ומדוייקת לכל דבר ועניין ולהצדיק את שומתו לכל פרטיה. בנסיבות אלה רשאי המנהל לקבוע את השומה לא רק על פי עובדות מוכחות ונתונים בודקים, אלא גם על פי אומדנים, הערכות וניסיון אישי …במקרים כגון דא, על הנישום הראיה להוכיח את הטענה כי שומה כאמור הינה מופרז, בלתי סבירה או שגויה … נטל הראיה הרובץ על נישום בהקשר זה הינו כבד ביותר עד כי "לא נשאר לשופט אלא לאשר את השומה, בלתי אם יעלה בידי הנישום להוקיעה כשרירותית או כמופרכת מעיקרה או, כבנויה על הנחות של עובדות או משפט המוטעות ביסוד... פקיד השומה מחויב, כמובן, למשל בעריכת שומה סבר, אך כשאין בסיס מוצק להערכת הכנסתו של הנישום, מן הטעם שספריו נפסלו... לא יתערב בית-המשפט בשומה, אפילו לא היה בידי פקיד השומה כדי לבססה על ראיות, שאפשר להעמידן במבחן... ההיגיון אשר עומד בבסיסה של הלכה זו הוא בקיאותם ומומחיותם של מנהל מע"מ או פקיד השומה בעריכת שומות המס. מטעם זה נקבע כי גם באותם מקרים בהם נאלץ מנהל מע"מ לפעול אף לפי ניחוש והשערה בלבד, לא יבוא בית המשפט להמיר את ניחושו ושיקול דעתו של המנהל בניחושו ובשיקול דעתו שלו... לבית המשפט בתובענת מס נתונות סמכויות של פיקוח וביקור בלבד. אמנם, בית המשפט מוסמך להתערב בשומה שנערכה על ידי פקידי המס, אולם ככלל לא ייטה הוא לעשות כן. את תפקיד עריכת השומה הטיל המחוקק על מנהל מע"מ ואפילו ימצא בית המשפט כי אילו היה פועל הוא במקומו של זה היה עורך את השומה באופן שונה ממנו, אין בכך עילה מספקת להתערבותו בה" [ע"א 8375/06 ד"ר מנחם צ'צ'קס נ' מנהל מע"מ פתח תקוה (ניתן ביום 25.3.09) בסעיף 20 לפסק הדין, ור' גם ע"א 4160/13 סלע בנגב חב' לעבודות עפר, כבישים ופיתוח בע"מ נ' מנהל מע"מ באר שבע ופקיד שומה באר שבע (ניתן ביום 10.5.15 בסעיף מה לפסק הדין)].
משנדחו טענות המערערת, לעניין פסילת הספרים, ולעניין השומות על פי מיטב השפיטה, יש לדחות את הערעור, לעניין תיאום ניכוי, בשל פחת ובשל אינפלציה, בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), וביחס לקנס הגירעון, הנשענים במלואם על הטענות שנדונו לעיל ונדחו.
משלא נמצא כל פגם העשוי להצדיק התערבות בשומות ובצווים, נדחה הערעור.
נוכח סכומי המס שהועמדו במחלוקת במסגרת הערעור, ונוכח היקף ההתדיינות בפועל, תשלם המערערת למשיבה הוצאות המשפט, בסך 70,000 ₪.