פירוק שיתוף בנכס ללא טופס 4

לא נמצאה תעודת גמר לנכס ברעננה וככל הנראה לא הונפק טופס 4.

לטענתו יש לברר הליך זה בבית המשפט השלום ואין מקום למנות את הנאמן ככונס נכסים לפירוק שתוף בנכס, אלא להורות על מכר זכויות החייב בלבד.

בהתאם לנתוני אתר "יד 2", דמי שכירות לנכס דומה הם סכום של כ- 4,200 ₪.

על מנת לקדם את ההליך ובשים לב לכך שהצדדים מתקשים להציע הצעה לפדיון זכויות החייב בנכס ומבלי לקבוע מסמרות, מצאתי להציע לצדדים הצעה לפיה זכויותיו של החייב יפדו בסכום של 300,000 ₪.

...

לטענתו, יש להורות על פירוק שתוף בנכס, מינוי המנהל המיוחד ובא כוח הבנק ככונסי נכסים ולפעול למימוש הנכס במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

עם זאת, מאחר שהנושה המובטח פנה בבקשה למימוש בהוצאה לפועל מתוך הנחה שפדיון חלקו של החייב בנכס לא יתאפשר, אני רואה לתת היזדמנות אחרונה להגיע להסכמות בנושא הפידיון, בהתאם להצעת בית המשפט להלן.

בהצעה זו הבאתי בחשבון הפחתה בגין הוצאת טופס 4 והיא ניתנה בהיתחשב בטענות הנגדיות השונות ביחס לנכס תפוס (ראו טענות החייב ביחס להילכת כובשי אל מול עניין ע"א 3430-02-20 חלה נ' לבונטין (13.7.20)).

...

הטענות שמעלה החייב (דיור חלוף, הפחתות בשווי הנכס) אינן טענות להליך זה. ודוק: הנושה המובטח רשאי להמשיך בהליכי המימוש בנפרד מהליכי פשיטת הרגל (ראו החלטתי בפש"ר (מרכז) 10209-01-17 הלוי נ' כונס הנכסים הרשמי (6.1.20)).

לכן, אני מורה כדלקמן: מתירה לנושה המובטח ולמנהל המיוחד לממש את הנכס בהוצאה לפועל כמבוקש על ידם, וזאת בחלוף 45 ימים מהיום.

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 907072/6 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב יעקב זמיר, הרב מימון נהרי, הרב ציון לוז-אילוז המערער: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד רוברט ליכט פטרן) המשיבה: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד שלום כהן ועו"ד לימור סוויסה) הנידון: מזונות אשה בעילות גירושין שאינן מחייבות בגירושין בעל כורחה; פירוק שתוף בדירה ללא טופס 4 פסק דין

כאשר מדובר, בדבר משותף שיש בו דין חלוקה, הרי שהתביעה לפירוק השתוף בכל עת, תוביל לחלוקה בעין של הנכס המשותף, כשכל אחד יקבל את חלקו היחסי כפי שהוא, והצד השני לא יכול למנוע את פירוק השתוף, גם אם יטען שבעקבות החלוקה יורע מצבו (שו"ע חו"מ סימן קעא סעיף א).

...

על אף מסקנה ברורה זו, בית הדין האזורי נימק בדעת הרוב את המשך החיוב במזונות בנימוק קצר, בזה הלשון: "כל זמן שלא הוכחה עילה ברורה מצד הבעל לגירושין, והצדדים עדיין נשואים, על הבעל לשאת במזונות האישה והוצאותיה". זאת אומרת, לדעת הרוב, כל זמן שהצדדים לא התגרשו, ולא הוכחה עילה המחייבת את האישה בקבלת גיטה, הרי שהחיוב במזונות ממשיך.

המערער לא יחריג על דעת עצמו, שום מקור כספי גם אם לדעתו הוא לא בר איזון (המומחה שימונה יחריג או לא יחריג בהתאם להבנתו את החוק בנושא, כשההכרעה תהיה בסופו של דבר על ידי בית הדין האזורי בהכרעה שיפוטית).

מסקנה אשר על כן, לאור כל האמור, בהתייחס לכל הערעורים כאחת, בית הדין קובע כלהלן: בית הדין מבטל את חיוב מזונות האישה למפרע, מיום מתן פסק הדין האזורי.

חלק זה של הערעור נדחה.

ממועד התשלום האמור ועד היום הכונסים ביצעו משימות ניהול הפרוייקט, קרי, היתקשרות עם קבלן מבצע, היתקשרות עם ספקים ומשימות אדמינסטרטיביות מול עריית תל אביב ומחלקותיה השונות וגורמים אחרים עד לקבלת טופס 4 והליך של בקשה לרישום בית משותף (עד למועד זה לא התקבלה תעודת גמר).

למעט מכירת דירת ספרן, כונס הנכסים לא פעל בשום דרך על מנת להפקיד את הסכומים שנדרשו שכן הסכומים הללו הופקדו על ידי בעל הבניין בהתאם להחלטת בית המשפט.

שכן יש הבדל בין כונס נכסים אשר מונה לבצוע פירוק שתוף במקרקעין באופן הכולל גם הליכי היתמחרות ומימוש נכס, למינוי של כונס נכסים לבצוע רישום בית משותף בלבד, לעניין זה ראו ת"א (מחוזי מרכז) 13032-06-21 עו"ד לוי ליאור גרוסמן - כונס נכסים נ' מדינת ישראל (22.01.2023), שם היתייחס בית המשפט גם לפרמטרים נוספים בהם יש להיתחשב בעת קביעת שכר טירחת כונס הנכסים: "עוד נפסק, כי קביעת שכרו של בעל תפקיד תיעשה על פי נסיבות המקרה: מהות הפרויקט, משך הטיפול בפרויקט, מהות הטיפול והקושי שבו, כישורי המטפל והמוניטין שלו, הנאת האחרים מפירות עבודתו, שכר ראוי שנקבע בפרויקטים מסובכים שונים, הקף העבודה בפועל ותוצאותיה (ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל פ"ד נח(5) 20 (2004), וכן: ת"א 2004/06 שוב נ' הצלחת יחזקאל בע"מ (פורסם במאגרים, 30.10.2012), אושר בע"א 9073/12 שוב נ' הצלחת יחזקאל בע"מ (פורסם בנבו, 2.6.2014))" (סעיף 23 להחלטה).

...

בעניין בויאר התייחס בית המשפט להעדר פירוט השעות על ידי הכונסים, אך הבהיר כי אין בכך כדי למנוע ממנו לבצע אומדן של שכרם, תוך שהוא מפנה לאפשרות לפסיקה על פי "הערכה כללית" בכותבו: "העובדה כי כונסי הנכסים לא פירטו את היקף שעות העבודה שהשקיעו אינה מלמדת כי אין מקום לפסוק להם שכר כלל. אלא שבהיעדר פירוט כאמור, אין מנוס מהערכה כללית, אשר תביא בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים ובכלל כך "שיקולי השכל הישר, נסיון החיים ואיזון בין השקעת העבודה, התועלת הכלכלית שנגרמה לצדדים והתוצאה החיובית של רישום הנכס כבית משותף..." (רע"א 5053/10 גורה נ' עו"ד רנה שבולת (פורסם בנבו, 2.9.2010); עניין בראשי, לעיל; ת"א (ת"א) 1026-09-10 יורם חגי חג'בי כונס נכסים עפ"י מינוי בית משפט נ' ברוש (פורסם בנבו, 4.11.2020)" (סעיף 37 להחלטה).

לאור כל האמור לעיל נראה כי הדרך הנכונה לפסוק במקרה זה היא בדרך של אומדן המתבסס על הערכה כללית, שכל ישר, נסיון החיים, התועלת הכלכלית שצמחה לבעל הבניין, ובהתחשב בעבודה שבוצעה על ידי הכונסים אשר כללה את כל המפורט בדוח, ולרבות ביקורים בנכס, התקשרות עם אנשי מקצוע, מכירת דירת ספרן, פעולות מול מחלקת השימור של עיריית תל אביב, הבאת הנכס לאישור איכלוס, כמו גם השגת מענק שימור לנכס.

היות וכבר שולם לכונסים סך של 140,000 ₪, הרי שיתרת שכרם עומדת על הסך של 660,000 ₪ בתוספת מע"מ. סוף דבר אני פוסקת את שכר הכונסים בסך של 800,000 ₪ בתוספת מע"מ. לפיכך, אני מחייבת את בעל הבניין לשלם לכונסים את הסך של 660,000 ₪ בתוספת מע"מ (יתרת סכום שכר הטרחה לאחר הפחתת שכר הביניים בסך 140,000 ₪ בתוספת מע"מ).

לטענתו, מאחר ותלויות תביעות לפירוק שתוף הדדיות ובהנתן שהנכס לא שימש למגורי הצדדים מעולם, אין להחיל את ההלכות הקובעות כי במקרים מסוימים ניתן לעכב את פירוק השתוף על מנת לאפשר לצד החפץ בכך לרכוש את חלקו של האחר בעת שיבוצע איזון המשאבים הכולל.

אלא שכאמור מדובר בבית רחב מימדים שנימצא בשלבי הקמה העתיד להמכר במסגרת פירוק השתוף/איזון המשאבים, כאשר גם אין כל ערך ריגשי לנכס, בין אם בעיני המבקשת ובין אם בעיני ילדי הצדדים ומגורים בנכס יכולים לעכב את הכשרתו, השלמת בנייתו וקבלת טופס 4 וכן מכירתו.

...

דיון והכרעה: לאחר שנתתי דעתי להחלטות בית משפט קמא, לבקשת רשות הערעור ולתשובת המשיב לבקשת רשות הערעור, מסקנתי היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

על כן, יש לתת את הדעת גם לשיקולים ואינטרסים נוספים שיתכן כי בשלהם ראוי שלא לדחות את הליכי פירוק השיתוף בדירה, גם אם פירוק זה מהווה הכרעה בגזרה צרה זו. סבור אני כי במקרה דנן השעיית המכירה לא תשרת את החתירה להסדר כולל והוגן, וכי פני הנכס עצמו שלא שימש למגורים, מטים את כפות המאזניים לטובת הכרעה על פי דיני המקרקעין – פירוק מיידי, תחת השעיית הפירוק, בהעדר שיקולים מובהקים מתחום דיני המשפחה.

בנוסף סבור אני כי התמורה שתתקבל כתוצאה מפירוק השיתוף תהווה מקור להבטחת מגוריה עם הקטינה, כארש שאלת הזכאות למדור והסדרתם תידון לגופה.

אשר לטענת המבקשת בנוגע לטובת הקטינה, סבור אני כי אין ממש בטיעון זה שעה שהנכס לא שימש בעבר למגורים.

לאור כל המקובץ, מקובלת עלי מסקנת בית משפט קמא כי מתקיימים שיקולים המצדיקים את הותרת הסעד הזמני האוסר על כניסת הצדדים לנכס למטרות מגורים ולא מצאתי כי נפלה בה שגגה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הבקשה, וביטול עיכוב הביצוע, כאשר על המבקשת לפנות את הבית תוך 21 ימים.