וזו לשון ההחלטה:
בית הדין מבהיר כי בבואנו לקבוע ערכו של עסק כבר־חלוקה חובתנו לבדוק אם ניתן לממש את הערך הנטען במכירת העסק בשוק החופשי, ובזה ישנם חילוקים מהותיים בין סוכנות ביטוח, משרד אדריכלים או מרפאה שבהם ערך העסק אינו נמדד לפי בעל המיקצוע העומד בראשו בלבד, אלא בעיקר על פי מספר הקליינטים ותיקי הלקוחות הנמצאים בו, שכן שוויה של חנות אינו נמדד על פי בעל החנות אלא על פי מחזורי המכירות המתבצע בה, וגם אם יתחלף בעל העסק ויחדול מעבודתו בעסק זה לאלתר עדיין ייוותר שווי העסק על כנו בהתאם למיכסת הלקוחות [.
גם האמירה שבמצב הדברים הנתון ללא האיש לא קיים עסק – אינה הופכת את העסק למוניטין אישי: הרי כימעט בכל עסק, הצלחתו של העסק מותנה בהיות בעל העסק פעיל מרכזי בו, אך הדבר אינו הופך את העסק למוניטין אישי, אינו מאיין את האפשרות למכור את העסק ואינו מפריך את הקביעה כי יש לעסק שווי.
בתגובתו אלינו כתב האקטואר: "אני מעריך כי בקונסטלציות מסוימות ניתן יהיה למכור העסק, אך סבור אני כי על [פלוני] יהיה להמשיך לעבוד בעסק (לפחות לתקופה מסוימת)."
אפשר להבין מאמירה זו שאם האיש יהיה מעוניין למכור את העסק כגון אם יצא לפנסיה או יעבור להתגורר באיזור אחר, הוא ימצא את האפשרות לעשות זאת בין שימכור חלק מהעסק לשותף בין שימכור את כל העסק לשמאי אחר, כמות שהוא, ואותו שמאי ייכנס 'בנעליו' בעסק הקיים וימשיך את העסק כעסק משגשג ובין שימכור את העסק לחברת שמאות גדולה אחרת כשהוא עצמו ייכנס כמחלקה באותה חברת שמאות.
עובדה זו אינה הופכת את העסק למוניטין אישי, שהרי דבר זה נצרך כדי להעביר את העסק כעסק 'חי', ולא 'להמיתו' ולמנוע על ידי זה את קבלת התמורה שהאדם הסביר היה דורש ומקבל תמורת מה שיצר ובנה, אף שלאיש, במקרה שלפנינו, אין עניין שהאשה תקבל ממה שטרח ועמל עליו, גם בסיועה, ולכן ייתכן שהוא יהיה מוכן להניח לעסק להתפרק כדי שהיא לא תקבל את שוויו של עסק שצבר מוניטין במשך שנים, ואחר כך להקים אותו מחדש – ייתכן שב'שינוי השם' – ולהשתמש במה שצבר בחיי הנישואין.
אופן הפעולה של בית המשפט נקבע בתקנה 25 לתקנות בית משפט לעינייני מישפחה (סדרי דין), תשפ"א – 2020, בעיניין המומחה בהליך המשפטי כדלהלן:
חוות דעת של מומחה בעינייני מישפחה
(א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל עניין הנוגע לעינייני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצוו ההקמה; בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה [.
...
במסגרת דוח איזון המשאבים בוצעה הערכת שווי לעסק ונקבע שנכון למועד הקרע שווי העסק נאמד בסכום של 1,201,662 ש"ח. עוד נרשם כי לבקשת האיש בוצע גם תחשיב של שווי העסק נטו בניכוי מס רווחי הון בעת מכירת העסק – הרי שגם לשיטת האיש, כפי שכתב בכתב תביעתו וכדכתבנו לעיל, אין חולק שמדובר בעסק, שהרי עסקינן בניכוי מס רווחי הון, והדברים נכונים רק כאשר אנו מדברים על מכירת עסק, כשיש עסק, והרי בסופו של דבר האקטואר מונה כדי להעריך את שווי העסק וכך עשה ואף קבע שווי מדויק לעסק.
מתשובת האקטואר עולה כי לא ברור לו אם מדובר במוניטין עסקי או מוניטין אישי, אולם מאידך גיסא הוא כותב באופן חד־משמעי "כי במצב הדברים הנתון ללא [פלוני] לא קיים העסק". בנוגע למכירת העסק לצד ג' הוא כותב להערכתו "כי בקונסטלציות מסוימות ניתן יהיה למכור את העסק אך סבור אני כי על [פלוני] יהיה להמשיך לעבוד בעסק (לפחות לתקופה מסוימת)".
בלשון אחרת האקטואר מבהיר כי הערכת שווי העסק כפי שהגיש נעשתה לאור בקשת הצדדים ולבקשת בית הדין באופן מפורש, ולא משום שהיה פשוט לו מבחינה מקצועית שמדובר בנכס בר־איזון, ושייתכן כי ללא פנייה מפורשת זו לא היה מבצע הערכה לעסק כלל.
מסקנות
אשר על כן, בהתאם לאמור, אם דעתי תתקבל יש לפסוק כלהלן:
הערעור נדחה.
בהתחשב בצורך לקבל הבהרה לא מצאנו הצדקה לחייב את המערערת בתשלום הוצאות לצד שכנגד, ודמי הערבות שהפקידה יוחזרו לה בהתאם לנהלים.
