כן נכתב, כי ביום 21.7.21 נשלח לעמותה דו"ח בדיקה ראשון בעיניין, בו הובהר לעמותה כי בשל אי שתוף הפעולה מצידה, מועבר הטיפול בעיניינה להמשך טפול ביחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים, לצורך שקילת נקיטה בהליכי פירוק כלפי העמותה.
בהשלמה לכך צוין, כי מדיווחי העמותה לשנים 2021 – 2022, שהועברה לצד בקשתה האמורה של העמותה, עולה כי לשיטתה לא קיימה פעילות כלשהיא בשנות הדו"ח. מכאן, כי אינה פעילה, אינה מקדמת את מטרותיה הרשומות, והדבר מהוה עילה לפרוקה.
...
ציינתי שם, כי
"הגישה הנורמטיבית המבוטאת בדברים אלה מקובלת עליי. תוצאת ההחלטה נשוא העתירה, המצויה בפרק הסיכום שלה, היא כי קיימות עילות לפירוק העמותה, וכי יש מקום להגשת בקשה מתאימה לבית המשפט המוסמך. קביעות אלה הן בבירור בסמכותו של בית המשפט של פירוק. בתוך כך, סמכותו של בית משפט זה נשללה לגביהן באופן מפורש בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים..... החלק הדומיננטי של ההחלטה הוא בבירור זה של הפירוק. מטרתה העיקרית של העתירה היא, בבירור, למנוע את הליכי הפירוק. הסעדים העיקריים שנתבקשו בעתירה חותרים לביטול החלטה, אשר מסקנתה היא כי יש עילה לפירוק החברה וכי יש למקום להגשת בקשה לבית המשפט המוסמך לעניין זה, ומבקשים סעד נוסף שעניינו מניעת כל פעולה שמטרתה פירוק העמותה. אף הבקשה לסעד ביניים שהוגשה נוגע לכך. בנסיבות אלה, העתירה מסיגה את גבולו של בית המשפט לפירוק, וחוצה את קווי הסמכות שנקבעו בחוק בית המשפט לעניינים מנהליים. יש אפוא בסיס לבקשה לסלקה על הסף" (בפסקה 9 לפסק הדין).
אני יוצא מהנחה, כי המשיבה תפעל ללא דיחוי בהתאם להודעה זו. כך או כך, אין בנכונות זו כדי לשנות מן המסקנה, כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בעתירה שבכותרת, וכי אם יידחו טענות העותרת, עליהן להתברר בבית המשפט של פירוק, כפי שטוענת המשיבה (ראו בפסקה 55 לבקשה לסילוק על הסף).
ברם, נוכח העובדה שלא נתבקשה ארכה בשל עניין זה, והוגשה תגובה מפורטת לגוף העניין; ובשים לב לכך שב"כ העותרת הוסמכה לטפל בעניין (ראו פסקה 8 לעתירה), וניכר מתגובות העותרת ומן העתירה עצמה כי היא מצויה בפרטים, לא ראיתי הצדקה לעיכוב כאמור במקרה זה.
סוף דבר, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת.
אני מורה, אפוא, על דחיית העתירה, נוכח מכלול הטעמים עליהם עמדתי.
