מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פירוק עמותה בשל אי קיום מטרותיה

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד נטען, כי יש לדחות את הבקשה הן בשל העדר קיומן של עילות הפרוק עליהן היא נסמכת, והן בשל כך שהעתרות לסעד הפרוק תיעשה במקרים חריגים בלבד כאשר אין כל מוצא אחר, בעוד שבעניינינו האגודה הציגה מתוה חלופי, שפרטיו יובאו בהמשך, אשר יאפשר רישום האגודה כעמותה וייתר את הצורך בפירוקה.
כך למשל, ככל שהדברים נוגעים לפירוק עמותה בשל אי קידום מטרותיה יש לתת את הדעת למשך הזמן בו העמותה אינה פועלת לקידום מטרותיה כמו גם לנסיבות האופפות היתנהלות זו. כך למשל, אין דין אי קידום המטרות מחמת קשיים כלכליים או קושי בגיוס תרומות כדין אי קידום מטרות העמותה סתם.
...
סוף דבר לאור האמור לעיל, אני סבורה כי דין בקשת הפירוק להתקבל.
אני מורה על ביטול ההחלטות שהתקבלו על-ידי האגודה בעת שבקשת הפירוק הייתה תלויה ועומדת.
בהתאם להוראות תקנה 21(א) לתקנות החברות (פירוק), אני מורה כי המשיבים (החברה והרב קפלן) והאגודה יישאו ביחד ולחוד, בהוצאות הרשם והכונס הרשמי בסך של 10,000 ₪ לכל אחד.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בד בבד עם עריכת ביקורת העומק נערך ביום 16.8.2016 גם פקוח שטח מטעם הרשם, במשרדי העמותה ובמסגרתו התגלו ליקויים שהעיקריים בהם הם אלו: לעמותה מספר רב של הקדשות, שבחלקן העמותה אינה מקיימת חובתה כנאמן; העמותה אינה פועלת לקיום מטרות ההקדשות בפועל ולמקסום הפוטנציאל של ההקדשות ומנכ"ל העמותה טען שבכוונת העמותה לפעול לקיום האמור; לא מתקיימת הפרדה חשבונאית וניהולית בין העמותה שבנידון ובין המשיבה 2, עמותת אוצר החסד קרן שמואל.
העדר המידע ואי שתוף פעולה גם עם בית הדין בכל הנוגע לניהול ההקדשות מעלה חשש כי העמותה אינה מקיימת את חובתה כנאמן בהקדשות, כאמור בסעיף 4 לדו"ח הבדיקה.
בע"א 1775/10 עמותת קריית נדבורנה – בני ברק נ' רשם העמותות ואח' (11.5.11) (להלן: "עניין קריית נדבורנה") נקבע כי אמות מידה אלה צריך שתנחנה אף את בית המשפט בבואו לבחון קיומה של עילה לפירוק עמותה מחמת אי חוקיות בפעילותה, כאמור בסעיף 49(1) לחוק העמותות.
...
את גישת הרשם והכנ"ר החלטתי לקבל.
בנסיבות העניין, ומבלי לפקפק במקצועיות ובניסיון של המועמדים שהוצעו, אני סבור כי יש למנות לתפקיד המפרק מועמד אחר, כפי שיפורט להלן.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשות רשם העמותות מתקבלות וניתן בזאת צו לפירוק המשיבות 1-2.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת הדו"ח פירט הרשם את היתנהלות העמותה, את דרישותיו ופניותיו הקודמות ואת משמעות העידר היתייחסות לדרישות הרשם, אשר מונע את אפשרות הפיקוח על היתנהלות העמותה ואף מקים עילת פירוק.
לטענת עו"ד אייזנשטיין מתן צו פירוק לא ישיג שום מטרה אלא "יסבך את העניינים". עוד נטען כי בשלב הנוכחי מתן צו פירוק לא ימלא את רצונו של רשם העמותות וגם לא יעשה צדק וכי נכון להמתין פרק זמן על מנת לאפשר לבוררים להשלים את מלאכתם, דבר שיחזיר את "פעילות העמותה למסלול". נטען כי העמותה זקוקה לפרק זמן קצר על מנת "לעלות על דרך המלך" וכי העמותה מתכננת לקדם את מטרותיה בדבר הקמת בנייני הקהילה בבית שמש ובכלל זה את המשך ניהול הפרויקט חרף המכשולים שכביכול מצביע עליהם עו"ד אולמן.
בע"א 1775/10 עמותת קריית נדבורנה – בני ברק נ' רשם העמותות ואח' (11.5.11) (להלן: "עניין קריית נדבורנה") נקבע כי אמות מידה אלה צריך שתנחנה אף את בית המשפט בבואו לבחון קיומה של עילה לפירוק עמותה מחמת אי חוקיות בפעילותה, כאמור בסעיף 49(1) לחוק העמותות.
...
שנית, עילת הפירוק הקבועה בסעיף 49(5) לחוק העמותות ("בית המשפט מצא שמן הצדק ומן היושר לפרק את העמותה").
עוד צוינו בעמדת חלק מחברי העמותה דברים שנכתבו בתשובה שהוגשה על ידי היחידה הארצית לחקירת פשיעה כלכלית בתיק 11604-05-18 בבית משפט השלום בראשון לציון (בסעיף 3): "יצוין כי עו"ד אייזנשטיין הנו מחד, ממייסדי ובעל תפקיד בעמותת 'בנייני התמר' ואחראי על שיווק הדירות שנבנו בפרויקט ומאידך משמש גם כעו"ד המייצג את הרוכשים ומחזיק בכספם בנאמנות. קיימת סתירה מהותית בין התפקידים הנ"ל כאשר לכאורה 'החתול שומר על השמנת". כמו כן הופנתה תשומת הלב להחלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 16.7.19 בתיק צ"א 50396-07-18 (בפסקה 8): "לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולאחר שעיינתי בדו"ח הסודי ובמלוא חומרי החקירה, שוכנעתי כי פעולות החקירה שבוצעו, לרבות בתקופה האחרונה, חיזקו את החשדות, באופן שקיים חשד בעוצמה גבוהה ביותר לביצוע עבירות על ידי המשיבים ואחרים, ומכאן שאין שינוי בעוצמתן של עילות התפיסה, הן מכוח פסד"פ והן מכוח חוק איסור הלבנת הון". בטרם אבחן את עילות הפירוק, ראוי להזכיר את הכללים הבסיסיים שנקבעו בפסיקה ביחס לעילות הפירוק הרלבנטיות לבקשה שלפניי.
שוכנעתי כי בנסיבות המקרה מתקיימות עילות הפירוק שצוינו לעיל.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת רשם העמותות מתקבלת וניתן בזאת צו לפירוק העמותה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

על כן יש לדחות כל טענה של חקמט לעיכוב או נזקים כביכול בהשבת המושכר עקב אי קיום חובות נטענות של צוותא לפי ההסכם בקביעת מועד תום תקופת השכירות.
צוותא, שהיא עמותה שלא למטרת רווח לא הייתה זכאית לבטל את ההסכם מסיבה כלכלית ולבטח גם לא מוסרית, בפרט לאור העובדה שקבלה מענקים ייחודיים לתשלום הוצאות קבועות בגין מיגבלות הקורונה וזאת מעבר ובנוסף למענקים הרגילים השוטפים שקבלה כעולה מדוחותיה הכספיים (נספח ה' לסיכומי צוותא).
אני מסכים עם צוותא שהיה ראוי לקיים מו"מ אמתי במטרה לנסות ולהגיע להסכמות וכי דומה שעמדתה של חקמט הייתה נוקשה וקשיחה (לאור הנסיבות שהיו ידועות בזמן אמת) כפי שעולה מההתכתבות בין הצדדים, אולם אני סבור שגם עמדתה של צוותא לא הייתה גמישה ואיני סבור שהתנהלותה היית תמת לב בנסיבות העניין (ועל כך להלן).
בעיניין זה אף אפנה לעניין ערעור לה ריין בו נפסק כי "אפילו ניתן היה לקבל כי היה סיכול בחלק מהתקופה, לא היה בכך כדי לאפשר למשיבה להמנע כליל מתשלום דמי שכירות על פני תקופה של 13 חודשים". ועוד: טענות בדבר העידר תום לב של משכיר התקבלו בפסיקה בעיניין הקורונה בעיקר בשלב הסעדים הזמניים, בפרט בשאלת מאזן הנוחות, אולם אין בכך להקים בהכרח עילה לביטול ההסכם או לאי תשלום דמי שכירות כלל.
זאת אף ניתן ללמוד מסעיפים 22.4 ו- 22.5 הסכם השכירות, בהם הוספה תניה שאינה מקובלת בחוזי שכירות, לפיה: "בעת הגיע הסכם זה לסיומו, מכל סיבה שהיא, תהא הבחירה בידי השוכר להשאיר המושכר עפי שיהיה אותה עת, או לפרק המחוברים הריהוט וכל ציוד אחר ולקחת אותו עמו. השוכר לא יהיה מחוייב להשיב המושכר כשהוא תקין ומוכן לשימוש. ואולם השוכר ימנע בעת הפינוי מכל הרס של המבנה, ויסגור בקיר את הפתח שנפער בין צוותא למושכר" (סעיף 22.5 להסכם).
...
מכל מקום לא מצאתי שיש לחייב מי מהצדדים בהוצאות כלשהן, מעבר להוצאות שייפסקו בפסק דין זה. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, מצאתי לקבל את תביעת חקמט בחלקה, ולדחות את תביעת צוותא במלואה, למעט לעניין התשלום עבור הפרדת מערכות החשמל.
לפיכך אני מורה כדלקמן: התובעת (צוותא) תשלם לנתבעת (חקמט) סכום כולל של 581,782 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין (ולא ריבית הסכמית) מהמועד בו היה עליה לשלם את דמי השכירות ועד למועד התשלום בפועל.
סכום זה כולל מע"מ. בנוסף תשלם התובעת (צוותא) לנתבעת (חקמט) סך של 24,025 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, מהיום בו שילמה חקמט את תשלומי הארנונה (כמפורט בנספח 70) ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כן נכתב, כי ביום 21.7.21 נשלח לעמותה דו"ח בדיקה ראשון בעיניין, בו הובהר לעמותה כי בשל אי שתוף הפעולה מצידה, מועבר הטיפול בעיניינה להמשך טפול ביחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים, לצורך שקילת נקיטה בהליכי פירוק כלפי העמותה.
בהשלמה לכך צוין, כי מדיווחי העמותה לשנים 2021 – 2022, שהועברה לצד בקשתה האמורה של העמותה, עולה כי לשיטתה לא קיימה פעילות כלשהיא בשנות הדו"ח. מכאן, כי אינה פעילה, אינה מקדמת את מטרותיה הרשומות, והדבר מהוה עילה לפרוקה.
...
ציינתי שם, כי "הגישה הנורמטיבית המבוטאת בדברים אלה מקובלת עליי. תוצאת ההחלטה נשוא העתירה, המצויה בפרק הסיכום שלה, היא כי קיימות עילות לפירוק העמותה, וכי יש מקום להגשת בקשה מתאימה לבית המשפט המוסמך. קביעות אלה הן בבירור בסמכותו של בית המשפט של פירוק. בתוך כך, סמכותו של בית משפט זה נשללה לגביהן באופן מפורש בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים..... החלק הדומיננטי של ההחלטה הוא בבירור זה של הפירוק. מטרתה העיקרית של העתירה היא, בבירור, למנוע את הליכי הפירוק. הסעדים העיקריים שנתבקשו בעתירה חותרים לביטול החלטה, אשר מסקנתה היא כי יש עילה לפירוק החברה וכי יש למקום להגשת בקשה לבית המשפט המוסמך לעניין זה, ומבקשים סעד נוסף שעניינו מניעת כל פעולה שמטרתה פירוק העמותה. אף הבקשה לסעד ביניים שהוגשה נוגע לכך. בנסיבות אלה, העתירה מסיגה את גבולו של בית המשפט לפירוק, וחוצה את קווי הסמכות שנקבעו בחוק בית המשפט לעניינים מנהליים. יש אפוא בסיס לבקשה לסלקה על הסף" (בפסקה 9 לפסק הדין).
אני יוצא מהנחה, כי המשיבה תפעל ללא דיחוי בהתאם להודעה זו. כך או כך, אין בנכונות זו כדי לשנות מן המסקנה, כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בעתירה שבכותרת, וכי אם יידחו טענות העותרת, עליהן להתברר בבית המשפט של פירוק, כפי שטוענת המשיבה (ראו בפסקה 55 לבקשה לסילוק על הסף).
ברם, נוכח העובדה שלא נתבקשה ארכה בשל עניין זה, והוגשה תגובה מפורטת לגוף העניין; ובשים לב לכך שב"כ העותרת הוסמכה לטפל בעניין (ראו פסקה 8 לעתירה), וניכר מתגובות העותרת ומן העתירה עצמה כי היא מצויה בפרטים, לא ראיתי הצדקה לעיכוב כאמור במקרה זה. סוף דבר, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת.
אני מורה, אפוא, על דחיית העתירה, נוכח מכלול הטעמים עליהם עמדתי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו