פירוק על ידי בית המשפט עקב חדלות פירעון

בפני בית הדין תביעת התובע כנגד הנתבע, לאחר שנתבעת נוספת, חברת שילת קרל בע"מ, שהעסיקה את התובעת, פורקה בידי ביהמ"ש המחוזי בשל חידלות פרעון.

ביום 30.10.16 ניתן צו פירוק כנגד הנתבעת על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.

...

סוף דבר הנתבע ישלם לתובע את הרכיבים הבאים: הפרשי שכר בסך 6,407 ₪.

התביעות בגין הרכיבים שעות נוספות, דמי חגים, פיצוי בגין הזכות לעבוד בישיבה, הפרשי שכר, הבראה , הפרשות לפנסיה והחזר ניכוי שווי ארוחות, נדחות.

לאחר ששקלנו בכובד ראש , ואף שמצאנו שעל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים לעיל, נוכח המכלול שלפנינו, לרבות תביעה בסכומים חסרי יסוד, כל צד יישא בהוצאותיו.

בנסיבות שבהן נקבע בסעיף הבוררות כי כל מחלוקת בקשר לניהול החברה תופנה לבוררות, ובשים לב לכללי הפרשנות החלים על הסכם בוררות, לפיהן "מקובלת פרשנות רחבה לתחום התפרשותו של הסכם בוררות" (עניין לכטנשטיין, פסקה 11) ושככלל "עדיפה פרשנות לפיה על הסיכסוך בין הצדדים להתברר במסגרת בוררות על פני פרשנות לפיה יש לברר את הסיכסוך לפני בית המשפט. זאת במטרה לסכל ניסיונות להיתנער מהליכי הבוררות ומהסכמות הצדדים שלא בתום לב" (עניין דדון, פסקה 9), יש לפרש את סעיף הבוררות כך שהוא חל גם ביחס לשאלה אם נכון וראוי לפרק את החברה כאשר הפרוק עצמו יבוצע בהתאם לפרוצדורות הקבועות בדין וצו הפרוק יינתן על ידי בית המשפט.

זאת כאשר פירוק החברה אינו מתבקש עקב חידלות פרעון שאז מעורבים גם אינטרסים של הנושים, אלא בשל סיכסוך פנימי בין בעלי המניות כמו בעניינינו.

...

גם טענה זו אין בידי לקבל.

סוף דבר נוכח האמור אני נעתרת לבקשה ומורה על עיכוב ההליכים בתביעה.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות בסך כולל של 12,000 ₪ (4,000 ₪ לכל קבוצת נתבעים).

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 3120-11-22 גרינברג ואח' נ' קורטיסנס בע"מ ואח' פר"ק 35149-11-22 חבס השקעות (1960) בע"מ נ' כונס נכסים רישמי תל אביב תיק חצוני: מספר בקשה:1 לפני כב' השופט חגי ברנר, סגן נשיא בעיניין: חוק החברות, התשנ"ט – 1999 פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983 ובעניין: קורטיסנס בע"מ על-ידי ב"כ עו"ד שי ניידרמן ואח' החברה בפר"ק 3120-11-22 ובעניין: חבס צפון אמריקה בע"מ החברה בפר"ק 35149-11-22 ובעניין: 1. יעקב גרינברג 2. רוני מרקדו על-ידי ב"כ עו"ד איתן ברוש ו/או שרון פיאלקוב ממשרד תדמור לוי ושות' המבקשים בפר"ק 3120-11-22 ובעניין: דודי פיינר על-ידי ב"כ עו"ד עמית ורוד ואח' ממשרד סחרוב זליגמן ורוד המשיב בפר"ק 3120-11-22 ובעניין: 1. עו"ד גיל אורן 2. עו"ד גיא גיסין בתפקידם כמפרקי חבס השקעות (1960) בע"מ (בפרוק) על-ידי ב"כ עו"ד אסף מסיקה ואח' ממשרד יגאל ארנון – תדמור לוי ו/או עו"ד עידן דנינו ואח' ממשרד גיסין ושות' המבקשים בפר"ק 35149-11-22 ובעניין: הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי על-ידי ב"כ עו"ד משה סויד הממונה החלטה

ברם, בעקבות חקיקתו של חוק חידלות פרעון, נחקק תיקון מס' 32 של חוק החברות, ולפיו, ההסדר הסטאטוטורי של פירוק חברות בידי בית המשפט שלא מחמת חידלות פרעון הועתק מפקודת החברות אל חוק החברות, והוא מעוגן כיום בסעיפים 342ה'-342כג' לחוק החברות (פרק ב' לחלק שמיני א' של חוק החברות).

על פירוקים כאלה חלה הוראת ס' 4 לחוק חידלות פרעון, הקובעת כי בית המשפט המוסמך לגבי חייב שהוא תאגיד הוא בית המשפט המחוזי (ובפועל, לפי נוהל העבודה הפנימי- מדובר במחלקת הפירוקים של בית משפט זה).

...

מכאן מתבקשת המסקנה כי פירוקן של חברות שלא מחמת חדלות פירעון בא תחת הגדרתו של "עניין כלכלי", בין שהיתה זו כוונתו של המחוקק ובין שמדובר בהשמטה מקרית גרידא, שיסודה בטעות.

ברם, הגם שנראה כי מדובר בתקלה חקיקתית, הרי שנוכח לשונם הברורה והמפורשת של ס' 40(5) ו-ס' 42ב(א)(1)(ד) לחוק בתי המשפט - אין מנוס אלא לקבוע כי פירוק חברה שלא מטעמי חדלות פירעון, מצוי כיום בסמכותה הייחודית של המחלקה הכלכלית.

המסקנה המתבקשת מכל האמור היא שאת ההליכים דנן יש להעביר לשמיעה בפני שופט של המחלקה הכלכלית, שלו נתונה הסמכות העניינית לדון בהם.

ביום 20.4.23, לאחר שנודע כי- VE הוכרזה לא סולבנטית על ידי בית משפט בהולנד ולאור חוק חידלות פרעון, נקבע כי לא ניתן להמשיך את ניהול התביעה מולה ועל-כן ההודעה לצד ג' שנשלחה נגדה - נמחקה.

כאשר הוגשה התביעה כנגד VE לא נשמעה כל טענה מטעמה של VE בעיניין הפורום הנאות והיא הייתה מיוצגת על ידי אותם עורכי דין כפי שבבקשה זו. כך המצב גם כעת לאחר ש- VE נכנסה לפירוק אין כל ציפייה שבגין כך בלבד הדיון ייערך בהולנד.

...

עוד ראיתי להוסיף כי גם אינטרס ההסתמכות והוודאות המשפטית ביחסים חוזיים עסקיים מצדיק במקרה כאן להיעתר לבקשה של ציריך.

כל אלה מובילים למסקנה כי הטענה כנגד היצרנית VE ומכוחה כנגד המבטחת ציריך, אינה מבוססת ולו חלקית.

סוף דבגר לאור כל דבריי שלעיל, אני מקבלת את הבקשה ומורה על סילוקה של ההודעה לצד ג' על הסף מחוסר סמכות.

דין דומה יחול כאשר חברה מתפרקת בפרוק על ידי בית המשפט מחמת חידלות פרעון ונכסיה עוברים לבעלותו של מפרק החברה.

...

על כך הגישה המערערת דנן ערעור לבית המשפט העליון, ואולם ביום 2.3.23 נדחה ערעורה (ע"א 1214/22).

היינו, למרות שמדרך העולם, חל היטל ההשבחה על המוכר, הוטל בנסיבות אלה ההיטל על הקונה, ואף ערעורו נדחה.

עם זאת, אציין כבר עתה, אגב, כל האמור לעיל, שלפחות לעת הזאת כלל אינני בטוח, שנכון לקחת כמובנת מאליה את הנחת מי מבין הצדדים, שצפוי שתאושר תביעת חוב זו. ראשית, בשל כך, שאינני רואה כמובנת מאליה את המסקנה שאם קופת הכינוס לא נשאה בהיטל ההשבחה, בין היתר בשל מחדל המערערת עצמה שלא רשמה הערת אזהרה, כי אז "באופן אוטומטי" יועתק החיוב לקופת הפירוק; ושנית, נוכח ההערכה, שייתכן שהטלת החבות על קופת הפירוק גם אינה צודקת, שהרי מי שנהנתה בפועל מההשבחה היא הנושה המובטחת שמכוחה התנהל כינוס הנכסים, ולא קופת הפירוק.

בתוך כך יודגש שאף בפרשת אלעזר, למרות שנסיבותיה שונות, בסופו של דבר, לא על קופת הנשייה של אותו יחיד, שהיה בעל הנכס המקורי, הוטל היטל ההשבחה, אלא על הקונה.

סוף דבר.