פירוק חברה ביוזמת בעל מניות

בהנתן כי בנתיים ניתן צו לפירוק הנתבעת, אנו מחייבים את מפרק הנתבעת ואת חברת הביטוח "מגדל", ביחד ולחוד לנקוט בכל האמצעים כדי להבטיח שמלוא הכספים שנצברו על שמו של התובע בפוליסת ביטוח המנהלים בחברת מגדל, יועברו לבעלות התובע, וזאת ככל האפשר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין לידיהם.

כך, גם הפסקת פעילותה של חברה בלא שהובטחו זכויותיהם של העובדים, מהוה עילה להרמת מסך, כפי שנפסק בע"ע 1192/02 חב' סברס לעיל: "המערערים 2 - 3 הפעילו עסק של מסעדה באמצעות חברה. החברה לא שילמה את מלוא הזכויות המגיעות לעובדים. לימים מחליט היזם ובעל המניות להפסיק את פעילות החברה והעובד נותר מול שוקת שבורה, בלא יכולת להפרע מן החברה. בנסיבות בהן בעלי השליטה בחברה פועלים תוך היתעלמות מזכויות העובדים, הם פועלים בחוסר תום לב, ומסך ההיתאגדות לא יעמוד להם כמגן" (ההדגשה הוספה – א.ר.ק.).

...

אי לכך, ולאור כל המבואר לעיל, אנו מורים על הרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת כלפי הנתבע וחיובו של הנתבע בחובות הנתבעת כלפי התובע.

ודוק, בהתחשב בנסיבות העניין ולאור רכיבי התביעה שהתקבלו ואשר יש להם כולם זיקה ישירה להתנהלותו של הנתבע המבואר לעיל, אף לא מצאנו לנכון להיענות לעתירתם החלופית של הנתבעים להורות על הרמת מסך חלקית ומוגבלת.

סוף דבר - אשר על כן, ולאור כל המבואר לעיל בפסק דיננו, התוצאה היא שעתירתו של התובע להרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת 1 כלפי הנתבע 2 - מתקבלת, ועל כן אנו מחייבים את הנתבע 2 לשלם לתובע את הסכומים כמפורט להלן: שכר עבודה לחודשים 6/10 עד 12.9.10 בסך כולל של 102,000 ₪ ברוטו.

בהחלטה שניתנה על ידי, ביום 25.6.15 בתיק זה מיניתי את עו"ד עמית פינס כמנהל מיוחד במסגרת תיק הפרוק, וציינתי זאת מפורשות, לאחר שקבעתי כדלקמן: "אין מחלוקת בין הצדדים שבעלי המניות אינם יכולים לנהל את החברה ולהסכים ביניהם ולוּ על מהלך כלשהוא. בנסיבות אלה, מינויו של בעל תפקיד הוא חיוני לקיומה של החברה שכן מדובר בחברה קבלנית אשר מצויה בעיצומה של בניה, נכסים שנמכרו לדיירים, ויש להשלים את בניית הדירות כדי שצדדים שלישיים לא ייפגעו מהסכסוך שבין בעלי המניות שבחברה.

בן קיסוס לא יכול מצד אחד ליזום הליך של פירוק שמחייב מינוי בעל תפקיד ומנגד לטעון, כי אין זה ראוי לפסוק שכרו על פי התקנות, במיוחד שעה שהמנהל המיוחד נטל, במסגרת הסמכויות שהואצלו לו, את סמכויות הניהול של החברה ואת העבודה הרבה שביצע ניתן לראות בדו"ח שהגיש ביום 11.7.15 (בקשה 32) ואליו אתייחס בהמשך.

...

במצב זה, ברור היה לכולם שאין מנוס אלא להביא לפירוק השיתוף שבין הצדדים.

לאחר ששמעתי את התייחסותו של עו"ד פינס למצב החברה, לא נראה לי שניתן לתפקד על-פי המתווה שהוסכם בין הצדדים ולפיו שני בעלי המניות יועסקו על-ידי המנהל המיוחד, שכן הסכסוך ביניהם הוא כה עמוק, שבהתנהלותם הם מכשילים את תפקודו של המנהל המיוחד אשר להבדיל מהם רואה לנגד עיניו את טובת החברה.

על-כן אני ממנה את עו"ד עמית פינס, כמנהל מיוחד במסגרת תיק הפירוק.

חלק ראשון – מהות פסק הדין ורכיביו; מי ומי בהליך; תוכן עניינים מהות פסק הדין ורכיביו עניינו של פסק דין זה הוא תביעה על סך של 464,764 ₪ שהגישו רוכשי דירה כנגד חברה יזמית וכן בעל מניותיה והדירקטור היחיד בה. התביעה הוגשה בשל ליקויי בניה, אי התאמה וכן ירידת ערך בשווי הדירה וכן בשל ראשי נזק נוספים.

חלק שלישי – דיון והכרעה דיון בטענת ליקויי הבניה (התובעים דורשים סך של 161,764 ₪); טענת הדיור החלופי (התובעים דורשים סך של 50,000 ₪); וטענת עלות פירוק איחסון והרכבת ארונות (התובעים דורשים סך של 20,000 ₪) התובעים עותרים לפצוי בסך של 161,764 ₪ בגין ליקויי בניה בממכר וכן סך של 50,000 ₪ הגין עלות דיור חלופי.

...

במסגרת דיון זה אתייחס לדברים הבאים: חוות דעת הצדדים ומעמדה של חוות דעת מומחה בית המשפט; התייחסות לדרישת התובעים לעלויות נוספות לאלה שנכללו בחוות דעת מומחה בית המשפט; התובעים לא הרחיבו חזית – אין לקבל טענת הנתבעים לפיה יש להפחית סך של 54,153 ₪ מתביעתם; סוף דבר הקובע שהתובעים זכאים לסך כולל של 161,518 ₪ בגין ליקויי הבניה וכן סך של 10,000 ₪ בגין דיור חלופי.

סוף דבר אשר על כן אני קובע כדלקמן: אני מחייב את הנתבעת 1 בתשלום הסך של 171,518 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27/5/20 ועד למועד התשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד בתשלום הסך של 110,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27/5/20 ועד למועד התשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד בתשלום הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪.

כך, גם הפסקת פעילותה של חברה בלא שהובטחו זכויותיהם של העובדים, מהווה עילה להרמת מסך, כפי שנפסק בע"ע 1192/02 חב' סברס לעיל: "המערערים 2-3 הפעילו עסק של מסעדה באמצעות חברה. החברה לא שילמה את מלוא הזכויות המגיעות לעובדים. לימים מחליט היזם ובעל המניות להפסיק את פעילות החברה והעובד נותר מול שוקת שבורה, בלא יכולת להיפרע מן החברה. בנסיבות בהן בעלי השליטה בחברה פועלים תוך התעלמות מזכויות העובדים, הם פועלים בחוסר תום לב, ומסך ההיתאגדות לא יעמוד להם כמגן" (ההדגשה הוספה – א.ר.ק.).

ברוח דומה נפסק בע"ע 1170/00 פרידמן הנ"ל כי: "מצטיירת בפנינו תמונה של מעסיק שהיא חברה משפחתית המנהלת את עסקיה תוך היתעלמות מהיותה גוף משפטי נפרד. רכוש החברה וכספיה עוברים לבעלי עניין, תשלומי החברה משולמים ממקורות חיצוניים לחברה, החברה מתפרקת אט אט מנכסיה ובעלי העניין מנהלים, במקביל, עסקים המתחרים בה. ומעבר לכל זה-וחמור במיוחד-קיים גילוי מובהק של חוסר תום לב בכך שהחברה חדלה מלפעול והיא נמחקת מרישומי רשם החברות בשל אי תשלום אגרה, כל זאת מבלי שנעשה נסיון-ולו למראית עין-לדאוג לזכויותיה של המערערת שהיתה העובדת שלה. יותר מכך, העובדה שהחברה נמחקה ולא פורקה מונעת מן המערערת לקבל מן המוסד לביטוח לאומי חלק מזכויותיה. טענותיהם של המשיבים 3-5 כי אין להם כסף לתשלום אגרות החברה נשמעו לנו מן הפה ולחוץ. אכן, בעיניינה של המערערת פעלו המשיבים 3-5 תוך עצימת עיניים ואטימות לב מובהקים. כל אלה-קל וחומר בהצטברותם יחדיו-מצדיקים להרים את מסך ההיתאגדות ולחייב את המשיבים 3 5-באופן אישי בחובות המשיבה מס' 1 כלפי המערערת" (ההדגשה הוספה – א.ר.ק.).

...

סוף דבר-אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל בפסק דיננו, התביעה כנגד הנתבעים 4-5 – נדחית, אך אנו מורים על הרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת כלפי הנתבעות 2-3 וחיובן של הנתבעות 2-3 בחובות הנתבעת כלפי התובעים, ביחד ולחוד עם הנתבעת.

אי לכך, אנו מחייבים את הנתבעות 1 עד 3 כולן ביחד וכל אחת לחוד, לשלם לתובעים את הסכומים כמפורט להלן: לתובעת א. פיצויי פיטורים בסך של 12,000 ₪.

כמו כן אנו מחייבים את הנתבעות 1 עד 3 באמצעות הנתבעים 4-5, להמציא לחברת הביטוח מגדל "מכתב שחרור" המורה לה להעביר, במועדים ובתנאים שנקבעו בסעיף 52 לפסק הדין, לבעלות התובעים את הכספים כמפורט בסעיף זה, כאשר בכפוף לביצוע האמור בסעיף זה במועדים ובתנאים שנקבעו, יחולו ההוראות שבסעיף 53 לעיל.

טענות הצדדים לטענת הנאמן, עניינה של בקשת הפרוק דנא בסיטואציה 'קלסית' בה בעל שליטה מבקש להחצין את עלויות חיסול התאגיד שבבעלותו למטרותיו (המנעות מעיצום כספי) ולהטילן על המנגנון הצבורי ועל הנאמן שמונה לתפקידו והיא חלק מתופעה רווחת של הגשת בקשות למתן צו פירוק או למתן צו פתיחת הליכים ביוזמת בעלי מניות בחברות 'ריקות', הטוענות לחדלות פרעון, כאשר אין לתאגיד נכסים מהם יוכלו הנושים להפרע.

...

כן אני סבורה כי מאחר ומדובר בפעולות הכרחיות וודאיות שיידרש הנאמן לבצע, וכי השכר בגינן מבוסס על מנגנון שעתי, אין כל מניעה להעריך מראש את היקף העבודה שיידרש בעל התפקיד לבצע ולקבוע את השכר הראוי בגינן מראש.

כמו כן, כאמור, ראיתי לנכון להבהיר כי כנגד הפקדת סכום זה כערובה להוצאות יהיה מחויב בעל התפקיד, כתנאי לפסיקת שכרו ולתשלומו, לביצוע מלוא הפעולות הנדרשות עד לחיסול החברה ועליו להביא בחשבון, בתכנון עבודתו, מגבלת סכום זו. נוכח הבהרה זו, ומשמדובר בשכר בגין פעולות שטרם בוצעו, אשר המשיב רשאי, אך אינו חייב, להפקיד ערובה לתשלומו, אני סבורה כי חרף העובדה שצו הפירוק כבר ניתן, לא נפגע ולא עתיד להיפגע כל אינטרס הסתמכות של המשיב.

סוף דבר הפועל היוצא של האמור לעיל הוא שאין מקום לחייב את הנאמן בנקיטת פעולה כלשהי לקידום ההליך, אלא אם כן יובטח תשלום שכרו על ידי מי שמעוניין בקידום ההליך, ובעניינו, כעולה מבקשת הפירוק ומהתשובה לבקשה שבפניי, המשיב.