בתוך כך יצוין, כי התובע פירט בסעיף 23 לכתב התביעה את אחוזי הפרשות המעסיק לתגמולים בקרן פנסיה, בעוד שבמקרה הנידון לתובע הייתה קופת ביטוח, אליה הופרשו כאמור, בנוסף ל-6% תגמולי מעסיק, גם הפרשות לאובדן כושר עבודה.
...
לפיכך לא קיים חוסר לתקופה זו.
אין בידינו לקבל את טענת התובע כי הדוח שצירפה הנתבעת להודעתה מהווה הרחבת חזית.
בשים לב לכך שמדובר בנתונים המגובים בתלושי השכר ובדוחות ההפקדה של חברת הביטוח, אנו מקבלים את התביעה להשבת ניכויים שהופחתו משכרו של התובע אך לא הועברו לחברת הביטוח, בסך 3,255 ש"ח. סכום זה מבטא את הסכום הנתבע (3,996 ש"ח), בהתאם לטבלה המפורטת שצורפה להודעת התובע, בהפחתת הסכומים ששולמו עבור שני חודשי ההעסקה האחרונים (358 ש"ח + 282 ש"ח).
סוף דבר
על הנתבעת לשלם לתובע בנוסף לסכומים שנקבעו בפסק הדין החלקי את הסכומים הבאים:
3,960 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.9.2013 ועד התשלום בפועל.
אמנם מצאנו במסגרת פסק הדין החלקי והמשלים פערי תשלום לזכותו של התובע ואולם מדובר בסכומים הנופלים משמעותית מסכום התביעה (133,372 ש"ח), לפיכך, אנו מורים כי כל צד ישא בהוצאותיו.