מאחר שהדירות טרם פוצלו, באופן רישמי, אין בכך או בהתנהלות התובעים מול רשויות המס, כדי ליצור השתק שפוטי, או מניעה אחרת, המשתיקים אותם מלטעון כי הנתבעים הציגו בפניהם מצגים, אשר נכתבו במפורש בזכרון הדברים ובהסכם המכר, לפיהם אין חריגות בנייה בממכר; ניתן היתר לבניית שתי דירות בקומה השלישית וניתן לרשום את הממכר, בלישכת רישום המקרקעין, כארבע יחידות דיור.
כאשר הוצג בפניה תרשים, מצב קיים, שעו"ד סלומון הגיש לעירייה, במסגרת ניסיונו להסדיר את הרישום, ובו מסומנות שתי יחידות דיור בקומה השלישית (אחת סומנה בספרה 8 והאחרת - בספרה 9, בצבע סגול) (סומן ת/4) היא אישרה שבנוסף למרפסת שניסגרה ללא היתר, קיים חלק נוסף (מתוך זה המסומן בתשריט ספרה 9) שגם הוא ניבנה ללא היתר.
...
לפיכך, אני דוחה את הדרישה לסעד זה.
הסעדים להם זכאים התובעים מעו"ד סלומון
כאמור לעיל, השתכנעתי שאילו התובעים היו יודעים שקיימות חריגות בנייה בקומה השלישית, שלא קיים טופס 4 לבנייה במצבה בעת עריכת הסכם המכר, ושלא ניתן לפצל את הקומה השלישית לשתי יחידות דיור נפרדות, הם לא היו רוכשים אותה.
לפיכך, על עו"ד סלמון לשאת בנזק שנגרם בגין רכישת קומה זו.
אני דוחה את טענת עו"ד סלומון, בסיכומיו, לפיה התביעה לא הוגשה בעילה נזיקית; בסוף סעיף 36 לכתב התביעה נכתב, כי עילות התביעה נגד עו"ד סלומון הן הפרת חובות נאמנות, הפרת חובות חקוקות, הטעייה ורשלנות, שהן עילות נזיקיות, אשר מפורטות בסעיפים 46-37 לכתב התביעה {וראו סעיף 40 לכתב התביעה, שם מצוינים, במפורש, סעיפים מפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}.
התוצאה
התביעה מתקבלת חלקית, לגבי הקומה השלישית בלבד, הן נגד קראוס והן נגד עו"ד סלמון והם מחויבים בזה לשלם לתובעים את הסכומים כדלקמן:
חיוביהם של קראוס -
להשיב לקניג את התמורה ששילמו בסך של 1,125,000 ₪, באופן שכל תשלום אשר שולם עבור הקומה השלישית, יהא צמוד למדד תשומות הבנייה, מהיום בו שולם ועד להחזר המלא בפועל.
