בנסיבות המתוארות פוטר התובע ללא שימוע ועל אף שספק אם היה בשימוע כדי להועיל לתובע לאור מדיניות הנתבעת 2, שהיא לגיטימית לכשעצמה, שלא להעסיק עובדים החשודים בחוסר אמינות – אין בכך כדי למנוע פיצוי מהתובע על פיטוריו ללא שימוע.
...
בנסיבות הללו לא מצאנו מקום לפסוק לתובע פיצויים על פי סמכותו בסעיף 26א(ב) לחוק הגנת השכר.
סוף דבר:
לאור האמור לעיל על הנתבעות (כמפורט בפסקה לעיל) לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
א. גמול בגין העסקה בשעות נוספות - 135,626 ₪;
ב. דמי פדיון חופשה (הנתבעת 2) - 187 ₪;
ג. פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה/ביטוח מנהלים - 2,670 ₪;
ד. פיצויי פיטורים (הנתבעת 2) - 20,604 ₪;
ה. דמי הודעה מוקדמת (הנתבעת 2) - 4,665 ₪;
ו. פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע (הנתבעת 2) - 10,000 ₪.
בהתחשב בעובדה כי התביעה נגד הנתבע 3 נדחתה, ישלמו הנתבעות 1 ו-2 (יחד ולחוד) שכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ₪.