פיצויים על עוגמת נפש במהלך חופשת ירח דבש במשפט של מלון

בפני תביעה שעניינה נזקים נטענים שנגרמו לתובעים במהלך חופשת ירח הדבש אליה יצאו.

תחושת החמיצה ועוגמת נפש הנה סובייקטיבית ומקום בו מטייל אחד חש כי איבד את כל חדוות הטיול והוא סר וזועף, יכול מטייל אחר לקבל דברים בקלות ובהבנה ולמזער את תחושת חוסר הנוחות שנגרמה לו. וכך קבע ביהמ"ש בדונו בסוגיית פיצוי בגין נזקים לא ממוניים במסגרת תא (ת"א) 1286/08 אביגזר מאיר ואח' נ. כספי הפלגות קרוז בע"מ (פורסם בנבו)- "פסיקת נזק לא ממוני נתונה לשיקול דעת בית המשפט, ויתכן ששוני זה, מסביר את הגישה המצמצמת של בתי המשפט בפסיקת הפצוי בגין נזק לא ממוני, (ע"א 3437/93 אגד, אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' אדלר [1998] [פורסם בנבו]

בהקשר זה סבורים "שלו – הדר "דיני התרופות", בעמ' 303, כי: "נזק לא ממוני יתרחש בבירור – ובית המשפט אף יפסוק אותו בדרך כלל – כאשר תכליתו העיקרית של החוזה היתה להעניק הנאה רוחנית, שקט נפשי וכו', ותכלית וזו לא הוגשמה בשל הפרת החוזה". המחברים אף נותנים דוגמאות לחוזים כגון דא ובכללם: "סרטים, מופעי אומנות חבילות נופש ותיירות. במקרים אלה הנזק העקרי שהנפגע מבקש פיצויים על גרימתו הוא נזק לא ממוני טהור, המתבטא באי הפקת התועלת הרוחנית המיוחלת". (ההדגשה אינה במקור –א.א.) שיקולים נוספים שידריכו את בית המשפט הם מהות הפגיעה, עוצמתה, משך הפגיעה האם רגעית או צמיתה, הקף הפגיעה, והאנטרס שניפגע, קרי האם קיימת פגיעה פיסית נפשית או רק אי נוחות (ראה גם "שלו – הדר "דיני התרופות", בעמ' 308).

התובעים אכן שהו במלון בחדר אותו הזמינו ולפיכך טענתם יכולה להיתמקד רק בעוגמת הנפש שנגרמה להם עקב ההזמנה שבוצעה שלא בהתאם להגדרת ציפיותיהם כפי שפורטה בזמן המו"מ לקראת כריתת ההסכם.

...

אני סבורה כי התובעים- שאינם אנשי מקצוע- שמו יהבם בנציגת הנתבעת וסברו כי די היה בשאלות ובבקשה ששטחו בפניה ע"מ להבטיח את הענות נותני השירות לבקשה.

עם זאת, אני סבורה כי סכום הפיצוי הנתבע חורג עד מאוד מהסכום הראוי לפיצוי במקרה זה. התובעים אינם מכחישים כי הגיעו למלון, וכי היה מלון מצוין ואך החדר לא סיפק את כוונותיהם.

סיכומם של דברים, הנתבעת תשלם לתובעים סך של 1,500 ₪ בתוספת הוצאות ואגרת משפט בסך 500 ₪ שישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה כדין עד למועד תשלומם בפועל.

בפסק דין ת"א (ראשל"צ) 881/06 במקרה דומה קבע בית המשפט: "גם אם קיים טעם כלכלי ב"תפוסת יתר", מבחינתו של המלון, הרי שעומדת זכאותו של הלקוח, לקבל שירות התואם את הזמנתו.

דיון והכרעה : לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במובא לפניי החלטתי לדחות את טענת הפטור מפיצוי בשל רישום יתר ולקבל את התביעה בחלקה לעניין הקף הפצוי וזאת מהנימוקים הבאים : אין מחלוקת שהוזמנה חופשה משפחתית במלון אחד וההזמנה בוצעה.

כך אותו עיקרון צריך להישמר, אם הדגישו מזמינים בחופשתם קרבה לים לא תהא החלופה קירבה למדבר, אם מגלשות מים לילדים לא תהיה החלופה ג'קוזי למבוגרים בלבד, אם קרבה לבית כנסת לטיול בר מצווה לא תהיה החלופה ריחוק שעות נסיעה מבית כנסת, אם נוף להרים בירח דבש לא תהא החלופה מרפסת צופה פני מכולות אשפה פעילות .

הגנות הצרכן הישראלי אינן בחינה יבשה של העניין החוזי ואינה סניף מסניפיו, אלא עקרונות שיש בהם הרתעה מפני פגיעות חלקיות ופתרונות הנוחים לספק באשר הוא באותה עת, תחת לווי וחתירה נחושה לפיתרון הולם ביותר במסגרת " ההכרה על תנאי " בתופעה התיירותית העסקית המוכרת בשם OVER-BOOKING.

הנתבעת ציינה בכתב ההגנה פסיקה נרחבת, ודוקא פסיקה זו מקיימת את החובה להטיל פיצוי על הספק – "קשרי תעופה" במקרה זה השונה בתכלית מהמובא בפסיקות אלו.

לאחר שבחנתי הן את הצורך בפצוי בגין ההזמנה ההבטחה והחובה לספק המבוקש והמשולם עבורו , וכן את עוגמת הנפש של התובעים המזמינים והמשלמים, ובאיזון במכלול השיקולים של המימוש החלקי , ראיתי לנכון לכמת את הפצוי הכולל בסכום של : 8,000 ₪ .

...

ככל שאין מנוס אלא לבטל העסקה או לשדרג המזמינים לחלופה טובה יותר באין חלופה אחרת כמצוות המחוקק , על הספק להעדיף ולספק חלופה טובה יותר, שכן כל וורסיה אחרת פירושה חובת פיצוי ועלות הפתרון לא אחת נמוכה מעלות הפיצוי.

לאחר שבחנתי הן את הצורך בפיצוי בגין ההזמנה ההבטחה והחובה לספק המבוקש והמשולם עבורו , וכן את עוגמת הנפש של התובעים המזמינים והמשלמים, ובאיזון במכלול השיקולים של המימוש החלקי , ראיתי לנכון לכמת את הפיצוי הכולל בסכום של : 8,000 ₪ .

נוסף לאמור תשלם הנתבעת קשרי תעופה הוצאות בסכום של : 1,200 ₪ .

בפניי תביעה להשבת הוצאות דמי טיסה בגין עיכוב בטיסות, הוצאות לרכישת מזון וציוד אישי בעקבות איחור בהגעת כבודה והוצאות נסיעות לצרכי איסוף כבודה וכן לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש, סבל ואובדן הנאה בעטיה של הנתבעת, במהלך חופשת ירח דבש של התובעים בחו"ל. טענות הצדדים התובעים רכשו כרטיסי טיסה מישראל לברזיל וחזרה, עם חניית ביניים בת שעתיים בפריז (נמל שארל דה גול).

על פי חוק שירותי תעופה, אני מוצאת לקבוע כי התובעים היו זכאים ל"שירותי סיוע" של מלון, מזון, שתייה ותקשורת, בזמן שהותם בנמל שארל דה - גול אליו הגיעו בלילה, והמתינו עד לטיסתם לפריז שיצאה למחר באיחור ניכר.

תנאי מזג אויר אלה מהוים נסיבה מיוחדת שאינה בשליטת הנתבעת, ואשר לא היה בידי הנתבעת למנעם, ובכך היתקיימו נסיבות סעיף 6(ה)(1) לחוק והנתבעת פטורה מתשלום פיצוי על פי התוספת הראשונה.

באשר לעוגמת נפש, במקרה של אובדן טוטלי של מטען נקבע בסעיף 29 לאמנה: "... פיצויים עונשין, פיצויים לדוגמא או כל פיצויים אחרים שאינם להשבה לא יהיו ברי תביעה בכל תביעה כאמור". הפסיקה קובעת לגבי אובדן טוטלי, שאין בסמכות בית המשפט לפסוק פיצוי מעבר לשעור הקבוע באמנת ורשה.

...

על יסוד כל אלה, ובהתחשב בכך שהציוד שנרכש נותר בחזקת התובעים ובשימושם, גם לאחר הגעת הכבודה, אני קובעת כי התובעים יחד זכאים להחזר סך של 1,500 ₪ בגין הוצאותיהם.

בהקשר זה אני מקבלת את טענת התובעים, כפי שגם עולה מהתכתובת שצורפה לכתב התביעה, כי לא היה באפשרות הנתבעת להביא לידיהם את הכבודה במקום בו שהו וכי הם נאלצו לנסוע 6 שעות, ולשאת בעלויות נסיעה לצורך לקיחת המזוודות מנמל התעופה הקרוב למקום בו שהו.

סוף דבר אשר על כן ולאור האמור, הנתבעת תשלם לתובעים סך של 4,086 ₪, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

עקרי טענות הצדדים טענות התובעים התובעים הם בעל ואישה אשר החליטו לחגוג את חופשת "ירח הדבש" שלהם ב"קאבו סאן לוקאס" שבמקסיקו (להלן: "קאבו") ולשם כך תיכננו התובעים חופשה בת 3 ימים במלון מפואר ובעלות ניכרת בקאבו.

עוד בהקשר זה טוענים התובעים כי אין זה סביר שנוסע שטיסתו המריאה באיחור של 8 שעות ונחת בפועל ביעדו באיחור של 8 שעות יהיה זכאי לפצוי על פי החוק ומנגד נוסע שטיסתו המריאה באיחור של 7 שעות אך נחת בפועל ביעדו באיחור של 26 שעות, לא יהיה זכאי לפצוי, כאשר ברור כי הנוסע שניפגע בצורה קשה יותר הוא הנוסע השני.

לבסוף, טוענים התובעים כי נגרמה להם עגמת נפש עצומה מהתנהלותה של הנתבעת ובייחוד על רקע זה שכרטיסי הטיסה נרכשו על ידם כחלק מירח הדבש שלהם.

(ב) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שניגרם לנוסע עקב ביטול הטיסה או השינוי במועד המראתה או בתנאיה: (1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו; (2) עדוד הנוסע למימוש זכויותיו; (3) היות ההפרה הפרה חוזרת; (4) חומרת ההפרה ונסיבותיה; (5) שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ויוטעם כי הנתבעת לא היתייחס לגופו של עניין ואף נציג הנתבעת לא היתייחס לראש נזק זה במעמד הדיון, אני סבור כי על הנתבעת לפצות את התובעים בגין ראש זה. לצורך קביעת עצם זכאותם של התובעים לפצוי ולצורך קביעת גובה הפצוי, הבאתי בכלל חשבון כי דובר על תחילתה של חופשת "ירח דבש", ואני מניח כי בשל כך רכשו התובעים כרטיסי טיסה במחלקת עסקים שרמת השרות, הנוחות והמזון הם טובים ומגוונים יותר מאשר במחלקת תיירים, ובהתאם שילמו התובעים עלות גבוהה יותר בהשוואה לעלות כרטיס באותה טיסה במחלקת תיירים.

...

יתירה מזאת, אני מקבל את טענתו של התובע כי אף לאחר שהגיעו באיחור לסן פרנסיסקו ולאחר שכבר הבינו כי החמיצו את טיסת ההמשך המקורית וכי טיסת ההמשך החלופית היא רק ביום למחרת, הרי שגם שם לא חיכה להם אף נציג של הנתבעת שימסור להם את שוברי המלון, ונדרשו להם עוד 5 שעות של התרוצצויות כדי סוף סוף לקבל את שובר המלון הדרכים "המיוחל". דבר שהעמיק עוד יותר את עגמת הנפש שממילא חוו השניים.

לכן, בהתחשב בכל הנקודות האלה שאני סבור כי אכן יצרו והעמיקו את עגמת הנפש בקרב התובעים, אני מחייב את הנתבעת לפצות את כל אחד מהתובעים בסך של 5,000 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לכל אחד מתובעים סך של 19,622 ₪, תוך 30 יום מהיום כאשר סכום זה יישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

פתח דבר זוהי תביעה להחזר עלות, הוצאות ופצוי בגין חופשת "ירח דבש" בטורקיה, שלפי טענת התובעים נמכרה להם תוך הטעייה והסתרת מידע מהותי.

בגין כך, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעות להשיב להם את הוצאות החופשה ששולמו, לרבות הוצאות עודפות ולא מתוכננות שהתובעים טוענים כי נאלצו להוציא, הוצאות משפט ועוגמת נפש.

הנתבעות טוענות כי עם קבלת תלונות התובעים, הוצע להם לעבור למלון חלופי תמורת תשלום נוסף, הצעה שלא נענו לה. לאור דרישתם, הוזמנה עבורם טיסה חזרה לארץ, במועד מוקדם יותר מזה שהיה קבוע בחבילה, בגינו שילמו התובעים הסך של 1,300 ₪.

באשר לטענותיהם של התובעים בעיניין התנאים הגרועים, לכאורה, שהיו במלון, לרבות בעיניין מיזוג האויר, העידר מים וטיב האוכל אומר כי, פרט לעדותם של התובעים עצמם, לא הציגו האחרונים ראיות ממשיות לתמיכת טענותיהם בנוגע למצבו של המלון ותנאיו, לרבות צילומים ו/או עדויות של אחרים.

...

עוד אומר כי אינני מקבלת את תביעת התובעים להשבת הוצאות הטיול החלופי אליו נסעו, שכן, טיול זה עשו על דעת עצמם, וללא קשר להתנהלות הנתבעות.

סוף דבר אשר על כן, אני קובעת כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם.

אי לכך, אני מורה על דחיית התביעה.