פיצויים לעובדים פלסטינים בגין סגר באזור

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 51828-02-13 18 אוגוסט 2014 לפני: כב' השופט דורי ספיבק – אב בית הדין נציג ציבור עובדים עו"ד שמעון לפיד נציגת ציבור מעבידים גב' ענת שחר התובע: ג'האד יוסף סימאן סלים ע"י עו"ד אורון מאירי הנתבע: אבי שרגא ע"י עו"ד נמרוד כנפי פסק דין

התובע הנו עובד פלסטינאי תושב עזון שבשטחים, שהועסק אצל הנתבע, לטענתו כפועל ביניין ולטענת הנתבע כאיש תיחזוקה.

אמנם, כפי שציינו קודם לכן, התובע טען שהפסקות העבודה היו בשל סגרים, אך הוא לא פירט בעיניין זה (למשל את המועדים שבהם היו סגרים) ובפרט לא טען שהסגרים חפפו את התקופות "החסרות" בדוחות נתוני השכר, או שקיים הסבר אחר לתקופות החסרות.

הנתבע אף זימן את התובע לשימוע לפני פיטורים (נספח ד' לכתב התביעה), ובמכתב הפיטורים (נספח ה' לכתב התביעה) ציין מפורשות: "היות והפרויקט שעבדת בו לא חודש, הריני להודיעך כי החל מיום 24.6.12 תסתיים עבודתך בחברתי. אציין כי בעבודתך הראית רצינות ואחריות וכי הינך עובד מהשורה הראשונה". לטענת הנתבע בסעיף 29 כתב הגנתו, התובע אינו זכאי לפצויי פיטורים.

...

נעיר בקשר לכך שמקובלת עלינו טענת התובע שהתנהלות הנתבע, שהוציא עבורו אישור העסקה בענף הבניין, ובהליך לפנינו טען שהעסיקו שלא בבניין, נגועה בחוסר תום-לב; רביעית נדמה שגם כאן סבר הנתבע שביכולתו ל"שפר" את מצבה בהתדיינות, נוכח חולשת טענותיו, באמצעות צירוף שלא כדין ולא רשות של ראיה לסיכומיו.

זאת, לאור העובדה שהתובע המשיך לעבוד אצלו במשך כחודש לאחר פיטוריו, ולאחר מכן עבד לעבוד אצל קבלן אחר, תוך שהוא "דרש להתפטר". איננו מקבלים את הטענה.

עם זאת, באשר לרכיב זה אין בידינו לקבל את תחשיב התובע כמות שהוא, כיוון שהתובע חישב לפי תקופת עבודה רצופה אחרונה שנמשכה 11.75 שנים, ואילו אנו מצאנו (מוקדם יותר בפסק דין זה) שתקופת העבודה הרצופה האחרונה החלה רק במרץ 2005, ולפיכך ארכה, עד לסיום העבודה בנובמבר 2012, סך הכל 7.33 שנים בלבד.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 7,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ס"ע 39080-02-12 05 דצמבר 2013 לפני: כב' הרשם כאמל אבו קאעוד התובע חסן עאיש ת.ז. 963230289 ע"י ב"כ: עו"ד גדחה קריסטין הנתבעת מפעלים טרומיים אשטרום ירושלים בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד איתמר נצר פסק דין

לטענת הנתבעת, התובע עבד 16.18 ימי בממוצע בחודש ושכרו האחרון עמד ע"ס 143.43 ₪ ליום; התובע נטש את עבודתו ולמעשה התפטר ועל כן, לא מגיע לו פצויי פיטורים והנתבעת זכאית לקזז מכל סכום שייפסק לתובע, חלף הודעה מוקדמת והכספים שהופרשו לשירות התעסוקה ע"ח פצויי פיטורים; התובע קיבל תשלום בגין ימי חג שהיה זכאי להם בחודש 10/2006, והוא לא היה זכאי לדמי חגים נוספים שכן במועדי החג חלו סגרים; התובע קיבל דמי הבראה ונותרה יתרה לזכותו בסך 128.26 ₪; התובע הוסע מביתו למחסום הכניסה לכפר ארטאס וחזרה ועל כן אינו זכאי להחזר בגין הוצאות נסיעה; הדיווח לשירות התעסוקה שיקף נאמנה את תנאי שכרו של התובע ובוצעה על ידי הנתבעת הפרשה מלאה לפנסיה; ההליך בבית הדין ביום 25.11.2013 היתקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה העידו התובע ושני עדים מטעמיו שהועסקו בנתבעת, מר עיסא עייש ומר מוסא סעד.

יש להדגיש, כי הן מכוח הוראות הדין הכלליות והן מכוח ההיתר שניתן להעסקתו של התובע, שכאמור הנו תושב הרשות הפלסטינית בישראל, הפרשות המעסיק למדור התשלומים באות על חשבון הזכויות הסוציאליות אותן הן נועדו להבטיח והן אין משחררות את האחרון מתשלום הזכויות הסוציאליות של העובד הקבועות בדין ומתשלום ישירות לעובד ביחס לאותן זכויות אשר בגינן אין המעסיק חייב בהפרשה למדור התשלומים.

הטענה ולפיה בסמוך לחגים חלו סגרים לא הוכחה וממלא אינה רלוואנטית שכן העדרותו של התובע מעבודתו בגלל סגר אינה שוללת את זכותו לדמי חגים, שכן על פי הוראות צו ההרחבה, רק עובד שלא מגיע לעבודה בסמוך לחג שלא בהסכמת מעסיקו לא יהא זכאי לדמי חגים.

...

משאימצתי את הדיווח למדור התשלומים, והלכה למעשה קבעתי כי הוא מהימן ומשקף את תנאי שכרו של התובע, ובשים לב כי לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת הפרישה 6% משכרו של התובע לפנסיה, הרי שדין התביעה בעניין זה להידחות.

סוף דבר אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, סך של 6,059 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כמפורט בגוף פסק הדין ביחס לכל אחד מרכיביו.

משקבלתי את התביעה לפיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת, אני דוחה את טענות הקיזוז של הנתבעת.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ס"ק 68392-07-20 13 אוגוסט 2020 לפני: כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג נציג ציבור (עובדים) מר יעקב מלול נציג ציבור (מעסיקים) מר רמי לוי המבקש: מען - עמותה לסיוע לעובדים (ע"ר) ע"י ב"כ: עו"ד אמיר בשה, עו"ד איה ברטנשטיין המשיבה: גרין נט-מחזור וטפול בפסולת בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד ערן שוהם, עו"ד זהר גבע החלטה

בבקשה העיקרית עותר ארגון העובדים (להלן: מען) גם לפסיקת פיצוי כספי בגין הפגיעה בהתארגנות וההתנכלות לחברי ועד, לרבות פיטורי חבר ועד, בהתאם להוראות סעיף 33 יא(ב) לחוק הסכמים קבוציים, התשי"ז-1957 (להלן: חוק הסכמים קבוציים).

כמו גם מהצורך להלין במפעל, במשך כ – 70 ימים, את העובדים תושבי הרשות הפלסטינאית שלא יכלו לשוב לבתיהם בשל הסגר שהוטל בשטחי הרשות.

...

על יסוד כל האמור, מסקנתנו היא כי אין מקום לביטול הפיטורים.

טרם חתימה בשולי הדברים אף אם לא בשולי חשיבותם מצאנו להוסיף כי ההליך נפתח בטענה לפגיעה חריפה בהתארגנות שהיא טענה בעלת אופי חמור.

סוף דבר – הבקשה לביטול פיטוריהם של העובדים שפיטרה גרין נט נדחית.

הן מנכ"ל הנתבעת מר משה כהן, (סעיף 17 לתצהירו) והן מנהל המפעל מר יצחק וייס (סעיף 6 לתצהירו) הודו, כי בעקבות הסגרים שהיו באיזור, נאלצה הנתבעת לגייס כח אדם חלופי של עובדים ישראלים במחיר יקר יותר מעלות העובדים הפלסטינים.

אופן חישוב פצויי הפיטורים מאחר וגרסת הנתבעת באשר לנסיבות סיום עבודת התובעים התקבלה על דעתנו הרי יוצא שכל התובעים, שמועד סיום עבודתם הוא מחודש 4/04 זכאים לפצויי פיטורים.

...

מכאן, התובעים לא הניחו תשתית עובדתית מספקת לפסיקת רכיב זה ועל כן התביעה בראש זה נדחית.

ביגוד התביעה לביגוד היא תביעה נילווית ליחסי העבודה ולא ניתנת לפדיון לאחר סיום היחסים, על כן היא נדחית.

אנו סבורים כי במקרים שבהם פוטרו עובדים, לאחר שנודע כי אזור התעשייה בארז עומד להיסגר, ובכלל זה המפעל בו עבדו התובעים, אין מקום לפסוק לתובעים הודעה מוקדמת.

חלק מהנתונים שנויים במחלוקת וממילא שנויה במחלוקת התוצאה שהיא: האם וכמה זכאים התובעים, כל אחד כפי חלקו, לפיצויים בגין איחורים במסירת הדירות בנוסף לפיצוים שקבלו מהנתבעת.

שאר הדירות בטבלה אינן זהות לדירה זו. השמאי פרט בחוות דעתו דירות באיזור צמוד, אולם אלו דירות עם חצר ואינן זהות לדירה שלפנינו.

כן ראה בעיניין זה תצהיר עדות ראשית ועדותו של זאב מילנר , מנהלה של הנתבעת, והנספחים שצורפו, לרבות: הוראות רשות האוכלוסין וההגירה, מיסמך מיום 6.08.2020, בנוגע להלנת עובדים פלשתינים בשל מגיפת הקורונה; החלטת מינהל מקרקעי ישראל שצוינה לעיל ועוד.

ממארג הראיות עולה כי פעלה, בנסיבות העניין ובשים לב למיגבלות שהוטלו מעת לעת בשל המגיפה, להשלים הבנייה בהתאם לחוזי המכר, כל זאת תחת מיגבלות תנועה, סגרים, חוסר בעובדים , שבושם באספקת מוצרים וקשיים בהשגת אישורים הדרושים לקבלת תעודת גמר.

...

אין שוני מהותי בין הצדדים כאשר בסיס החישוב הוא בשקלים חדשים למ"ר. בנסיבות העניין, לאחר שעיינתי בחוות דעת השמאי ובעדותו, בחוות דעת המשווק ובעדותו וכן במסמך שהוגש כנספח לחוות דעת המשווק, מסמך של שמאית וכלכלנית, קובע כי לצורך החישוב הפיצויים בגין האיחורים במסירת הדירה יעמדו דמי השכירות החודשיים בדירותיהם של שוקרון, איש-שלום ובן-דוד על סך של 6,000 ₪ לחודש.

התוצאה היא כדלקמן: שוקרון בן דוד איש שלום שוורץ מועד מסירה על פי החוזה 28/02/2020 28/02/2020 30/05/2020 30/05/2020 מועד העמדת הדירה מוכנה למסירה 11/04/2021 21/04/2021 11/04/2021 11/04/2021 חודשי איחור במסירה 13.5 13.75 10.5 10.5 חודשי איחור לאחר הפחתת 35% 8.78 8.94 6.83 6.83 דמי שכירות חודשית בש"ח 6,000 6,000 6,000 5,050 דמי שכירות 125% 7,500 7,500 7,500 6,313 סה"כ לתשלום 65,813 67,031 51,188 43,083 סה"כ פיצוי ששולם 67,675 67,675 40,600 34,300 יתרה לתשלום -1,863 -644 10,588 8,783 לתשלום בפועל 0 0 10,588 8,783 הנתבעת ביקשה לדחות את התביעות ולא ביקשה השבה.