פיצויים בגין פגיעה ביד מחברת ביטוח

בית משפט השלום בחיפה ת"א 26419-11-20 פלוני נ' ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אמיר סלאמה תובע פלוני נתבעות 1. ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ 2. הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ520004078 פסק דין

האם זכאי התובע לפצוי בגין פגיעה שנגרמה במהלך עבודתו כטבח עקב חתך בידו מסכין, ואם כן מהו שיעור הפצוי לו הוא זכאי? כללי התובע, יליד 1994, עבד כטבח מיתלמד במלון יערות הכרמל בחיפה, המנוהל ע"י הנתבעת מס' 1, שחבותה היתה מבוטחת אותה העת אצל הנתבעת מס' 2.

...

התובע ביקש בתחשיבו פיצוי עבור הפסדי שכר חלקיים מעבר לתקופה האמורה, ואולם סבורני כי הוא לא הוכיח כדבעי את הנזק הנטען בנדון.

נוכח האמור סבורני כי מן הראוי לפצות את התובע בסכום גלובלי אשר ישקף אפשרות עתידית של גריעה בשכר עקב המגבלה שנותרה לו, כאשר בנסיבות העניין אני מעמיד סכום זה על 60,000 ₪ (בכדי לסבר את האוזן נציין כי חישוב לפי שיעור הנכות שקבע מומחה הנתבעת, ושכר של 7,300 ₪, מביא לתוצאה של כ-80,000 ₪ כולל הפסד פנסיה).

סוף דבר אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע פיתוי בסך 78,546 ₪, כאשר לסכום זה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בסך 18,500 ₪, והחזר אגרה ששולמה בפתיחת ההליך.

תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף - פגיעה בכפות הידיים והמרפק, שנגרמו לתובע לטענתו כתוצאה מעבודתו במשך שנים בשירות הנתבעת 1 כמפעיל ציוד מכאני כבד.

] על סמך דברים אלה, נראה כי אם הייתי קובעת קיומה של אחריות על החברה, אזי היא היתה נושאת בחובת הפצוי נוכח הכשלים בהוכחת הכסוי הבטוחי[footnoteRef:26].

בפסק הדין שניתן בע"א 252/86 גולדפרב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, מה(4) 045 ( 1991) סקר בית המשפט את השיקולים השונים שיש לקחת בחשבון עת נבחנת השאלה אם הניזוק מילא אחר הנטל להקטנת ניזקו, וקבע כי יש לקחת בחשבון בין היתר, את האמצעים הנדרשים להפחתת הנזק, הצורך בהסכמה של הניזוק לפגיעה בגופו למקרה של ניתוח, מידת הסיכון שבניתוח, מידת הכאב וסבל הכרוכים בו ומידת ההצלחה שניתן לצפות לה (ראו גם: רע"א 1367/14 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (20.5.14); ע"א 544/10 פלונית נ' עריית כפר קאסם, (12.3.13) וע"א 9598/05 פלוני נ' חברת ביטוח "המגן" בע"מ (28.3.07)).

...

יוצא אפוא כי גם אם התביעה היתה מתקבלת, נזקיו של התובע הינם נזקים מדודים המסתכמים בפיצוי בגין כאב וסבל ופיצוי גלובלי בגין הפסדי שכר (גם בגין תקופת ההחלמה לאחר הניתוח), הוצאות ועזרה, הכל בהינתן העובדה שהתובע לא נותח ולא אושפז ותקופת המעקב היתה קצרה.

סוף דבר לאור המקובץ, אני מורה על דחיית התביעה.

בנסיבות, נוכח המסקנה אליה הגעתי ולאחר שנתתי דעתי להיקפו של ההליך (בו התקיימו בסה"כ שני דיונים), אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪, שישולם תוך 60 יום מהיום.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 41528-08-20 פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ בפני כבוד השופטת אפרת קריב תובע פלוני ע"י ב"כ עוה"ד נחשון נתבעת ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שירין פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים בגין פגיעה בתאונת דרכים - עבודה.

הראשון הוא כי המוסד לביטוח לאומי סבר כי אין מדובר בתאונה במסגרת העבודה, הסיבה השניה היא כי התובע סבל ממצב רפואי בעייתי בברכו עוד טרם התאונה, והסיבה השלישית היא כי פניות חוזרות ונישנות שנשלחו לתובע לקבלת פרטים ומסמכים שנדרשים לבירור התביעה לא נענו על ידו.

...

לפיכך אני קובעת שלתאונה מיום 24.11.19 יש לייחס נכות רפואית בשיעור 5% שהוא מחצית מהנכות הרפואית של התובע.

לפיכך, אני מקבלת את טענת התובע כי לא עבד כששה חודשים לאחר התאונה.

מתוך הנחה שהתובע נזקק לעזרה מסוימת לאחר התאונה ואף להוצאות רפואיות כאלה ואחרות, אני קובעת פיצוי גלובלי בשני ראשי נזק אלה- של ההוצאות ועזרת צד ג' בסך של 8,000 ₪.

מנגד, תבעה הנתבעת תביעה שכנגד על סך 1,126,130 ₪ בגין הרכיבים הבאים: השבת כספים (בסך 49,252 ₪) אשר היו מגיעים לנתבעת ואשר הועברו לידי עוסק מורשה על שם אחד האחים, תשלום בגין גניבת עבודות שבוצעו באופן שוטף על ידי הנתבעת מול קבלנים, תשלום בגין הפסד רווח קבלני בשל ביטול הזמנה לבצוע עבודה מטעם מפעלי ים המלח, תשלום בגין ביטול חוזי היתקשרות שנתיים, תשלום בגין כספים אותם נטל התובע בזדון מכספי החברה ואשר אינם מגיעים לו, תשלום בגין שכר עודף ששולם לעובדים, תשלום בגין שימוש בכרטיסי אשראי על שם המנוח על חשבון החברה, תשלום בגין יתרת חו"ז אותו חב התובע לנתבעת על פי חוזה אישי לשנת 2017, תשלום בגין ריבית כתוצאה מהשיעבוד בבנק לאומי על רכב הקדילאק של אביו, תשלום בגין אחריותו לרכב טויוטה יאריס ששמש את העובד שעבד תחתיו ושהוסיף לעבוד עימו בחברתו החדשה; תשלום בסך 100,000 ₪ כפצוי בגין פגיעה במוניטין החברה, גניבת לקוחות, שימוש בציוד וחומרים ותחרות אסורה בנתבעת.

בנוסף, הנתבעת יכלה לבקש גילוי ועיון במסמכים רלוואנטיים ואף יכלה לפנות לחברת הביטוח ולברר ביחס לשעור משכורות התובע שבוטחו וההפרשות שהועברו למענו על ידי הנתבעת.

באשר לסעד שנתבע בסעיף 90 לסיכומי הנתבעת, יש לקבל את התביעה שכנגד ברכיב זה. כפועל יוצא, על התובע לפעול לשם המצאת מלוא כתבי הכמויות והחשבונות אשר נמצאים בידיו ונוגעים לכספים שמגיעים לנתבעת ממפעלי ים המלח, וזאת בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

...

באשר לסעד שבסעיף 91 לסיכומי הנתבעת, שנטען לחילופין במידה והתובע לא יכבד את דרישת המצאת המסמכים שצוינו, הרי שלא ניתן להיעתר לו. מדובר בסעד צופה פני עתיד, אשר ממילא הנתונים שמופיעים בו, לרבות סכום הכסף שצוין בסך 600,000 ₪, לא הוכחו כדבעי.

אחרית דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 50,066 ₪ תוך 60 ימים מיום המצאת פסק הדין.

התביעה שכנגד – נדחית, למעט הקביעה הבאה: על התובע לפעול לשם המצאת מלוא כתבי הכמויות והחשבונות אשר נמצאים בידיו ונוגעים לכספים שמגיעים לנתבעת ממפעלי ים המלח, וזאת בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

המומחית שמונתה על ידי בית משפט קמא בתחום הכאב, קבעה למשיבה נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי תקנה 41(10)(ה) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 בגין תיסמונת כאב עם מרכיבים חלקיים וגלים של CRPS בשלב של ריפוי עקב הפגיעה בכף ידה הימנית.

לאחר התאונה המשיבה יצאה לשוק העבודה למרות שלטענתה בעלה החל עוד ביום 23.2.14 להעסיק מטפל והיא אינה מטפלת בו. עוד מוסיפה המבקשת כי ביום 20.5.17 הותקפה המשיבה ע"י שלושה כלבים וכתוצאה מכך נפגעה ביד וברגל שמאל, פגיעה שהותירה נכות צמיתה בשיעור 10% בכל איבר בנוסף למצב נפשי, עד כדי שאינה יוצאת מהבית נוכח הפחד מכלבים.

המבקשת מפרטת את השגותיה על פסק הדין ובין היתר כנגד קביעת פיצוי בגין אובדן שכר על אף שהמומחית לא קבעה למשיבה נכויות זמניות וחרף הקביעה כי המשיבה לא היתה במעקב רפואי במשך מספר חודשים, וכן בהעדר השפעה תפקודית של הנכות.

הלכה היא כי גובה הסכום שנפסק מהוה שיקול בהערכת מידת הקושי בהשבתו (ע"א 1578/05 מעוז חברה לביטוח נ' עזבון המנוח אלי אלבז, (8.5.05)), והחשש מפני אי השבתו של סכום כה גבוה, אינו נובע מקושי פרטני של אדם זה או אחר, משום שניתן להניח שכל אדם ממוצע יתקשה בהשבת סכום מעין זה (בש"א 7637/06 כלל נ' פלוני (13.11.06)).

...

במקרה שלפניי, בשים לב גם לכך שמדובר בתביעה על פי חוק הפלת"ד, ואין המבקשת חולקת על חבותה, אלא על גובה הנזק בלבד, אני סבורה כי איזון ראוי בין הגישה לפיה, בדרך כלל, אין מקום לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי, לבין זכותה של המבקשת להבטיח את אפשרות הגבייה מהמשיבה, אם יתקבל הערעור ולו בחלקו, מצדיק עיכוב ביצוע ביחס לחלק מהסכום.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, ביחס לסכום כולל של 120,000 ₪ עד להכרעה בערעור.