פיצויים בגין נפילה עקב מכסה ביוב ברחוב

בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין ליקויי בנייה שנפלו בדירה שרכשו התובעים מהנתבעת.

פרוטוקול המסירה כולל שלושה עמודים, ונרשמו בו הליקויים הבאים: צבע כללי בבית; אין רשתות בחלונות; אין מכסים לאסלות; אין מכסה למרכזי ברזים במקלחת; מכסה לצנורות במסתור כביסה; ביוב לנקות סתימות; אין ברזי T בכל הבית; ריצוף שבור במרפסת ובבית; קרמיקה שבורה במקלחת; אין מתלה כביסה; צבע אפור במרפסת; תיקון ליד הגז במרפסת; מחסן - רובה וצבע ופאנלים ודלת וחשמל לסדר; לנתק חוטי חשמל מתחת ליחידת מזגן; תריס לממ"ד עקום; ברזל בממ"ד עקום; 2 חורים בחדר שינה; אין פעמון בדלת; קירות בית עקומים; אין ספייר (רזרבה) לריצוף וחיפויים; בית לא מחובר לחשמל; .

לעניין זה הפנו התובעים לפסק הדין בת"א 18481-09-13 (תל-אביב-יפו) אור דביר נגד פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ (17.8.2016); ת"א 25522-12-16 (חיפה) נציגות הבית המשותף ברחוב יגאל אלון 39 בחיפה נגד שרביב בע"מ (7.3.2021); רע"א 7602-11 מגדל חברה לביטוח בע"מ נגד מיפרומאל תעשיות ירושלים בע"מ (12.7.2012).

...

עוד אני מקבלת קביעת המומחה גיל כי טענת המהנדס הלר כי יש לכוון סגירות בחלונות האלומיניום הנה כללית ואינה מפרטת באיזה חלון נמצא הליקוי, ולפיכך דינה להידחות.

ט - פיצויים בגין נזק לא ממוני בגין רכיב זה אני מורה לנתבעת לפצות את התובעים בסכום כולל של 5,000 ₪.

י - סופו של דבר אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: עלות תיקון ליקויי הבנייה בסכום כולל של 90,695 ₪; פיצויים בגין עגמת נפש בסכום כולל של 5,000 ₪; פיצויים בגין דיור חליפי, לרבות ניקיון הדירה -4,000 ₪; הוצאות התובעים בסך כולל של 8,653 ₪; שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

טענתו העיקרית של בניאמינסון בתביעתו היא כי בעבודות הריצוף נפלו ליקויים, ומים חודרים לביתו בשל ביצוע שיפועים לא נכונים, וכתוצאה מכך נגרמים נזקים בקירות ובבית.

כן עותר בניאמינסון לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 20,000 ₪, ולהחזר תשלום בסכום של 2,400 ₪, עלות חוות דעת מומחה מטעמו.

העבודות הקודמות כוללות סגירת קומת עמודים, ריצוף בפנים בבית ובמרפסת שמעל הסלון, בניית כבש (רמפה) לחנייה, הקמת חומה, מדרגות כניסה מהרחוב לחצר הבית ועוד, והן בוצעו החל משנת 2012.

הצעה ראשונה, מיום 20.07.2013, יקרה יותר (נספח א לתצהיר בניאמינסון – סומן גם 1), וכוללת ניקוזים, יציקה מעוגלת (רולקה) לאורך כל הבית, 3 מסגרות מתכת (מכסים לשוחות ביוב), חפוי מדרגות משיש, פתיחת חלון עם סף שיש, תקוני טיח ועבודת ריצוף לאריחים משולבים במחיר של 170 ₪ למ"ר עבור שטח של 232 מ"ר (ההצעה אינה כוללת אספקת הקרמיקה והאריחים, והמחיר אינו כולל מע"מ).

...

מסקנתי היא אפוא כי בניאמינסון היה מודע למצב הבעייתי של תשתית הבטון הקיימת, ולשיפועים שבתשתית.

לאור כלל הממצאים לעיל, ונוכח התרשמותי הברורה כי תכליתה של התביעה אינו אלא ניסיונו של בניאמינסון להימנע מתשלום חובו לפנאדקה, אני דוחה את התביעה על כל חלקיה.

התביעה נדחית, המזכירות תסגור את התיק.

תמצית טענות הצדדים ביום 15.04.18 נפל התובע לטענתו, עת צעד על המדרכה ברחוב אבן עזרא בבאר שבע בין כניסות 87 ל- 85.

כלום יעלה על הדעת, כי אם יישפך שמן או חומר מחליק על מכסי ביוב תטען הערייה כי אינה אחראית לניקיון החומר המחליק? קבלת עמדת הערייה לגבי פטור מלא מחובתה לפגמים ומפגעים במכסי שוחות הביוב תביא לתוצאה אבסורדית והיא מזקיקה את האזרחי הפשוט לתור אחרי מערכת הסכמים בין הערייה לבין התאגיד, כאשר מדובר בהליכה על כביש ברשות הרבים שאמורה להיות בטוחה.

התובע לא טען כי נגרם לו הפסד שכר כתוצאה מן הארוע ולא צירף אסמכתות בעיניין זה. מדובר אם כן בפצוי בגין כאב וסבל והוצאות (לא צורפו קבלות) ואני מוצאת לנכון לחייב את הערייה לשלם לתובע סכום של 5,000 ₪ וזאת לאחר שאני לוקחת בחשבון גם אשם תורם.

...

אינני מקבלת אף את טענת העירייה כי האחריות לתחזוקה או לכל הפחות לפיקוח על התחזוקה אינה מוטלת עליה, או כי היא אף איננה מוסמכת לתחזק את המעבר בו מעד התובע.

על כן אני סבורה כי יש לייחס לתובע אשם תורם של 20%.

סוף דבר העירייה תשלם אם כן לתובע, 5,000 ₪ וכן תישא בהוצאות התובע בסכום של 500 ₪.

לפני תביעה על הסך של 16,799 ₪ בגין ניזקי רכוש לרכב ונזקים נוספים שנגרמו לתובע, על פי הנטען, בשל חבטה בחלק התחתון של רכבו, שהתרחשה ביום 16.11.2022, ברחוב נחל אלכסנדר בשכונת כרמי גת בקרית גת, בשל קרצופו של הכביש עד כדי בליטת מכסה הביוב בצורה מסוכנת, והכל ללא שלוט מתאים באותה עת. בכתב הגנתה טענה הנתבעת 1 כי אין כל עילת תביעה כנגדה שכן הצד השלישי ביצע במקום את עבודות הפיתוח והקרצוף, והוא נשכר על ידי חברת יפתח א.ד. חברה לפיתוח.

בהודעתה לצד השלישי טענה הנתבעת 1 כי במקום בו ארעה, לכאורה, התאונה, עבד הצד השלישי ולפיכך האחריות, ככל שתקבע, נופלת על כתפיו.

כך, למשל, ביקש התובע לפצותו בגין טסט לרכב ביום התאונה (שלא הוכח ומכל מקום איננו נזק שניגרם בגין התאונה); אובדן ימי עבודה (שאף הם לא הוכחו בתלוש שכר או בכך דרך אחרת); והוצאות עריכת כתב תביעה – שאף הן לא הוכחו ואין מקום לפוסקן בבית המשפט לתביעות קטנות.

...

לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן: התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית, ללא צו להוצאות.

התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת באופן חלקי, כך שעל הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 10,416 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

עוד תשלם הנתבעת 1 לתובע סך של 500 ₪ בגין הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

התובע הגיש תביעה לפצוי בגין נזק גוף שניגרם לו לאחר שנפל בדרך כתוצאה ממכשול שניגרם לטענתו עקב עבודות שביצעו הנתבעים.

רקע ותמצית טענות הצדדים: התובע טען כי ביום 9.8.17 בשעות אחה"צ עת צעד על המדרכה ברחוב לוחמי הגיטאות 39 בעכו לכיוון הכביש (לעבר מונית שהזמין והמתינה לו) לפתע דרכה רגלו על ריצוף משובש או לקוי וכתוצאה מכך עיקם את הקרסול, נפל ונחבל.

לטענתו, בזמן העבודה היה גידור, כשהכוונה ככול הנראה במועד החפירה של המקטע הדרך לצורך הנחת צנור הביוב כשלאחר הנחתו כוסה הצנור והמצע הודק, (פ' עמ' 13 ש' 17-23).

...

ביום 8.3.20 הגישו הנתבעות בקשה לביטול ההחלטה מיום 6.2.20 ומנימוקי הבקשה נעתר בית המשפט ואפשר לנתבעות להגיש חוות דעת רפואית מטעמן.

נוכח האמור בתיעוד הרפואי ממועד התאונה ואילך אני סבור שהנכות התפקודית נמוכה משיעור הנכות הרפואית או לפחות מזו הנטענת על ידי התובע.

גם בטיעון זה יש לחזק את המסקנה שמעבר ל-3 חודשים לא נזקק לעזרה ולא יזדקק לה בעתיד.

בנסיבות תיק זה ולאחר ששקלתי את שאלת האחריות המוטלת על מי מהצדדים, את העדר הראיות בנוגע לשיעור הנזק, את התהיות והספיקות העולות ממכלול העדויות והתיעוד הרפואי אני סבור כי בשקלול כל האמור לעיל על הנתבעות ביחד ולחוד לפצות את התובע בסך של 25,000 ₪ .