פיצויים בגין נזקים שנגרמו עקב ניתוק אינטרנט במשרד

מנגד הגישה הנתבעת תביעה שכנגד במסגרתה עתרה לחייב את התובעת בפצוי בגין נזקים שנגרמו עקב אי מסירת ססמת המייל, השבת שכר והפרשות לפנסיה ששולמו ביתר.

בתחילה עבדה התובעת כעוזרת מנהלת שיווק וקודמה לתפקיד ניהול המשרד ואחראית רכש בארץ ובחו"ל. תנאי העבודה בין התובעת לנתבעת סוכמו בעל פה. עם תחילת העבודה סוכם על שכר שעתי בסך 37 ₪ שהועלה לאחר מכן לסך 40 ₪ והחל מחודש 11/15 הועלה השכר לסך של 50 ₪ לשעת עבודה.

לאחר פיטוריה ביקשה התובעת מהנתבעת להסיר את הסירטון מרשת האנטרנט ומר שפירו מסר כי ככל שהיא רוצה שהדבר ייעשה, עליה לשלם על כך. תמצית טענות הנתבעת: התובעת עבדה אצל הנתבעת 32 חודשים כאשר לא עבדה בין החודשים 3-5/15.

שלישית, ככל שהיה נגרם נזק כה גדול כאמור, סביר, כי הייתה מתבצעת פנייה בכתב לתובעת מיד לאחר נתוק יחסי העבודה או לחילופין מוגשת בקשה למתן צו עשה זמני למסירת הססמה או לחילופין הייתה מוגשת תביעה באופן מידי ולא במסגרת תביעה שכנגד.

...

בנסיבות אלו ניתן לראות בהתנהלות הנתבעת משום הסכמה לתשלום ועל כן מצאנו לדחות את תביעת ההשבה.

לעניין תשלומי התגמולים ביתר, הרי שלנוכח האמור בפסק הדין לעיל, מצאנו כי על התובעת להשיב לנתבעת את הסך של 1,022 ₪.

סוף דבר: על הנתבעת לשלם לתובעת תוך 30 ימים מהיום פיצויי פיטורים בסך 3,367 ₪ ומנגד עליה להשיב לנתבעת סך 1,022 ₪, הכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.16 ועד לתשלום המלא בפועל.

בהמשך פנה התובע לנתבעת במכתב התראה ודרש כי זו תשיב לו את עלות חיבור המשרד לרשת הנתבעת, 500 ₪, וזאת בהתאם להבטחתה לבצוע ההחזר עובר להתקנה, החזר בגין חיוב שנגבה ממנו לאחר ביטול ההיתקשרות, וכן פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין הנזק שניגרם לו כתוצאה מכך שבמשך שלושה ימים היה משרדו מנותק משירותי טלפון ואינטרנט.

...

הנני קובעת כי אין בהוראות סעיפים אלו כדי להצדיק את דחיית התביעה: 10.1.

לפיכך, נוכח העובדות שקבעתי לעיל ועל אחת כמה וכמה נוכח התחייבות הנתבעת כלפי התובע כלקוח עסקי כי "טכנאי מקצועי יגיע לאתר הלקוח ויבצע איתור של הבעיה ברמת מערכת, יזהה את הבעיה ויפעל לתיקונה המידי", הנני קובעת כי התנהלות הנתבעת במקרה דנן עולה כדי רשלנות חמורה, משזו התעלמה התעלמות מודעת מתוצאות מעשיה ומחדליה במהלך תקופת ההתקשרות שבין הצדדים ובעיקר בימים בהם היה המשרד מנותק מתקשורת והתובע ועובדיו פנו פעמים רבות לנתבעת ולא זכו למענה ענייני, משמדובר, נוכח העובדות שקבעתי לעיל, בהצטברות ממושכת של התנהגות רשלנית, ומשעסקינן בהפרה בוטה של חובת הזהירות שהנתבעת חבה כלפי התובע כלקוח עסקי.

לאור כל האמור לעיל אני מעריכה את גובה הפיצוי המגיע לתובע בגין שלושת הימים בהם היה משרדו מנותק מרשת הטלפונים והאינטרנט בסך של 3,600 ₪, וכן אני קובעת כי על הנתבעת להשיב לתובע את הסך שהתחייבה – 500 ₪, קרי כי עליה לשלם לתובע מעבר לסך ששולם עד כה סך של 4,100 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 400 ₪ - סך הכול 5,000 ₪.

לפניי תביעה על סך 171,177 ש"ח לפצוי בגין נזק לרכב שניגרם בעקבות תאונת דרכים.

בדו"ח זה נרשם, כי נערכה פנייה ל"סוכן המשנה" (להבנתי, סוכן ביטוח), אולם זה מסר שאינו קשור לנושא וניתק את השיחה.

הטענה היחידה בדו"ח בנוגע למבוטחת היא כי ניסו לאתרה באנטרנט על-פי כתובת ביתה, ללא הצלחה.

ואכן, אין מניעה שההודעה על מקרה הביטוח תמסר לסוכן הביטוח, אשר משמש לעניין זה כשלוח חברת הביטוח לעניין קבלת הודעות (סעיף 35 לחוק חוזה הביטוח; וראו, אליאס, בעמ' 935-934: "המבוטח יוצא ידי חובת ההודעה עם מסירתה לסוכן הביטוח. הסיכון כי ההודעה לא תגיע למשרדי המבטח מחמת תקלה כלשהיא או מחמת מחדל של הסוכן רובץ לפתחו של המבטח ולא לפתחו של המבוטח").

...

לסיכום אעיר, כי הנתבעת 1 לא הציגה תשתית כלשהי לאפשרות שהייתה לה להפחית את חבותה בשל טענתה בדבר אי-דיווח על התאונה או העדר שיתוף פעולה מצד המבוטח או הנהג.

סוף דבר, התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו לתובעת, באמצעות הנתבעת 1, סך של 171,177 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה (29.10.2020).

לחילופין, ככל שייקבע שהנתבעת עקפה או ניסתה לעקוף את הוראות חוק עבודת נשים, הרי שמדובר בהתנהלות חסרת תום לב, המצדיקה את חיוב הנתבעת בפצוי בגין הנזק הממשי שניגרם בגין אובדן שכר במהלך התקופה המוגנת מפיטורים.

על-פי הפסיקה, מניין החודשים הקבועים בסע' 9(א) לחוק עבודת נשים נעשית כך שהתקופה תסתיים "בחודש האחרון למנין שש החודשים ביום שמספרו בחודש כמספר יום תחילת ההעסקה, ואם היה החודש חסר אותו יום – ביום האחרון של החודש (ע"ע 4241-03-17 כהן נ' ד"ר שלמה כהן ושות' משרד עורכי דין (28.4.19)). בפיטורים שעליהם ניתנה הודעה מוקדמת – יבוא נתוק היחסים ביום הנקוב בהודעה (דב"ע מג/3-113 עריית ראשון לציון נ' לונה אמסלם, פד"ע טו 250).

בחקירה הנגדית אישרה התובעת שביום 18.8.19, לאחר שיחת המשוב ובסמוך לפני זימונה לשימוע לפני פיטורים פירסמה שאלה בפורום במרשתת בנושא פיטורים בהיריון בנימוק של "היעדרויות מוגזמות", וביקשה ייעוץ כיצד לפעול או הצעות לייצוג משפטי.

עובדת שפוטרה בנגוד לחוק עבודת נשים זכאית לפצוי ממוני בגובה הפסדי הישתכרות עד תום התקופה המוגנת מפני פיטורים, לרבות מלוא הזכויות שנשללו בשל נתוק יחסי העבודה (עניין פלדמן בפיסקה 34 לפסה"ד).

...

בהתחשב בפגמים אלה בהסכם מצאנו להעמיד את הפיצוי על סך 2,000 ₪.

סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגובה הפסדי שכר לתקופה המזכה סך 23,961 ₪; פיצוי בגובה הפסד דמי הבראה לתקופה המזכה סך 1,505 ₪; פיצוי בגובה הפסד הפקדות לגמל לתקופה המזכה סך 1,528 ₪; פיצוי בגובה הפסד פיצויי פיטורים סך 4,619 ₪; פיצוי בגובה הפסד הודעה מוקדמת סך 2,129 ₪; פיצוי לא ממוני לפי חוק עבודת נשים סך 12,000 ₪; חלף הפקדות מעסיק לגמל סך 1,304 ₪; בגין פגמים בהודעה על תנאי עבודה סך 2,000 ₪.

במסגרת הסכם השכירות הועמדו לרשות הנתבע שירותי מזכירות, חנייה וחיבורים לשירותי התיקשורת והאינטרנט של המשרד.

בנוסף, החלה המזכירה לנתק טלפונים למי שבקש לשוחח עמו והעבירה את השיחות לאדם אחר מעובדי המשרד, מבלי לומר דבר ללקוח המתקשר.

נוכח האמור, עתר עו"ד סער לפצוי בגין ראשי הנזק אשר יפורטו להלן: אובדן שכ"ט-30,000 ₪; נזק שניגרם בגין נטישת המשרד בתוך תקפה קצרה- 8,000 ₪; הפרישי עלויות בגין שכירת משרד חדש- 25,800 ₪; נזק לא ממוני- 10,000 ₪.

...

סוף דבר: תביעתו של עו"ד הורביץ מתקבלת.

תביעתו של עו"ד סער נדחית בזאת.

בנוסף, אני מחייב את עו"ד סער לשאת בהוצאות ההליך ובשכ"ט עו"ד (הן ביחס לתביעה והן ביחס לתביעה שכנגד) בסך של 10,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה.