מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצויים בגין נזקי גוף עקב חשיפה לחומרים מסוכנים

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בבקשה נטען כי המשיבות הפרו במשך שנים רבות את הוראות הדין, חרגו מכמויות פליטת החומרים כפי שנקבעו בתקנות השונות, פלטו לאויר חומרים מסוכנים שסיכנו את האוכלוסייה המתגוררת, עובדת ומבקרת בנפת חיפה וגרמו לנזקים גופניים חמורים לרבים מהם.
בעמ' 2 שורה 26 להחלטה נאמר כי "השאלות והעילות לגביהם מהוה ההחלטה מעשה בית דין, הם בדבר פיצוי לחברי הקבוצה בגין נזקים עקב טענות לזיהום אויר וריחות חזקים ובלתי סבירים שנגרמו על ידי המשיבה". מכל האמור, ברור כי תביעת נקש עוסקת אך ורק במטרדי ריח ואי נוחות שנגרמו לחברי הקבוצה בשל החשיפה לריחות וזיהום האויר, איך אינה עוסקת בנזקי גוף שנגרמו ובתחלואה העודפת עקב החשיפה לחומרים מזהמים.
...
על כן, גם בקשת חנ"י (בקשה מס' 41) דינה להידחות.
סוף דבר לאחר שבחנתי את הטענות השונות לסילוקה על הסף של בקשת האישור, הגעתי למסקנה כי דינן להידחות.
לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשות לסילוק על הסף.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בבקשת האישור נטען כי המשיבה ("אבן קיסר") מייצרת לוחות קוורץ מחומר בשם סיליקה, חומר מסוכן שעלול לגרום למחלת הסיליקוזיס ("המחלה"), שהיא מחלה תעסוקתית קשה וחשוכת מרפא.
המעבדים עיבדו את הלוחות ללא אמצעי מיגון מתאימים, וכתוצאה מכך חלו במחלה או שנחשפו לסיכון לחלות בה. אבן קיסר החלה לגלות מידע חלקי בעיניין זה רק בשלב מאוחר, ובעקבות תחקיר שלילי שפורסם על כך. המבקש ז"ל העמיד את התביעה הייצוגית על סכום של 216,000,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה של הרצון, וטען כי פיצוי בגין נזקים בריאותיים שנגרמו לחברי הקבוצה יכומת בעת ניהול התובענה הייצוגית לגופה.
עינייני התביעה הוגדרו "כל טענה ו/או עילה ו/או סעד הקשורים לכל נזק מכל מין וסוג שהוא (כולל בין היתר, נזק מסוג פגיעה באוטונומיה של הרצון הפרטי, וחשש להגדלת סיכון) הקשור בכל דרך שהיא לעיבוד לוחות המשיבה ו/או להמצאות בסביבה שבה נעשה עיבוד לוחות המשיבה בכל מקום שהוא ולרבות טענות בדבר חשש לחלות במחלה (לרבות, אך לא רק, סיליקוזיס) כתוצאה מכך, וכן כל צוי העשה שהתבקשו בתובענה, ולמעט אך ורק דרישה או תביעה אישית לפיצויים בגין ניזקי גוף". אבן קיסר תעמיד סכום כולל של 7,800,000 ₪ כולל מע"מ ("סכום הפשרה") לתשלום למפעלי עיבוד זכאים בגין ביצוע פעולות מיגון מפני אבק סיליקה ("החזר הוצאות המיגון").
...
המסקנה היא כי יש לאשר את הסדר הפשרה בכפוף למספר תיקונים: תבוטל קביעת הצדדים בקשר לדמי הטיפול בערעורים (סעיף 6.3 בהסדר).
הצדדים ינסחו ויעבירו לאישורי את מכתב התשובה על בקשות נדחות, הן על ידי הממונה הן על ידי ב"כ המבקש.
על כן אני מאשרת את הסכם הפשרה, בכפוף לתיקונים המנויים בסעיף 55 ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המחלוקות וההכרעה בעניינינו תביעה בגין נזק גוף, מחלת פארקינסון, שנטען בכתב התביעה שנגרמה לתובע בגין התרשלות שהוא מייחס לנתבע 1, קבוץ שהתובע חבר בו (להלן: "הקבוץ"), בפעולות ובמחדלים בהעסקתו בעבודות חקלאיות בקבוץ, שלטענתו יש בהן גם משום הפרת חובות חקוקות שנועדו להגן על עובדים בחומרים מסוכנים, חומרי הדברה בעניינינו.
כך, המומחית מטעם הנתבעים קובעת בחוות דעתה כי מתוך הנכות, יש לייחס למחלת הגושה את התרומה המשמעותית ביותר ליצירת הסיכון לחלות במחלה, וככל שהתובע נחשף לחומרי הדברה בעבודתו (מה שהנתבעים - מכחישות), יש לייחס רק כרבע מנכותו לסיכון שנוסף בגין חשיפתו זו. בשל מורכבות המאטריה בהקשר של סוגית הסיבתיות, כאמור, מצאתי למנות מומחה בנוירולוגיה, ד"ר זהר ארגוב, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בנידון, שבין היתר הוצגו לו חוות הדעת הרפואיות שהצדדים הגישו מטעמן בנידון.
לאחר שהשבנו לשאלת "הסיבה בלעדיה אין", וקבענו כי הקשר הסיבתי העובדתי הוא חלקי (16%), וכי קיים סיכוי של 84% שהמחלה לא נגרמה בגין אשמו של הקבוץ, קיים קושי מהותי – בטענה שיש להעמיד את הקבוץ כמי אמור לצפות במסגרת הסיכונים שבחשיפת התובע, גם סיכונים שוליים של מחלות שהקשר האפשרי שלהן לחשיפה הוא נמוך מאוד; הקושי הוא גם בטענה שיש להעמיד את הקבוץ כמי שהסיכון שהוא גרם או לא מנע - אכן גרם למחלה, כאשר קיימים מנגד סיכונים שסביר יותר שהם היתממשו בפועל בהופעת המחלה (והם סיכונים בלתי תלויים שהתובע מגיע איתם כחלק מנתוניו הגנטיים); ובחינת השכל הישר מלמדת, שבעניינינו מול התובע, הניזוק, ניצב קבוץ, מעסיק, המזיק, שקיבלת התביעה נגדו במלואה - משמעה חיובו בפצוי בגין נזק שמרבית הסכויים הם שלא נגרם על ידו.
...
בענייננו, בו נמצא אשם אפשרי בפעולות ומחדלי הקיבוץ, הנתבע 1, ונחזה שהתובע הגיש את תביעתו בהסתמך על טענותיו לאשם אפשרי זה, ואולי גם – על סמך המלצות של רופאים שדברו על קשר סיבתי אפשרי (לפחות – המומחה מטעמו), אינני מוצא כי ראוי לאכוף על התובע לשאת בהוצאות הנתבעת, ובשל מארג הנסיבות ויחסי הכוחות, אף ראוי - שהנתבעים יישאו בהוצאות התובע בבירור משפטי מורכב זה. אשר על כן, אף שדין התביעה להידחות, אני מוצא להורות כי, בנסיבות ענייננו, הנתבעים יישאו בהוצאות התובע בניהול תביעה זו – בסכומים המצוינים להלן.
לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כי: התביעה הנדונה נדחית בזאת.
למרות האמור, וכמפורט לעיל, ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד - החזר שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪, וכן - החזר האגרה ששילם ויתרת האגרה שישלם התובע בנדון והחזר הוצאות ששולמו על ידו למומחים השונים ולעדים בתיק זה בגין חוות דעת או בגין התייצבות למתן עדות (בכפוף - להצגת חשבוניות), הכל - בלוויית הצמדה וריבית מיום התשלום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ענייננו בתביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לגירסתו, במהלך עבודתו אצל הנתבעת 1, בשל חשיפה לחומרים מסוכנים.
...
בפסק הדין שניתן בע"א 3901/15 נחום בסה אביב תעשיות מתכת נ' חאלד בשאראת (01/02/2016), (להלן: "פרשת בסה") התייחס כב' השופט יצחק עמית לחובה המוטלת על נפגע עבודה למצות את הליכים בתום לב במל"ל, וקבע כדלקמן: ".. ייתכן שזכותו של המעביד תהא תלויה ברצונו של העובד? ברצותו יתבע מהמוסד את הגִמלה, ואזי יזכה מעביד בניכוי ערכה המלא, אפילו בפועל הופחתה או נשללה על-ידי המוסד; ברצותו לא יתבע כלל את הגִמלה, ובשל כך בלבד יפסיד המעביד את זכות הניכוי שלו? אין הדבר מתקבל על הדעת כלל ועיקר (ע"א 86/73 תושיה נ' ציון חב' לביטוח בע"מ, פ"ד כח (2) 497, 500 (1974))". בפרשת בסה הנ"ל עמד כב' השופט יצחק עמית על גבולות חובת מיצוי ההליכים של נפגע בתאונת עבודה, באורח ברור, כדלקמן: "מיצוי הזכויות במל"ל צריך להיעשות על ידי הנפגע בכנות, בסבירות ובתום לב, ואלו כוללים פניה בתביעה להחמרה (ראו תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956). זאת, מקום בו קיימת עילה לתביעה להחמרה, למשל, כאשר מומחה בית המשפט בתביעה הנזיקית העריך את הנכות בשיעור גבוה משמעותית מהנכות שנקבעה במל"ל (לתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה וסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ראו רע"א 863/93 התעשיה האוירית בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז(4), 815, 822 (1993)). בנוסף, על הנפגע להעלות את העובדות והטענות ולהציג את המסמכים הרלוונטיים כדי לשכנע את המל"ל לקבל את התביעה, כגון, הצגת חוות דעתו של מומחה בית המשפט בתביעה הנזיקית (ראו תא (מחוזי י-ם) 624/94  מסילתי נ' דוד אבו [פורסם בנבו] (17.12.2001)). אי התייצבות לבדיקה או הימנעות מהגשת מסמכים עלולה להיחשב כחוסר תום לב מצד הנפגע (ראו ע"א 1411/11 שירותי בריאות כללית נ' אברמוביץ, פס' 2 [פורסם בנבו] (6.15.2013))" על רקע האמור לעיל, במקרה שבו הניזוק מגיש את תביעתו באיחור למוסד לביטוח לאומי, ובשל כך פוקעת זכאותו לגמלה ו/או המוסד לביטוח לאומי דוחה את תביעתו, וככל שהמזיק הוא המעביד, ניתן לראות בתובע כמי שהפר את חובת הקטנת הנזק, וכמי שלא פעל בסבירות ובתום לב כדי למצות את זכויותיו לפני המוסד לביטוח לאומי, ובהתאם יש לנכות את הגמלה הרעיונית שלה הוא היה זכאי לקבל אילו היה פונה למוסד לביטוח לאומי בזמן ותביעתו הייתה מתקבלת.
בהתאם ולאור הפסיקה עליה הרחבתי לעיל אני מקבלת את דרישות הנתבעת לניכוי רעיוני אשר יועמד על 40,580 ₪ כדרישת הנתבעת.
סוף דבר: לאור כל המפורט לעיל, הנתבעות ביחד ולחוד, ישלמו לתובע, באמצעות הנתבעת 2, סך של 47,000 ₪ (מעוגל).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף.
עוד יש לציין, כי התובע טען כי תפקודיות הנכות של הצלקת המפריעה לו לטענתו היא בעקבות חשיפה לשמש וכן בעקבות עבודה עם חומרים מסוכנים, דוגמאת כלור שבו הוא עובד במפעל מילועוף.
...
במאמר מוסגר אציין כי, הטענות של התובע כי לא היה מסוגל לכלל עבודה במשך חצי שנה כאשר לא נעשה פירוט מספיק של עבודתו של התובע וגם לא הובאו עדים בהקשר זה וגם לא הונחה כל תשתית המתייחסת לתקופת אי הכושר של התובע אשר לטענתו גם קיבל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי בשיעור 3,500 ₪ - 4,000 ₪ שעליי היה לנכות בכל מקרה אם הייתי מכיר בתקופת אי כושר גבוהה מזו, תומכים לדעתי במסקנה זו. אשר על כן, ראשי הנזק לפיצוי של התובע: כאב וסבל – כאמור בראש הנזק הלא ממוני מוגבל ביהמ"ש לחישובי חוק הפלת"ד ומדובר ב- 10% בגין הצלקת.
בגין הוצאות ונסיעות – אני מקבל את עמדת התובע במיוחד לאור המסמכים שהוצגו לי בגין התשלומים בג'נין ופוסק בגין הוצאות רפואיות בסך 2,500 ₪ ונסיעות 1,000 ₪.
סכום זה תשלם הנתבעת לתובע באמצעות בא כוחו תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו