בהתאם להלכה, אין לפגוע בזכות לפצויי פיטורים אלא במקרים חריגים בהם מתמלאים התנאים הקבועים לכך בס' 16 – 17 לחוק פצויי פיטורים, מאחר ועצם הפיטורים הוא עונש חמור לכשעצמו, גם אם משולמים פצויי הפיטורים (דב"ע ל/3-14 בתי מרגוע ומלונות היוזם בע"מ – שמריהו, פד"ע א 141 (1970), דב"ע לה/3-50 חברת מלון המלך שאול בע"מ – לוי, פד"ע ז 29 (1971)).
לאחר ששקלנו את היתנהגות הצדדים, את העובדה כי שכרו של התובע לא שולם בזמן, כאשר התובע כבר פוטר ביום 10.11.16, מצאנו כי הנתבעת לא הוכיחה כי פירסום עסקו הפרטי במהלך חודש 11/16, בנסיבות אלו, עולה כדי הפרת משמעת חמורה אשר יש בה כדי לשלול את פיצוי הפיטורים להם זכאי התובע .תימוכין למסקנתנו מצאנו בעובדה כי הנתבעת אף לא העלתה את טענותיה בעיניין המעילה באמון בפני התובע, טרם ההחלטה לשלול את פצויי הפיטורים להם זכאי הוא (עדותה של גב' שושני בעמ' 35 לפ', ש' 5 - 7).
...
השאלות השנויות במחלוקת
במסגרת פסק דין זה, הכרעותינו דרושות בשאלות הבאות השנויות במחלוקת בין הצדדים:
מהי תקופת העבודה המוסכמת בין הצדדים ?
מה היו נסיבות סיום יחסי העבודה - האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים או שמא הנתבעת רשאית לשלול את הפיצויים בשל מעילה באמון?
האם התובע זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין?
האם התובע זכאי לתשלום דמי הודעה מוקדמת ולשכר עבודה שלא שולם?
האם התובע זכאי לפיצוי מיוחד בשל הפסקת הסכם העבודה מוקדם מהמוסכם?
האם התובע זכאי לפיצוי בגין היעדר הפרשות לקרן השתלמות ומענק חג, בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף הדפוס?
האם התובע זכאי לפיצוי בגין פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, פיצוי בגין היעדר הפרשות פנסיוניות?
האם התובע זכאי לתשלום בגין שעות נוספות?
האם התובע זכאי לתשלום בגין פיצויי הלנה?
האם יש לקבל את התביעה שכנגד בסך של 200,000 ₪, אותה הגישה הנתבעת כנגד התובע, בגין עילות שונות ביניהן - גזל לקוחות, הפרת זכויות יוצרים, פגיעה במוניטין, עשיית עושר ולא במשפט, נזק בגין תאונה אותה ביצע התובע.
לפיכך, גם דין טענה זו להידחות.
סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים:
פיצויי פיטורים בסך של 18,779 ₪.
התביעה שכנגד, נדחית במלואה.