פיצויי פיטורים מוגדלים בהליך בוררות

אלא שהממונה סירב ליתן את אישורו להסכם שהוצע בנימוק שההסכם מסתמך על ההסכם הקבוצי, אלא שהסכם זה לא קיבל את אישורו של הממונה כך שהוראותיו, ובפרט ההוראות העוסקות בפיטורין, פצויי פיטורים מוגדלים, חודשי היסתגלות והפניה להליך בוררות לא אישור הממונה – חורגות מהנהוג בשירות המדינה (מכתב הממונה מיום 21.7.20, נספח א' להודעת העובדת מיום 29.11.20).

...

כאשר הצדדים להסכם הקיבוצי, הם הצדדים לבוררות, אינה מעלים טענה בנוגע לפסק הבוררות, ספק אם יש מקום להידרש לטענות העובדת בעניין זה. לא שוכנענו שעל בית הדין להורות על עיכוב ביצוע פסק הבוררות מכח סמכותו הטבועה לתקן פגם או טעות בהליך.

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הבוררות נדחית.

אנו מסכימים לטענת המבקש, לפיה כב' הבורר אדלר קיים הליך בוררות בין הצדדים בענין פצויי הפיטורים המוגדלים והצליח להביא אותם להסדר; מזה שנתיים מקיים הליכי בוררות בין הצדדים במחלוקות הנובעות מההסכם הקבוצי משנת 2017 ובכללן זכויות חברי הסגל האקדמי בעיניין פדיון דמי חופשה ודמי מחלה; הוא מכיר את הצדדים, רכש ידע רב ומומחיות בנבכי הוראות ההסכם הקבוצי משנת 2017, מכיר היטב את המחלוקות והדילמות ולכן ראוי כי המחלוקת בין הצדדים בהליך זה תועבר להכרעתו (ס' 91.2 לבקשת צד).

...

לטענה זו אין עיגון בנספח ב' ועל כן היא נדחית.

בנסיבות אלה, טענת המשיב בענין זהות הבורר – נדחית.

סוף דבר: בקשת צד מתקבלת.

בהחלטת הועדה הפריטטית מיום 18/9/14, נקבע שפיטורי התובע ייכנסו לתוקפם ביום 31/5/15, ובין היתר נקבע שהתובע יהיה זכאי לפצויי פיטורים מוגדלים בשיעור 150% וכן לשישה חודשי היסתגלות (נספח ה' לכתב התביעה).

ככלל, בתי הדין לעבודה נוטים לכבד את רצון הצדדים להסכם לפיו חילוקי הדיעות ביניהם יתבררו בהליך בוררות, ונקבע כי יש להרחיב את האפשרות ליפתור סכסוכים בהליכי בוררות (דב"ע נד/ 163- 3 הלסקו ישראל בע"מ – עיזבון המנוח אלי גל-און, פד"ע כח 66).

...

הנתבעת העלתה בכתב ההגנה טענה מקדמית לפיה דין התביעה להידחות על הסף בהעדר סמכות שיפוטית לבית הדין לעבודה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את טענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סיכומו של דבר: נוכח כל האמור לעיל, נדחית בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף.

כך גם החלטת ההנהלה מיום 5.1.1992 אשר לפרוטוקול שלה היתוודע התובע לטענתו רק בהליך זה. בהחלטה זו צוין כי ישולמו לו פצויי פיטורים מוגדלים (150%) בכפוף לחתימה על התחייבות כי אין לאגודה חובות כלפיו "מהעבר" וכפוף לחתימתו על חוזה עבודה לעתיד.

כן נטען כי מדובר בעדים אשר אינם אובייקטיבים לאור העובדה כי התובע ייצג את האגודה בהליכי בוררות כנגד חלק מהם.

...

נבהיר לעניין זה, כי אמנם שולמו לתובע באותה עת, פיצויי פיטורים מוגדלים, בשיעור של 150%, אולם אנו סבורים כי אלה שיקפו הסכמה הדדית של הצדדים בהיבטים שונים, החורגים מסוגיית פיצויי הפיטורים מכח החוק.

כמו כן, בנסיבות העניין כפי שפירטנו אין מקום לחייב את האגודה בפיצויי הלנה משמצאנו כי אי תשלום הרכיבים היה תוצאה של מחלוקת כנה.

סוף דבר - האגודה תשלם לתובע את הסכומים כמפורט בסעיפים 99-103 לפסד הדין.

לטענת הנתבע, בתשובה לתגובת התובעים, פסק הבורר היה חד וברור וקבע כי חברי סגל עליהם חל סעיף 41 להסכם הקבוצי יהיו זכאים לתשלום פיצויים מוגדלים עבור תקופת העסקתם עד ליום 1.2.2017, כאשר ההסדר חל במלואו גם על חברי סגל שסיימו את עבודתם מאז יום 1.2.2017, לרבות התובעים בהליך זה. עבור התקופה שמיום 1.2.2017 ואילך- יהיו זכאים חברי סגל, ביניהם התובעים, להשלמת פצויי פיטורים בלבד.

...

ביום 10.2.2020 הגיש הנתבע הודעת עדכון ובקשה לעיכוב הליכים, היא הבקשה נשוא החלטתי זו. לוז טענות הצדדים לטענת הנתבע, מאחר שניתן פסק בורר בעניין תשלום בגין פיצויי פיטורים מוגדלים, הרי שעל הנתבע לערוך את התחשיבים הנדרשים לצורך תשלום פיצויי פיטורים המוגדלים לתובעים, ולשלמם בהתאם; ועם ביצוע התשלום על בית הדין להורות על דחיית התביעה ברכיב זה. בכל הקשור לתשלום פדיון ימי מחלה, הרי שנושא זה עדיין מצוי במחלוקת בין הצדדים להליך הבוררות ולפיכך יש להורות על עיכוב הליכים ברכיב זה. זאת משני טעמים עיקריים – מניעת הכבדה מיותרת על היריב והטרדה מיותרת של בית הדין; ומניעת תוצאה בלתי רצויה של פסיקות סותרות.

לטענת התובעים, יש לדחות את הבקשה לעיכוב הליכים.

דומה, כי אף התובעים בעצמם הכירו בחשיבותו של פסק הבורר ולא בכדי הגישו ביוזמתם את הבקשה ביום 5.2.2020 וביקשו לדעת את ההסכמות שהושגו בעניינם, אשר הובילה לבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה ביום 10.2.2020 נשוא החלטתי זו. רביעית, עיון בסעיפים 89(א) -89(ה) להסכם הקיבוצי מעלה, כי מהותם ביחסים שבין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים; וסעיף 89 (ו) להסכם הקיבוצי עניינו ביחסים שבין הנתבע לבין כל אחד מחברי הסגל וכי אין בהוראות הבוררות כדי למנוע מחבר סגל לפנות לכל ערכאה מוסמכת (בשינוים המחויבים ראה בר"ע 45153-12-19 חני אזולאי ואח' – המפעל להכשרת ילדי ישראל (מיסודה של רחל פריאר (מיום 17.2.2020)).

עם זאת, דומה כי הארגון אשר היה ער להליך זה, סבר כי הדרך הנכונה לפתור את העניין היא באמצעות הליך קיבוצי שנותב בסופו של דבר להכרעת הבורר.

סוף דבר אשר על כן, הבקשה לעיכוב הליכים מתקבלת, כדלקמן: לגבי רכיב פיצויי פיטורים המוגדלים – נוכח מועד סיום העסקתם של התובעים, כמו גם פסק הבורר בעניין מיום 23.1.2020 אשר נחתם טרם משבר נגיף הקורונה בישראל, ובשים לב לתגובת התובעים מיום 9.3.2020, הנתבע יפעל במהרה (ובכפוף להנחיות משרד הבריאות מעת לעת בהיבט הגעה למקום העבודה), על מנת שלתובעים ישולמו סכומי השלמת פיצויי הפיטורים המגיעים לפי פסק הבוררות, תוך שקודם לכן יפורטו התחשיבים המפרטים את אופן חישוב הסכומים, בשים לב לנתוניו של כל תובע ותובע.