פיצויי פיטורים לשחקני כדורגל עקב אי חידוש חוזה

הרקע לבקשה התובע, שחקן כדורגל מקצועני ששיחק במועדון 8 שנים (שנתיים מהן בהשאלה לקבוצת מרמורק) החל מעונת המשחקים 2010/2011 עד עונת המשחקים 2019/2020 באופן רציף, הגיש ביום 6.10.2020 תביעה כנגד המועדון, במסגרתה טען לזכאות לפצויי פיטורים, לתשלום חלף הפרשות פנסיוניות, לדמי הבראה, פדיון ימי חופשה וגמול עבודה בשבת.

בכך, לטענתו, הפרה המבקשת את הוראת סעיף 9א' לחוק פיצוי פיטורים, לפיה היה עליה להודיע לתובע על חידוש החוזה באותם תנאי שכר לכל המאוחר עד ליום 30.2.2018 וכיוון שלא עשתה זאת, למעשה פיטרה אותו.

עם זאת ואף כי סבורים אנו כי יש טעם של ממש בדברים שהובאו בפסיקות השונות שצוטטו בבקשה אשר למגמה להעביר למוסדות השיפוט הפנימיים את מכלול הסכסוכים בין שחקן לקבוצתו - כולל אלו העוסקות בנושאי שכר ותשלומים מכח יחסי עובד מעסיק - לאור הייחודיות שבענף והכרות הבוררים עם סוגיות ייחודיות לעולם זה, כמו עם ההסכמים המיוחדים החלים במסגרת היתקשרות שחקן עם קבוצתו, מצאנו כי נוכח עילות התביעה הסובבות במקרה זה אך סביב משפט העבודה הקוגנטי ואינן חורגות הימנו – כאשר ברור לנו כי אף אלו ייחתכו ויוכרעו לפי הסכם העסקה המיוחד על מכלול נסיבות חתימתו ולא במנותק ממנו – אזי לפי ההלכה הפסוקה, מדובר בתביעה לזכויות ממשפט העבודה המגן, שכאמור ההלכה כעת היא כי אלו אינן ברות בוררות ועל כן אין בידינו לקבל את בקשת המבקשת לעכב את ההליכים כאן תוך הפניית הצדדים למוסד לבוררות.

...

עם זאת ואף כי סבורים אנו כי יש טעם של ממש בדברים שהובאו בפסיקות השונות שצוטטו בבקשה אשר למגמה להעביר למוסדות השיפוט הפנימיים את מכלול הסכסוכים בין שחקן לקבוצתו - כולל אלו העוסקות בנושאי שכר ותשלומים מכח יחסי עובד מעסיק - לאור הייחודיות שבענף והיכרות הבוררים עם סוגיות ייחודיות לעולם זה, כמו עם ההסכמים המיוחדים החלים במסגרת התקשרות שחקן עם קבוצתו, מצאנו כי נוכח עילות התביעה הסובבות במקרה זה אך סביב משפט העבודה הקוגנטי ואינן חורגות הימנו – כאשר ברור לנו כי אף אלו ייחתכו ויוכרעו לפי הסכם העסקה המיוחד על מכלול נסיבות חתימתו ולא במנותק ממנו – אזי לפי ההלכה הפסוקה, מדובר בתביעה לזכויות ממשפט העבודה המגן, שכאמור ההלכה כעת היא כי אלו אינן ברות בוררות ועל כן אין בידינו לקבל את בקשת המבקשת לעכב את ההליכים כאן תוך הפניית הצדדים למוסד לבוררות.

משזוהי מסקנת הדברים – קרי כי עניינה של התביעה נעוץ במשפט העבודה הקוגנטי – וודאי שאין בידינו לקבל את בקשתה החליפית של המבקשת והיא דחיית התביעה על הסף מטעמי חוסר סמכות עניינית.

סוף דבר הבקשה, על ראשיה, דינה דחייה.

הקבוצה טענה ששכרו של מיטרבסקי כולל את מלוא זכאותו בגין פצויי פיטורים, כמפורט בהסכמי ההיתקשרות שנוסחם נקבע בידי ההתאחדות לכדורגל, והמבטיחים לשחקנים תנאי שכר מפליגים.

לאור האמור, נדחית טענת מיטרבסקי לזכאות לפצויי פיטורים בשל אי חידוש חוזה לתקופה קצובה.

...

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו קובעות שדין התביעה ברכיב זה להתקבל.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע 1 את הסכומים הבאים: 1.

הנתבעת תשלם לתובע 2 את הסכומים הבאים: 1.

בהליך זה עותר התובע לחייב את הקבוצה בפיצויי פיטורין עקב אי-חידוש הסכם העסקתו, פיצוי בגובה הפקדות המעסיקה לקופת ביטוח, הפרישי שכר וזכויות נוספות.

ההסכמים נערכו על גבי טופס הסכם שחקנים מטעם ההתאחדות לכדורגל, וצוין בהן כי הם נערכים בכפוף לתקנון בקרת תקציבים של ההתאחדות לכדורגל.

...

מסקנה זו מתחזקת מעיון בתלושי השכר של העובד לשנת 2017, שנת ההעסקה האחרונה.

לאור האמור לעיל שוכנענו שהעובד מימש את זכאותו לניצול בתשלום של ימי החופשה להם היה זכאי לפי חוק חופשה שנתית, ולפיכך תביעתו ברכיב זה נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לצדדים, את הסכומים הבאים: בגין יתרת פיצויי פיטורים 214,344.80 ₪.

בפסק הבורר נקבע כי אין זו הפעם הראשונה שבה הוא ניתקל בהתנהלות פסולה שכזו על ידי קבוצת כדורגל ולכן הורה לשלם לתובע את מלוא השכר.

מטעם זה, העובדה שלא הוצע לו עד למועד זה לחדש את הסכם העבודה, כשלעצמה אינה מזכה בפיצויי פיטורים מכוח סעיף.

הודעה מוקדמת לאור הנסיבות שהובאו בפנינו, העובדה שהסתיים החוזה והתובע הביע רוצונו שלא לחדש את החוזה לעונה נוספת, אנו קובעים שאין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום דמי הודעה מוקדמת.

לפיכך, התובע זכאי לפצוי בגין אי הפרשה לפנסיה לתקופה 1/1/08 עד 9/09.

דמי הבראה בהסכם העבודה של התובע, סעיף 9 נקבע: "מוסכם ומוצהר בה אלא אם יוסכם אחרת בהסכם קבוצי מיוחד, כי התמורה שעליה הסכימו השחקן והקבוצה נקבעה בהיתחשב בהבנה משותפת ועל יסוד ההנחה שהעלות שנגרמת לקבוצה כתוצאה מהעסקתו של השחקן היא העלות הכוללת הסופית והבלעדית, לרבות תנאים סוצאליים נוספים, שתהיה לקבוצה בכל הקשור להתקשרות בין הצדדים". לטענת הנתבעת, שכרו של התובע כולל דמי הבראה.

...

לאור האמור, טענת מעשה בית דין נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובע: א. פיצויי פיטורים בסך 188,925 ₪.

טענות הצדדים – במסגרת כתב הגנתה, וכן בבקשות נפרדות, הנתבעת טענה כי יש למחוק את רכיבי התביעה הבאים – שכר עבודה; פיצוי בגין הפרת הסכם; פיצוי ממוני בגין פיטורין שלא כדין; פיצוי בגין הפרה חקוקה; פיצוי ממוני בגין הלנת שכר – היות שלפי הוראות ההסכם שנחתם בין הצדדים, החוק וההלכה הפסוקה, יש לברר אותם במסגרת בוררות שתערך במסגרת ההתאחדות לכדורגל בישראל.

כך למשל, בעיניין גוטרמן המפורסם ציין בית הדין הארצי, וביחס לחובת המעסיק לקיים שימוע לעובד (ע"ע (ארצי) 1027/01 גוטרמן – המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע לח 448), כי "הלכה פסוקה היא, מימים ימימה, כי זכות הטיעון הנה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית, ומקום של כבוד שמור לה ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד, בין בדרך של פיטורים ובין בדרך של אי-חידוש חוזה עבודה". ראו גם בעיניין הפועל באר שבע, שצוטט דלעיל: "תובענותיהם של המשיבים 2 ו - 3, הן לזכויות קוגנטיות מכח חוק פצויי פיטורים. לעניין זה נפסק כי אף חילוקי דעות בדבר נסיבות הפיטורים או ההתפטרות, אינם ברי בוררות (דב"ע לח/87-3 יאיר שבס - בנק הפועלים, פד"ע י 62, ובג"צ דיין הנ"ל). תובענתו של המשיב 1, נסובה אף היא ברובה, על זכויות מכח חקיקת מגן". כלומר, התביעה בגין פיטורים שלא כדין, אף היא אינה בת-בוררות.

ביחס לכך, ראו גם בעיניין כץ שצוטט דלעיל: "זכותו של עובד לפצויי הלנת שכר מקורה במשפט העבודה המגן ולכן לא ניתן להסכים עליה או להעביר לבוררות". גם ב"כ הנתבעת, בדיון שנערך לפני בית הדין, לא הכחיש זאת במפורש, אך הוא ציין ואמר ש"ככל שיש מחלוקת על תשלום שכר העבודה בהתאם לחוזה, ואז צריך להעביר לבוררות, אז צריך להעביר גם את ההלנה, כי זה הולך אחרי זה".

פסיקות אלה נשענו על הייחודיות שבענף הכדורגל, וכן הכרות הבוררים עם סוגיות ייחודיות לעולם זה, ואף לגבי ההסכמים המיוחדים החלים במסגרת היתקשרות בין שחקן לקבוצתו.

...

כמו כן, בעבר קבעה הפסיקה כי הוראות חוק בית הדין לעבודה וחוק הבוררות גוברות על הוראות חוק הספורט, וכך גם יש לפסוק במקרה זה. הכרעת בית הדין בבקשה – לאחר שעיינתי בכלל טיעוני ועמדות הצדדים, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים במסגרת הדיון שנערך לפני בית הדין ביום 21.3.2021, החלטתי הינה לדחות את בקשת הנתבעת.

בחינת תכליתם של דיני העבודה וחקיקת המגן אל מול תכלית חוק הספורט, מוליכים בבירור למסקנה שהמקום הראוי לדון בזכויות עובדים מתחום המשפט המגן הוא בית הדין לעבודה ולא מוסדות השיפוט של אגודות הספורט.

לסיכום – לאור כל האמור דלעיל, בקשתה של הנתבעת למחיקת סעדים מכתב התביעה המתוקן, ולהפנייתם של סעדים אלה לדיון בפני המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל בישראל, דינה להידחות.