פיצויי פיטורים לעובדת משק בית לאחר 25 שנות עבודה

בפני בית הדין תביעת התובעת אשר עבדה בעבודת משק בית אצל הנתבעים ,לפצויי פיטורים והודעה מוקדמת ולרכיבי תביעה נוספים הנובעים מקיום יחסי עבודה ביניהם.

מה היו שעות וימי העבודה של התובעת וכפועל יוצא – מה היה הקף משרתה? האם זכאית התובעת לזכויות נילוות מכח חוקי העבודה כטענתה (חופשה, הבראה, פנסיה, דמי חגים) וככל שכן – באיזה שיעור? או שמא התובעת הועסקה במעמד של "קבלן עצמאי" כטעת הנתבעים? לעניין זה טענת הנתבעים הנה כי הוצע לתובעת לעבוד כשכירה בשכר של 25 ₪ לשעה והיא בחרה לעבודה כעצמאית.

לדבריו "ואז לפני שהכרנו את הגברת הלנה פניתי לאותה יועצת מס וביררתי מה העלות, רצינו משהי שעובדת במשרה מסודרת, לא חד פעמי פה ושם. חפשנו משהי למספר שנים . ש. העסקת עובדים קודם. ת . לא. ש. דיברת עם יועצת המס על ביטוח לאומי ת. כל התנאים, כולל ביטוח לאומי הכול. "(ע' 14 ש' 22-31).

באשר לשעות העבודה של התובעת מתאר את ההסכם " אנו קבענו כי היא תתחיל ב-8 בבוקר, אבל היא הייתה מגיעה 9-08:30 , 10. תלוי מתי. "(ע' 13 ש' 27 ).כך זה היה מהתחלה היו פעמים בודדות בהם הגיע בזמן לאחר בקשה ספציפית.

הבראה – אני יודעת לא פעם ראשונה עבדתי אצלם משק בית, אצל מרגלית היא החזיקה עוזרת בית תמיד, אם לא אני אז מישהי אחרת.

...

סוף דבר הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לתובעת סכומים כוללים אלו: פיצויי פיטורים 12,173 ₪.

חופשה 6,836 ₪ הבראה 3,793 ₪ פנסיה 4.141 ₪ חגים 2,984 ₪ התביעה לפיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה נדחית.

מאחר והמינוי הנו על פי חוק הסיוע המשפטי ישלמו הנתבעים שכ"ט ב"כ התובעת בסך 2500 ₪.

עוד יצוין, כי תביעת התובעת לביה"ד הוגשה רק לאחר שנים אחדות מסיום עבודתה, ולדבריה לאחר שהתגברה על "הפרידה הקשה" (עמ' 12 שורה 18).

במקרה דנן, המעסיק גילה את הסכמתו בעצם חתימה על מכתב הפיטורים (עמ' 22, שורה 25), וממילא צריך היה ליקח בחשבון, שמכתב זה לא רק יקל על התובעת לקבל "דמי אבטלה" (עמ' 13, שורה 8 – בדברי התובעת עצמה), אלא גם מחייב אותו כמעסיק בתשלום "פצויי פיטורים". הנתבע יחויב איפוא לשלם לתובעת - "פצויי פיטורים" בסך של 7,773 ₪ (12: 18 חד' X 5,182 ₪).

התובעת מודה שבכל תקופת עבודתה, התגוררה היא עם בן זוגה הנתבע, תחת קורת גג אחת, כאשר התנהלותם הכספית הייתה משותפת בכל דבר ועניין; וכלשונה: "נהלתי אתו משק בית משותף, לעניין קניות, הוצאות, הכנסות וכו'" (עמ' 9, שורה 8).

...

טענת "זכות הקיזוז" של הנתבע: הנתבע גורס, כי התובעת שעשתה כבתוך שלה "בקופת העסק", הוציאה ממנו מעל ומעבר, ממה שמגיע לה, ויש לקזז כל "הוצאה מיותרת", ממה שיפסק לזכותה לפי תביעתה בהליך זה. דין "טענת הקיזוז" – להידחות.

לפיכך, "טענת הקיזוז" – כאמור נדחית.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבע ישלם לתובעת סך כולל של 20,700 ₪ (3918 ₪ + 2900 ₪ + 3109 ₪ + 3000 ₪ + 7773 ₪).

התובעת המציאה אישור מהמוסד לביטוח לאומי וממנו עולה שהנתבעת דיווחה על התובעת כעובדת משק בית שלה בכל שנת 2014.

אך הוא מתיישב עם טענת הנתבעת לפיה היא שילמה למוסד לביטוח לאומי בגין שנה שלמה (לטענת הנתבעת –שילמה מראש ולמעשה נגרם לה חיסרון כיס מהתפטרות התובעת לאחר שלא השלימה שנת עבודה).

לסיכום האמור לעיל, הוכח שהתובעת עבדה אצל הנתבעת כעובדת משק בית במשרה חלקית בתקופה הקלנדרית שבין סוף דצמבר ליום 22.1.15 (ארבע פעמים).

כלומר, התובעת עבדה אצל הנתבעת פחות משנה ועל כן אינה זכאית לפדיון הבראה או לפצויי פיטורים.

...

בסופו של דבר התובעת עזבה כאשר הנתבעת היתה בחו"ל (התובעת היתה אמורה להגיע לנקות את הבית גם בזמן היעדרות הנתבעת, אך לא הגיעה).

לסיכום האמור לעיל, הוכח שהתובעת עבדה אצל הנתבעת כעובדת משק בית במשרה חלקית בתקופה הקלנדרית שבין סוף דצמבר ליום 22.1.15 (ארבע פעמים).

סוף דבר - התביעה מתקבלת באופן חלקי.

העובדות הצריכות לעניין כפי שעולה מחומר הראיות התובעת עבדה במשק בית עבור הנתבעת משנת 1996 ועד ליום 2.2.17 בו טוענת כי התפטרה בשל מצבה הרפואי שלא אפשר לה להמשיך לעבוד בעבודת משק בית שהיא עבודה פיזית במהותה.

להלן אפרט מסקנתי זו. המסגרת הנורמאטיבית בית הדין הארצי סיכם בע"ע (ארצי) 30933-09-16 קבוצת פיטרו הכט בע"מ נ' דותן דהן (7.5.18), את ההלכה הנוגעת להתפטרות מחמת מצב בריאות המזכה בפיצויי פיטורים (ראה סעיף 26 לפסק הדין): "סעיף 6 לחוק פצויי פיטורים קובע – "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לעניין פצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים". העקרונות שהותוו בפסיקה הבהירו והדגישו את הדברים הבאים: ראשית – לא די בכך שמצב בריאות יהיה גורם סיבתי או אחד הגורמים להתפטרות, אלא צריך שיהיה ברור שאותו גורם הוביל להתפטרות (ע"ע (ארצי) 30815-07-11 נסיון שמעונוב – אשל שרותי מזון (1989) ירושלים בע"מ (29.11.2012)).

רביעית - העובד אינו חייב להצטייד בתעודה רפואית לפני ההתפטרות, ודי בכך שהתעודה הרפואית תאשר את קיומו של המצב הרפואי בעת ההתפטרות (ע"ע (ארצי) 1776-6-07-11 ג'אלה אבו גוש – הרפובליקה האיטלקית – הקונסוליה האיטלקית בירושלים (20.2.2014); דב"ע ל/3-17 שרה רפפורט – שושנה אסולין –פד"ע ב' 25 (1970)).

לאחר בדיקת התובעת קבעה המומחית כי הערכתה היא כי התובעת "אינה כשירה לעבודה המצריכה מאמצים פיזיים, הרמת משאות, כיפופים מרובים, עמידה/הליכה ממושכת, עליה/ירידה מרובה במדריגות/סולמות. להערכתי, עקב מצבה הגופני גב' חזן חנה אינה מסוגלת להיתפרנס ולעבוד במשק בית, לצמיתות." עיון במסמכים הרפואיים לעיל מעלה כי לתובעת אכן היתה בעיה רפואית בברך אשר גרמה לה למיגבלות רפואיות בסמוך לסיום העסקתה.

...

סוף דבר על יסוד המפורט לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים: חלף הפרשות לפיצויי פיטורים בסך 3,187 ₪.

גם לאחר שעיינתי בטענות הנתבעת באמצעות באת כוחה, לא מצאתי כי יש מקום לבטל החלטתי זו. שנית, באשר להוצאות במסגרת פסק הדין, הרי שהרכיב העיקרי אותו תבעה התובעת נדחה והתובעת בחקירתה הודתה כי הנתבעת ביקשה לשלם לה את סכום ההפרשות לפנסיה ולפיצויים אולם היא סירבה לקבל סכום זה (ראה עמ' 9 לפרוטוקול ש' 13-16).

לאור כלל האמור לעיל אני קובעת כי מעבר להוצאות שנפסקו בהחלטה מיום 23.1.19, כל צד יישא בהוצאותיו.

הנתבעת עצמה הפניתה אותנו לפסיקה הקובעת -"הכלל הוא כי עבודה נוספת אצל אותו מעביד נחשבת כעבודה מחוץ למישרה אחת, היינו שעות נוספות וכד' ואין להביאה בחשבון פצויי הפיטורין; היוצא מן הכלל הוא, שתי עבודות (משרות) נפרדות אצל מעביד אחד. אז זכאי העובד לפצויי פיטורים בגין כל עבודה(משרה). זאת, כאשר העבודות לא נעשו על פי חוזה עבודה אחד, במסגרת אותה היתקשרות בין הצדדים, וב"מיפעל" אחד (דב"ע נא/211 3-207 בית חולים נווה יצחק בע"מ נ. נג'יבה גואלי פד"ע כד 454).

על כן, ביחס לעבודתו במוקד זכאי התובע לפצוי לפי החישוב 5140 X8.25 שנות עבודה ובסך הכול 42,405 ₪.

פצויי הלנת פצויי פיטורים: אין חולק כי הנתבעת העבירה לתובע תשלום עבור השלמה לפצויי פיטורין כחודשיים לאחר סיום העסקתו, היינו בחודש מאי 2020.

מסיבה זו בלבד יש לדחות טענה זו. למעלה מן הצורך, יצוין כי בהתאם לסעיף 6(ג) לצוו הרחבה לביטוח פנסיוני במשק מיום 1.1.2008, "חובת הביטוח הפנסיוני תחול על השכר המשולם לעובד, או השכר הממוצע במשק כפי שיעודכן מעת לעת, הנמוך מבין השניים". אין חולק כי הנתבעת הפרישה לפנסיה לפי בסיס שכר גבוה משמעותית.

...

אף טענה זו דינה להידחות בשל הרחבת חזית אסורה.

התובע לא הוכיח כי סוכם על ביצוע הפקדות משכר הזהה לגובה השכר הקובע לחישוב הפיצויים ואדרבא ידע מדי חודש מעיון בתלוש השכר שלו שלא מפרישים לו בגין רכיב זה. ולפיכך, נדחית התביעה ברכיב זה. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום מהיום, את הסכומים כדלקמן: פיצויי פיטורים בסך 42,405 ₪.

מכיוון שחלקה הארי של התביעה נדחה וכן לאור התנהלותו של התובע בניהול התביעה- הנתבעת תשלם שכר טרחה והוצאות מופחתות בסך כולל של 5000 ₪ .