בתקופה שבין חודש יוני 1994 לבין חודש דצמבר 2000, שילמה המשיבה לעותר באמצעות שוברי תשלום כעובד עצמאי ("פרילאנסר").
לטענת העותר, הודאת המשיבה מצוייה במכתב שהעבירה לידיו, במסגרת משא ומתן לפשרה, ובו הוצעו לו, לכאורה, פצויי פיטורין (להלן: מכתב הפשרה).
לבסוף, נדחתה טענה לאפלייה אסורה בין העותר לבין עובדים אחרים, שגם הם הועסקו באמצעות שוברי תשלום, ושעמם חתמה המשיבה בשנת 2006 על הסכם, לפיו יקבלו פיצויים עבור התקופה שתחילתה בשנת 1996, קרי, מעבר לתקופת ההתיישנות.
...
]השופט צ' זילברטל:
עניינה של העתירה בבקשת העותר, כי יבוטל פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 12.9.2011 (ע"ע 28243-12-10), בגדרו נדחה ערעורו על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מיום 11.11.2010 (תע"א 2163/06).
דיון והכרעה
לאחר העיון בעתירה ובתגובה לה נמצא כי דינה להידחות על הסף.
סוף דבר - העתירה אינה מצביעה על טעות מהותית שנפלה בפסק הדין של בית הדין הארצי והיא אינה מעלה אלא טענות "ערעוריות" מובהקות, שאף ספק אם היה מקום ליתן לגביהן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
משכך אין היא מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה ודינה להידחות על הסף.