משכך, עתרה התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בגין ייצוג בלתי הולם והפרת עיקרון תום הלב בסך של 60,000 ש"ח.
בסיכומיה עתרה התובעת לראשונה להשבת הסכום ששולם על ידה כדמי חבר להסתדרות במשך תקופת עבודתה וחמש וחצי שנות היותה גמלאית בסך של 32,760 ש"ח.
הנתבעת העלתה טענה מקדמית לפיה יש לדחות את התביעה בעילת האפליה מחמת היתיישנות.
אף אם במסמך כלשהוא נעשה שימוש במונח "פיטורים" נראה כי מדובר היה בטעות ומכל מקום, בעת פרישתה התובעת כבר ידעה בודאות על שיוכה למסלול פנסיה תקציבית ובכל זאת, המתינה 7 שנים נוספות עד שהעלתה לראשונה טענותיה כנגד שיוך זה.
יש לציין כי בשימוע שנערך לתובעת היא ביקשה להמשיך ולעבוד, כך שממילא אין לקבל את טענתה לפיה הסכימה לסיום העסקתה רק בשל הסתמכותה על תחשיב פצויי הפיטורים.
...
משכך, לא הוכחה טענת התובעת בדבר ייצוג בלתי הולם והתביעה לתשלום פיצוי ברכיב זה – נדחית.
השבת דמי החבר ששולמו על ידי התובעת
בקשת התובעת לקבלת סעד כספי בשיעור הסכומים ששילמה כדמי חבר להסתדרות במשך שנות העסקתה ושנות היותה גמלאית עלתה לראשונה בסיכומים ועל כן, מדובר בהרחבת חזית ואין מקום לדון בה.
סוף דבר
התביעה, על כל רכיביה - נדחית.
בשים לב להיותה גמלאית ובשל נסיבותיה האישיות הקשות, החלטנו לחייב את התובעת בהוצאות לטובת הנתבעת ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח, שהינו נמוך ביותר ביחס להיקף ההליכים שנוהלו, לתשלום תוך 60 יום מהמצאת פסק הדין לידיה.