פיצוי על נזקים בעת הובלת דירה

רקע עובדתי ודיוני בפני תביעה קטנה לתשלום סך של 3,000 ₪, המהוים פיצויים על נזק לא ממוני שניגרם לתובעת, על פי הנטען, עקב השכרת דירה אשר, לדבריה, לא הייתה ראויה למגורי אדם, וזאת בשל ליקויים מהותיים שנמצאו בה, אותם הסתירה הנתבעת ממנה, והתחמקות נמשכת מצד מי מטעמה מלתקן אותם.

התובעת טוענת, כי הליקויים בדירה לא טופלו בזמן סביר או לא טופלו בכלל.

התובעת מטעימה, כי היא נאלצה לעזוב את הדירה לפני תום שנת השכירות הראשונה וכי שילמה סכום של 3,000 ₪ בגין הובלת תכולת דירתה בחזרה לעיר תל אביב.

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ובחנתי את המסמכים שהובאו לפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

נוכח כל האמור מעלה, נראה כי הנתבעת ניצלה את עובדת היותה של התובעת אישה מבוגרת ולא עשתה די בכדי שהתובעת תיהנה משימוש סביר בדירה.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה בחלקה, כדלקמן: אני מחייבת אפוא את הנתבעת לשלם לתובעת, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, סכום של 1,500 ₪, המהווה פיצוי בגין עגמת נפש וטרחה אשר הוסבו לתובעת בגין התנהלות הנתבעת מולה בכל הקשור לתיקון הנזקים בדירה והשכרת הדירה.

תביעה נוספת בין הצדדים הנוגעת להשכרת דירת מגורים, כאשר בתביעה הנוכחית התובעת (בעלת הדירה) מבקשת לחייב הנתבע (השוכר) לפצות אותה בעיקר על נזקים שנותרו בדירה במועד הפינוי.

בנוסף לכל אלה, בחוות דעתו הוסיף גם עלות עבור ניקיון כללי במבנה דו קומתי בשטח של כ-160 מ' בנוי + חצר עורפית + צואת יונים בסכום של 2,800 ₪ וכן מחיר מכולה לפינוי פסולת בסך 1,500 ₪ כולל הובלה.

...

הפרש ואובדן דמי שכירות התובעת טענה כי יש לחייב את הנתבע בדמי שכירות עבור חודש ו-7 ימים בהם לא שילם הנתבע את דמי השכירות שכן בסופו של דבר פינה את הדירה רק ב-07.08.2018, ועל כן בהתאם להערכת השמאי מטעמה יש להעמיד את דמי השכירות על סכום 5,332 ₪ ובנוסף אובדן דמי שכירות של חודש בסך 5,950 ₪, בהתאם להערכת השמאי בשל המצב בו נותרה הדירה שלא איפשר את השכרתה מיד לאחר הפינוי.

לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות התנהלות הנתבע מצאתי לחייבו בפיצוי התובעת בעוגמת נפש בסך 4,000 ₪, זאת גם בשים לב לחוה"ד ולמצב בו הותיר את הדירה במועד הפינוי ומנגד טענותיו לליקויים שהיו בדירה עוד קודם לכן.

התוצאה: אני מקבל את התביעה באופן חלקי, ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 10,880 ₪ - עלות תיקון נזקים ועלויות פינוי.

בשלב מאוחר יותר נתגלע סיכסוך בין הצדדים אשר הוביל לאי תשלום שכר הדירה תוך שהצדדים תולים את האשמה זה בזה.

וראה גם את תגובתו של הקובל בכתב התשובה לטענות המקדמיות מיום 07.10.2019 שם נכתב כאמור, כך: "קבלת פיצוי כספי כאן כתחליף לפס"ד אזרחי הוא חסר משמעות מעשית- זו לא מטרתו של הקובל בהגשת הליך פלילי זה והוא מוכן מראש לוותר על כל פיצוי אישי שממילא היא תשלם כמו ששילמה את הוצאות צו הפינוי וההוצל"פ שנפסקו נגד. אפס. מטרתו של הקובל בהגשת הליך זה היא עשיית משפט וצדק על חשבונו הוא בעת ובמקום שרשויות אכיפת החוק והסדר היו אמורות לקחת זאת על עצמן מחמת נפיצות העבירה" חתירתו של הקובל להענשת הנאשמת בכל מחיר ושלא על מנת לפנות את דירתו או לזכות בפצוי על נזקיו, מעידה על כוונות נקמניות שאינן ענייניות.

...

החלטתי לבטל את הקובלנה מחמת הגנה מן הצדק וזאת לאחר שמצאתי שהקובלנה נושאת אופי של סכסוך אזרחי במהותו; אינה משקפת אינטרס ציבורי כלשהו; מנוהלת באופן נקמני טורדני ולא ענייני ומנוצלת ככלי לניגוח ולביוש הנאשמת ובן זוגה.

ראשית, לאור החלופות העומדות בפני מי שרואה עצמו נפגע ממעשיו של אחר - חלופות שהיו קיימות גם במקרה דנן – לאמור: הגשת ערר על החלטת המשטרה לסגור את התיק, או נקיטת הליך אזרחי (כפי שבסופו של דבר עשו המערערים).

ברי שעניין זה צריך להיבדק, אולם יש להזכירו כפרמטר שיש בו להעצים את הבעייתיות שבהגשת קובלנה פלילית בעבירה מסוג זה. סוף דבר מכל הטעמים אשר פורטו לעיל וכאמור ברישא להחלטתי, אני מבטל את הקובלנה הפלילית מחמת הגנה מן הצדק.

בגדרה של התביעה שהגישה הקונה בתיק ת.א. 6237-12-19 מבקשת הקונה לחייב את המוכרים בתשלום הפצוי המוסכם בסך 359,000 ₪ ולחלופין בתשלום פיצוי עלות תיקון הליקויים בדירה ותיקון הרישום, פיצוי בגין דמי שכירות בתקופת התיקון, עלות הובלה לדירה החלופית, דמי תיווך, עגמת נפש ושכר המומחה בסך כולל של 330,782 ₪.

המבחן אינו הנזק שניגרם בפועל עקב ההפרה, כי אם בנזק שניתן היה לצפותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה שארעה בפועל וכל עוד קיים יחס סביר כלשהוא, ולו גם דחוק, לנזק שניתן היה לראותו מראש לא יתערב בית המשפט בשיעור הפצוי המוסכם (ראו; ע"א 10208/16 קרסו מוטורס בע"מ נ' Bettr Place Inc (פורסם בנבו, 13.12.2017) (להלן: "עניין קרסו"); ע"א 4630/04 קניונים נכסים ובנין בע"מ נ' בני יעקב נדל"ן בע"מ (פורסם בנבו, 13.12.2006)).

...

משהגעתי לכלל מסקנה שהמוכרים הפרו את הצהרתם ואת התחייבותם בסעיף 2(ו) להסכם המכר עת הצהירו שאין בדירה ליקויי רטיבות ונזילות ולא ידוע להם על פגם נסתר, ובאין בדל טענה מצד המוכרים בכתבי הטענות להפחתת הפיצוי המוסכם, אין בידי המוכרים להסתמך על סעיף 6 לחוק התרופות ולטעון שאין תוקף לתניית הפיצוי המוסכם גם אם היא על פניה מנוסחת כתנייה גורפת שאינה מבחינה במידת חומרת ההפרה.

אין בידי לקבל את התביעה לתשלום דמי שכירות בתקופת התיקון ובגין עלות הובלה לדירה החלופית ודמי תיווך.

סוף דבר מכל האמור התביעה בתיק ה"פ 3949-10-19 (תביעת המוכרים ה"ה גיל) מתקבלת, כך שיתרת כספי תמורת המכר המוחזקים בנאמנות תשוחרר למוכרים, תוך 30 יום.

בכל הנוגע לשאלת קיומה של עילת תביעה לכאורה - הבקשה הוגשה טרם הגשתה של תביעה עיקרית (לטענת המבקשת נוכח הדחיפות שבהגשתה, והיות שהמבקשת, שאינה מיוצגת, לא ידעה כי עליה להגיש תביעה עיקרית עם הבקשה), ובדיון הבהירה כי התביעה שבכוונתה להגיש היא תביעה לפצוי על עוגמת הנפש והנזקים אשר נגרמו בעקבות עבודות הבניה.

בדיון במעמד הצדדים התחייב ב"כ המשיב "המשיב מתחייב שלא תבוצע המשך בניה במרפסת במישור, בקומה בה מתגוררים המבקשים, לא תתבצע בניה בחדר המדריגות המוביל לדירת המבקשים ... חדר המדריגות לא ייחסם למעבר ותתאפשר גישה מלאה לדירת המבקשים". כן התחייב ב"כ המשיב "אני מתחייב שלא ישימו להם חומרי בנייה במרפסת או בבית ולא יעברו דרכם" (עמוד 2 שורות 16-18, עמוד 4 שורות 29-32 לפרוטוקול).

כידוע צו עשה ניתן על ידי בית המשפט במשורה בלבד ובמקרים חריגים, אשר איני סבורה כי ענייננו נימנה עמם, ואציין כי לסברתי לא יהיה זה מידתי להורות על הריסת בניה שכבר בוצעה, ובהקשר זה נתתי משקל, בין היתר, לעיתוי הגשת הבקשה ביחס למועד תחילת הבניה (לפי הנטען בבקשה, כשבועיים לאחר תחילת הבניה, פרק זמן אשר יש לו משמעות רבה עת מדובר בבצוע עבודות בניה).

...

בתצהיר שהגיש המשיב לאחר הדיון הצהיר הוא "אני מצהיר כי הליך הבנייה במפלס של השוכרים נעצר ואני לא מתכוון להמשיך את הבנייה שם (במפלס בהם מתגוררים השוכרים עד לקבל ההיתר)". להתחייבויות אלו של המשיב ניתן תוקף של החלטה ושל צו מניעה זמני, ויובהר כי ההתחייבות שלא לבנות במפלס של המושכר, כפי שניתנה בדיון, תעמוד בתוקף עד להכרעה בתובענה או לסיום תקופת השכירות, לפי המוקדם, וזאת גם אם יינתן היתר בנייה בעניין זה. ב. בכל הנוגע לבניה במפלס שמעל המושכר, אני סבורה כי יש להבחין בין בניה המבוצעת בהיתר לבין בניה המבוצעת שלא לפי היתר כדין.

אעיר כי לא נעלמה מעיני התנגדות המבקשת בעניין זה בתגובתה האחרונה, אך בנותני דעתי לכך שהמבקשת לא הציגה חוות דעת או אישור של בעל מקצוע, ואילו המשיב הציג מכתב ממהנדס בו מצוין כי "קיימת חובה בטיחותית והנדסית להשלים את סגירת הגג ע"י הרעפים", סבורה אני כי במסגרת הדיון בבקשה לסעד זמני - בגדרו אין בידי לקבוע מסמרות ביחס לטענות הצדדים בדבר חיוניות השלמת הגג בשלב הנוכחי, בהיבט ההנדסי והבטיחותי - האיזון מטה את הכף להתיר את השלמת סגירת הגג (ולמותר לציין כי כל טענות המבקשת בעניין זה שמורות לה, והיא תוכל להביא ראיות בעניין במסגרת ההליך העיקרי, בו יידונו גם שאלת הנזקים ושאלת הקטנת הנזק).

הבקשה למתן צו מניעה מתקבלת אפוא בחלקה, בהתאם למפורט לעיל.