כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי על כליאת שווא ע"י משטרת ישראל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

(Lord Acton 1887) משפט זה: "כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט", שנכתב כאמור בשנת 1887 ע"י לורד אקטון מעורר שאלה מהותית, האם אכן אנשים בעלי כוח יוצא דופן נוטים לנטוש את ערכי המוסר ולהשתמש בכוחם באופן מושחת?? זהו עניינה של תובענה זו - האם הנתבעת 1 בתפקידה כשוטרת במשטרת ישראל והנתבעת 2, הממונה על משטרת ישראל השולחת והמעבידה של הנתבעת 1, השחיתו את כוחם ועשו שימוש חורג ומופרז בכוח שניתן להם על פי החוק כלפי התובעים.
כליאת שוא סע' 26 לפקודת הנזיקין קובע כדלקמן: "כליאת שוא היא שלילת חירותו של אדם, שלילה מוחלטת ושלא כדין, למשך זמן כלשהוא, באמצעים פיסיים או על ידי הופעה כבעל סמכות". התובעים טוענים לעוולה זו בהתייחס ללקיחתה בכוח של התובעת 1 מידיה של התובעת 2 והחזקתה בידיה של השוטרת שרף עד שהוחזרה לאמה.
טענת קזוז הנתבעות טוענות כי פירסום הדברים שנעשה ע"י התובעת 2, המהוה פירסום שקרי, מקים את עילת לשון הרע המקנה לנתבעות זכות קזוז בגין פיצוי על פירסום זה, נזקים שנגרמו לרבות הוצאות אבטחה על הנתבעת 1 ועל פקד פיאמנטה ובגין עגמת נפש רבה.
...
תביעתו של התובע 3 נדחית.
אשר על כן, לסילוק מלא וסופי של התביעה אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעת 1 את הסך של 10,000 ₪ ולתובעת 2 את הסך של 100,000 ₪.
כמו כן אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד בהוצאות התובעות 1-2 שהן החזר אגרת התביעה כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלום האגרה בקופת ביהמ"ש ועד התשלום המלא בפועל לתובעות ובשכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהפיצוי הכולל לעיל בצירוף מע"מ כחוק.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בבאר שבע תא"מ 65102-03-16 רבינוביץ נ' מדינת ישראל תיק חצוני: בפני כב' הרשם הבכיר אורי הדר התובע יהונתן רבינוביץ ת"ז, 029551314 הנתבעת מדינת ישראל – משטרת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד מפרקליטות מחוז דרום - אזרחי, פסק דין
בכל הכבוד הראוי, דומני כי מדובר בתחשיב לא ריאלי, בלשון המעטה, ואני בספק אם הנתבעת עצמה, שאגב לא טענה בכתב ההגנה טענת הגנה של זוטי דברים כפי שנטען בסיכומיה ואשר ממילא תירגומה האזרחי הוא הגנת ”מעשה של מה בכך“ כאמור בס‘ 4 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), מאמינה בכך כי במידה ומבוצעת כלפי אדם כלשהו, ואין לעניין זה חשיבות אם הוא עורך דין ואם לאו, עוולה כה חמורה כגון כליאת שוא הפצוי יכול להיסתכם בשקלים בודדים.
זכות זו אמנם אינה מוחלטת, וזכויות בכלל אינן מוחלטות, ויש להן מיגבלות כפי שנקבע בדין, אך אם היה מוכח כי חירותו של התובע נשללה שלא כדין בודאי שפיצוי סביר, וממילא התובע ביקש פיצוי בדרך של אומדנא כאמור בס‘ 46 לכתב התביעה, אינו יכול להיות 5.86 ש“ח או אפילו 8 ש“ח. הפכתי והפכתי ולא מצאתי בפסיקה פסקי דין אשר הורו על פיצוי של שקלים בודדים בלבד כאמור בס‘ 57 לסיכומי הנתבעת ואולי הדברים שנכתבו שם הם בגדר משאלת לב של הכותב.
...
לנוכח התוצאה אין גם צורך לדון באשמו התורם של התובע אך יובהר כי ממילא לא הוכיחה הנתבעת את טענותיה ביחס לאופן שבו התנהל התובע עצמו וסבורני כי בהקשר זה יכולות היו הראיות שנאספו בזמן אמת להבהיר את העניין.
סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל אני דוחה את התובענה.
הבאתי בחשבון לעניין זה את העובדה כי לו היו מוגשות הראיות שבוודאי נאספו בזמן אמת, אף כי בנסיבות לא שוכנעתי כי חלה חובה על הנתבעת לשומרן, בוודאי שניתן היה להגיע ביתר קלות לממצאים עובדתיים והדבר היה כמובן מספק תמונה מלאה יותר של השתלשלות העניינים, המצערת יש לומר.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים תא"מ 53905-07-18 משה בלוי נ' מדינת ישראל תיק חצוני: בפני כבוד הרשם הבכיר אהרן אורנשטיין תובע משה בלוי ע"י ב"כ עוה"ד אבי שינדלר ו/או חנן ברוכיאל נתבעת מדינת ישראל- משטרת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אמיר שקר מפרקליטות מחוז ירושלים פסק דין
לאחר שהתיק כנגדו ניסגר, הגיש התובע את התביעה דנן לפצוי בגין כליאת שוא ובגין רשלנות מצד הנתבעת בכל הקשור למעצרו.
לחילופין נתבע הפצוי על בסיס עוולת הרשלנות שכן לטענתו, נעצר ללא סיבה, הופעל כנגדו כוח פיזי רב בעת המעצר, ולא נימסר לו כי הוא עומד להיעצר.
למעלה מן הצורך אציין כי סעיף 27(1) לפקודת הנזיקין קובע הגנה למקרה שהמעשה נעשה תוך ביצוע צו עיכוב או צו מעצר שניתנו ע"י רשות מוסמכת "אף אם היה פגם בהם או בנתינתם". שוטר הוא רשות מוסמכת לעניין זה ולכן עצם מעצרו של התובע ע"י דנגור אינו מהוה כליאת שוא.
...
הפיצוי כאמור, אני מקבל את התביעה רק ביחס לאופן ביצוע המעצר וההתרחשויות שלאחריו, להבדיל מעצם ההחלטה על המעצר.
לאחר ששקלתי בכובד ראש את נסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, אני קובע כי הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך של 15,000 ₪.
כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות משפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחיפה ת"א 27218-10-21 עלי נ' משטרת ישראל/ מחוז ת"א ואח' מספר בקשה:10 בפני כבוד השופטת קרן מרגולין-פלדמן התובע בלאל עלי הנתבעים 1. מדינת ישראל - משטרת ישראל/ מחוז ת"א באמצעות היועץ המשפטי לממשלה 2. אייל בן חמו 3. בת חן כהן החלטה
פיצויים בגין כליאת שוא על סך 30,000 ₪.
על מנת שלא להחסיר מעיקרי הדברים אציין כי טענות התובע בעיניין כליאת השוא עניינם בהוראות שקבל ממפקדת בקורס שבו נטל חלק בשירות הנתבעת 1 להשאר במכללה, ולבסוף להשאר במכללה עד להשלמת פעולות (הגשת דו"חות, מילוי טפסים וכיוב') בנגוד להוראות הרופא המשטרתי.
...
בהתאמה, ומשאין מדובר בעילה המצויה בתחום סמכותו הייחודית של ביהמ"ש לעניינים מנהליים ממילא איני סבורה כי יש להורות על דחיית התביעה בעניינה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית, ודומני כי בהתאמה אין מנוס מפיצול הדיון בינה לבין יתר העילות המנויות בכתב התביעה, וכך אני מורה.
מכל אלו אני מורה לתובע לתקן את תביעתו ולהגיש כתב תביעה מתוקן המתייחס אך ורק לעילה הנוגעת לסוגיית הוצאת לשון הרע, הן בסעדיה, הן בזהות הנתבעים בעניינה והן בפירוט העובדתי הכלול בה, והכל עד ליום 4.7.22.
המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

שומת הנזקים הנזק הלא ממוני בסיכומיו ביקש התובע להפריד את הפצוי בגין הנזק לא ממוני ולפסוק לו פיצוי בשני ראשי נזק, בגין הכאב והסבל הפיסי לחוד, בגינו דרש פיצוי בסך של- 100,000 ₪, ובגין הכאב הנפשי, עוגמת הנפש, ההשפלה והפגיעה בשם הטוב לחוד, בגינו העמיד את הפצוי על סך של- 150,000 ₪ (סעיפים 41-38 לסיכומי התובע).
לאור כל האמור, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, העידר היתנגדות פיסית מצד התובע, פעולתו הקשה של מכשיר הטייזר שיש להשתמש בו כאמצעי אחרון, הכאב והסבל שהיו מנת חלקו של התובע, החומרה שבמעשים והמסר שיש להעביר באשר לשימוש בכוח לא סביר על ידי אנשי המישטרה, מצאתי לפסוק לתובע בגין הנזק הלא ממוני עקב השמוש בטייזר פיצוי בסך של- 40,000 ₪.
בעיניין זה אפנה לפסק דינו של כב' השופט ג'ובראן, אליו הצטרפו כב' המשנה לנשיאה ריבלין וכב' השופט דנציגר, ב-רע"א 5932/08 עמי שירי נ' מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר (25.08.2010), שבו אושרה פסיקת ביהמ"ש המחוזי שהעמיד (בדעת רוב) את הפצוי בגין כליאת שוא על סך של- 3,000 ₪ לכל יום.
...
סיכום התוצאה אשר על כן, אני מקבל את התביעה באופן חלקי וקובע כי הנתבעים התרשלו כלפי התובע ואחראים כלפיו בנזיקין.
לאור האמור, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך של- 52,000 ₪.
כמו כן, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך כולל של- 12,168 ₪ (כולל מע"מ), וכן הוצאות משפט בסכום כולל של- 1,500 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו