מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי על העתקת תמונה באינטרנט: הפרת זכויות יוצרים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון האם התובעת צילמה את התמונות מושא התביעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולחומר שלפניי, נחה דעתי כי עלה בידי התובעת להוכיח ברמה הנדרשת להטיית מאזן ההסתברויות האזרחי, כי היא זו שצלמה את התמונות מושא התביעה, אשר לפי טענתה הועתקו על ידי חשאי.
האם חשאי והנתבעת 1 הפרו את זכויות היוצרים והזכויות המוסריות של התובעת בתמונות האם הוכח כי חשאי העתיקה תמונות אלה ועשתה בהן שימוש תוך הפרת זכויות היוצרים של התובעת? אני סבור שגם כאן התובעת עמדה בנטל הנידרש, כדי להוכיח עניין זה. עיון בנספח 7 לתצהירה של התובעת, אשר כולל לגבי כל אחת מהתמונות, צלום מסך מדף אתר האנטרנט של התובעת, אשר מוגדר כ"מקור", ולאחריו צלום מסך מאתר של חשאי המוגדר כ"הפרה", מביא למסקנה שמדובר בתמונות זהות.
על רקע האמור לעיל וגם בהיתחשב כי מדובר בהפרות זהות לחלוטין, שהשוני היחיד ביניהן הנו המוצר שמופיע בתמונה, יש לראות בהעתקת התמונות כמי שהתבצעה במסכת אחת של מעשים ועל כן יש לראות בכך משום הפרה אחת, שבגינה זכאית התובעת לכל היותר לפצוי של עד 100,000 ₪, עבור הפרת זכויות היוצרים שלה וזכויותיה המוסריות יחד.
...
שוכנעתי מעדותו, כמו גם מעדותה של חשאי, עדויות שלא נסתרו, שלא הייתה לו מעורבות אישית בעסק של חשאי.
סוף דבר אשר על כן, הנתבעת 1 תשלם לתובעת 25,000 ₪.
לעניין האגרות, תשלם הנתבעת 1 לתובעת 10% מסכומן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

זכויות יוצרים התובעת טענה להפרה של זכויות יוצרים שלה, וזאת על דרך של העתקת תמונות וסרטונים, אשר צולמו במהלך השנים על ידי עובדי התובעת, במהלך עבודתם ובמסגרת כנסים והרצאות אותם יזמה התובעת.
בהתייחס לסרטונים אשר הועלו על ידי הנתבעים לאתר האנטרנט של הנתבעת 3 או שותפו על ידי הנתבעים או מי מהם, בדף הפייסבוק שלהם, מצאתי כי אכן מדובר בהפרה של זכויות יוצרים.
בנסיבות אלה מצאתי כי לתובעת מגיע פיצוי, ללא הוכחת נזק, בגין הפרת זכויות היוצרים שלה, ואני מוצאת להעמיד את גובה הפצוי על סך של 50,000 ₪.
...
לגופו של ההליך, ומעבר לאותן תחושות אישיות, באתי לכלל מסקנה על פיה למעט בסוגיות הפרטניות אשר נמנו לעיל, לא היה במעשי ומחדלי הנתבעים, או מי מהם כדי לגרום להטעיה, לא כל שכן מכוונת של לקוחות וספקים.
רבים הם המקרים בהם נדרש בית המשפט לאזן בין אינטרסים נוגדים, ותוך מתן הדעת למכלול המסקנות העובדתיות והמשפטיות, ועל בסיס מסקנה על פיה אין האמת העובדתית, או הדין מצויים בשלמותם במגרשו של מי מבעלי הדין.
בהינתן כל אלו אני מורה בזאת כדלהלן : 306.1 הסעד הארעי אשר ניתן על ידי כב' השופט גרוסקופף, יוותר על כנו במובן זה שנאסר על הנתבעים כולם, יחד ולחוד, לעשות שימוש במילים "פילו" ו- "אש" בצמידות, בעברית או באנגלית, במסגרת שמה של הנתבעת 3, בלוגו שלה ובכלל מסמכיה פרסומיה ומוצרי השיווק שלה, כמו גם במסגרת תאגיד אחר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, הפרה הנתבעת את זכויות היצורים שלו בתצלום, במסגרת כתבה מיום 20.4.18, אשר התפרסמה באתר האנטרנט (המרשתת) של המקומוןMYNETKRAYOT (מיינט-קריות, להלן: "המקומון"), מקבוצת "ידיעות אחרונות" (להלן: "הנתבעת"), תחת הכותרת "הספורטאים הגדולים ביותר שצמחו בקריות מאז קום המדינה" (להלן: "הכתבה"), ושעסקה, בין היתר, בשחקן הקבוצה בעבר ובעלי רשת טולמנ'ס בהווה, שוקי שוורץ (להלן: "שוקי").
בית המשפט העליון קבע באותו עניין (פסקה 23 לפסק הדין) את הכללים הבאים באשר להגדרת "המפר התמים", ההולמים ללא כל ספק להפליא גם את המקרה שלפנינו: "מקובלת עלי גם מסקנתו של בית משפט השלום שלפיה לא עומדת למשיב הגנת המפר התמים. טענתו של המשיב בבית משפט השלום הייתה כי סבר שאין צורך לבקש את אישור הצלם מאחר שהגב' רבין ביקשה להשתמש בתמונה; וכי סבר ש"העברת התמונה למדיה אחרת" אינה עולה כדי הפרה של זכות היוצרים.
רק הנחה מוטעית – שיש לה יסוד נאמן – על אי קיום זכות יוצרים תקים למפר הגנה, ואילו הנחה סתמית על קיומה של הרשאה או על כך שאין מדובר בהעתקה – אינה מקימה את ההגנה" אין די בהנחה סתמית על קיומה של הרשאה.
משכך, ברי כי יש לפצות על הפרת זכויות יוצרים בפצוי ראוי.
...
טענות אלו נדחו בסופו של דבר.
תוצאה אשר על כן אני מורה על קבלת התביעה בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע סך כולל של 12,000 ₪ בגין שתי ההפרות יחדיו בפרסום תצלום אחד משך תקופה של כשנה ומחצה: הפרת זכות יוצרים והפרת זכות מוסרית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לטענתו, הרמת המסך נידרשת משום שהנתבעים 2-3 הם אלה שביצעו את הפעולות המפרות של העתקת התמונה מהאינטרנט, איחסנו התמונה במחשבי הנתבעת 1, העתיקו התמונה לגיליון העתון, ייצרו את העותק המפר של התמונה בגיליון העתון והפיצו אותו.
התובע אף הצהיר כי התמונה הועתקה על ידי הנתבעים מאתרי אינטרנט (ראו סעיף 11 לתצהירו) ברם לא הציג ולו דוגמא אחת של פירסום באנטרנט אותו יכלו הנתבעים להעתיק, על מנת להוכיח טענתו.
הפרת הזכות המוסרית סעיף 46 לחוק קובע, כי זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר " כי שמו ייקרא על יצירתו בהקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין". כן קובע סעיף 45 לחוק, כי הזכות המוסרית הנה אישית ולא ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר "אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר". בתצהירו טען התובע, כי אף אם הזכויות בתמונה שייכות לעירייה ולא לו, עדיין זכות האבהות בתמונה שייכת לו "מפני שאני צילמתי אותה" ועל כן פירסום התמונה מבלי ליתן לו קרדיט מהוה הפרה (סעיף 32 לתצהיר).
...
לאור האמור לעיל, אני קובע כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי הוא זה שצילם את התמונה.
לאור האמור לעיל, נדחית התביעה.
התובע ישלם לנתבעים הוצאות ההליך בסכום כולל של 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 19.7.17 ניתן פסה"ד בהליך בירושלים במסגרתו נקבעו בין היתר הקביעות הבאות: שהתובע הוא בעל זכות היוצרים בתמונה ושהתמונה ראויה להגנה עפ"י החוק; שהתמונה לא הפכה ל"נחלת הכלל" ושהתובע לא אפשר את העתקת התמונה ללא מתן הרשאה; שהופרה הזכות המוסרית במובן זה שהתובע לא קיבל את הקרדיט על היצירה; שהאולם והנתבע שלפניי אינם "מפירים תמימים" שכן יכלו לדעת שהתובע הוא בעל זכות היוצרים בתמונה; ושהאחריות לשימוש בתמונה מוטלת על הנתבע ולא על האולם ששכר את שירותי הנתבע לצורך הקמפיין הפרסומי.
לגופו של עניין נטען שהנתבע ביצע 8 הפרות שונות ובגין כל הפרה יש להטיל את מלוא סכום הפצוי וזאת בהיתחשב בפרמטרים הקבועים בסעיף 56(ב): התמונה פורסמה בכל הרשתות החברתיות המוכרות לצורך פירסום אולם המסוגל להכיל מאות בני אדם ובכך מיתקיים אלמנט הקף הפירסום; ההפרה נמשכה מספר חודשים; ההפרה הייתה כרוכה גם בהפרת הזכות המוסרית ולכן היא חמורה אף יותר מהרגיל; הנתבע קיבל מאת לקוחותיו תשלום עבור שירותי הפירסום ומנגד לא העביר כל תשלום לתובע, בכך צמח לו רווח של ממש מהשמוש בתמונה; הנתבע עוסק בשרותי פירסום ובעל ניסיון רב בתחום הפירסום הדיגיטאלי, מאפייני פעילותו הם כאלה שאמורים היו לאותת לו שאסור היה לו לעשות שימוש בתמונה תוך הפרה זכות היוצרים; הנתבע מחק בכוונה את הקרדיט של התובע מהתמונה דבר המעיד על חוסר תום ליבו.
לחלופין נטען כי יש לפסוק לתובע פיצוי על הצד הנמוך ביותר, פיצוי סמלי ותו לא. הנתבע שב וטען שהתמונה אינה מוגנת בזכויות יוצרים כיוון שאין בה מקוריות כלשהיא, אבל אפילו אם נניח לשם הזהירות שהיא כן יצירה מוגנת, ראוי שהיקף ההגנה על יצירות כאלה יהיה מצומצם כשלצדה סכום פיצוי מיזערי וסמלי.
דברים אלה מקבלים משנה תוקף שעה שהנתבע עוסק בקמפיינים פרסומיים ברשת האנטרנט וחזקה עליו שהוא יודע להתנהל בנבכי רשת האנטרנט ובכלל זה מודע לכך שתמונות המועלות ברשת עלולות בסבירות גבוהה להיות מוגנות בזכויות יוצרים.
...
אני מקבלת את טענת התובע שהעובדה שהקרדיט נמחק מהתמונה מצביעה על חומרת יתר בהפרה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר ששקלתי את השיקולים השונים בהתאם לסעיף 56(ב) לחוק, אני מוצאת לנכון להעמיד את סכום הפיצוי המגיע לתובע על סך של 7,000 ₪ בגין ההפרה של הזכות הכלכלית וסך נוסף של 5,000 ₪ בגין ההפרה של הזכות המוסרית.
סוף דבר הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו