פיצוי נזיקין בגין סירוב לעלות לטיסה ע"י חברת תעופה

היה על הנתבעת להושיב את התובעים בקדמת המטוס, היה עליה לדאוג שנציג קרקע מטעמה ימתין לתובעים כדי להובילם ישירות ובמהירות לטיסת ההמשך ויוודא הגעתם אליה, היה באפשרות הנתבעת לעכב במספר דקות את המראת טיסת ההמשך על מנת לאפשר לתובעים לעלות עליה.

משכך, פנו התובעים לנתבעת ביום 30.05.19 במכתב התראה בו דרשו לקבל את הפצוי הסטאטוטורי המגיע להם לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי תנאיה) תשע"ב -2012 (להלן: "החוק") בסכום של 3,120 ₪ לכל תובע שכן, העיכוב בטיסת ההמשך מעבר ל-8 שעות, מוגדר כטיסה שבוטלה על פי החוק ומזכה אותם בפצוי האמור.

התובעים הוסיפו וטענו כי לנוכח סעיף 16 לחוק, הם זכאים אף לפצוי מכח פקודת הנזיקין וחוק החוזים, מאחר והנתבעת הפרה את החוזה עמם.

מעובדה זו עולה כי מדובר בטיסת המשך, אשר הנתבעת, כחברה המפעילה שרותי טיסה, אפשרה לתובעים לבחור את הטיסה וטיסת ההמשך ואף אישרה אותן.

עוד אציין, כי הנתבעת לא הביאה כל ראיה כלכלית לכך שקיים הבדל בין מחירי טיסה הכוללת חניית ביניים ואשר מוכתבת על ידי הנתבעת, לבין המקרה הנידון בו מדובר בטיסת קונקשיין, עם חניית ביניים, בה התובעים קבעו את המועד.

פיצויים לדוגמא התובעים טוענים כי יש לפסוק להם אף פיצויים לדוגמא לנוכח העובדה כי הנתבעת סירבה לשלם את הפצוי הסטאטוטורי, בהתאם להוראות הדין.

...

כמו כן תשלם הנתבעת הוצאות בסך 500 ₪ לכל תובע.

עוד תשלם התובעת לתובעים את האגרה ששולמה, בסך 307 ₪.

סך הכל תשלם התובעת לכל תובע סך של 4,171 ₪ (בסה"כ לכלל התובעים עליה לשלם סך של 25,026 ₪).

התובעת מודה בכך, שטסה מישראל לברלין, שהתה בה מספר ימים ולאחר מכן התכוונה לטוס מברלין לקורפו בטיסה הנ"ל. בימים שלפני הטיסה (בעודה שוהה בברלין), התובעת ניסתה מספר פעמים לבצע צ'ק-אין מוקדם באמצעות אתר האנטרנט של הנתבעת, אך ללא הצלחה (גם לא ביום הטיסה), וכאשר הגיעה לנמל התעופה בברלין והתייצבה בדלפק של הנתבעת גילתה, כי היות ולא ביצעה צ'ק-אין מוקדם כאמור, עליה לשלם מעין קנס בסך של 55 אירו, אחרת לא תוכל לעלות למטוס.

בסיום הדיון שהתקיים בפניי (בו נשמעה, בין היתר, עדות התובעת), איפשרתי לתובעת להגיש לעיוני פסקי דין הרלוואנטיים למקרה נשוא התביעה, דהיינו - מקרה בו חויבה חברת תעופה זרה לפצות אזרח ישראלי בגין סרובה להטיסו בשל היתנהגותו, כאשר מדובר בטיסה שאינה קשורה כלל לישראל (ר' החלטתי המפורטת שניתנה בסיום הדיון).

הרוב המוחלט של הזיקות שנזכרו בפסיקה קשור לפורום הזר: הנתבעת היא חברת תעופה זרה (שאף אין לה סניף, או משרדים בישראל), הטיסה עליה לא הורשתה התובעת לעלות אינה קשורה בדרך כלשהיא לישראל (אין חולק, כי לא מדור בטיסת המשך, אלא בטיסה פנים אירופאית, הכל כמפורט ברישא פסק הדין), הארוע שווא התביעה ארע כל כולו על אדמת גרמניה ונציגי הנתבעת שהיו מעורבים בו הנם (ככל הנראה) אזרחי גרמניה (ובודאי שאינם אזרחי ישראל).

העילה הנזיקית - בכתב התביעה טענה התובעת, כי עובדי הנתבעת פעלו או ברשלנות, או בזדון (מתוך נקמנות) וכי (לכל הפחות) שגו שעה שלא אפשרו לה להעלות על הטיסה (ר', בין היתר, סעיפים 26-30 לכתב התביעה).

...

בשלב זה נציגת הנתבעת שטיפלה בתובעת צעקה לה לעצור ואמרה, כי אינה מוכנה להעלות אותה לטיסה בשל היותה "נוסעת מפריעה". מכאן הסיטואציה הלכה והסלימה, היות וגם פניותיה של התובעת (בנמל התעופה) לנציגה בכירה יותר של הנתבעת לא עזרו (על אף שהתובעת טוענת כי התנצלה בפני הנציגה הבכירה ואף הביעה נכונות להתנצל גם בפני הנציגה שטיפלה בה קודם לכן ואשר לידה סיננה את הקללות), ובסופו של דבר, התובעת לא הורשתה לעלות לטיסה.

תמצית טענות הנתבעת בכתב ההגנה: לטענת הנתבעת, דין התביעה להיות מסולקת על הסף בשל העובדה, כי הדין החל במקרה זה הינו הדין הזר הדרוש הוכחה ומאחר ולא הוכח, הרי שדין התביעה - דחיה על הסף.

התובעת, לא רק שלא טענה דבר ביחס לתחולת הדין הזר, אלא כמובן שאף לא הוכיחה אותו ולכן, גם מטעם זה דין התביעה להיות מסולקת על הסף.

על כן, גם לגוף העניין סבור אני, כי נציגי הנתבעת פעלו כדין בכך שלא אפשרו לתובעת לעלות לטיסה.

התביעה נדחית על הסף ואני מחייב את התובעת לשאת בהוצאת הנתבעת בסך 1,500 ₪ - סכום אשר ישולם לנתבעת בתוך 30 יום מהיום.

מספר רב של תובעים, 44 במספר, הגישו תביעה זו כנגד הנתבעת, סוכנות הנסיעות לונה טורס בע"מ, בתביעה להשבת תשלום בסך של 152,001 ₪, בגין הזמנות כרטיסי טיסה ומלונות שבוטלו ע"י חברות התעופה או ע"י התובעים בעקבות מגיפת הקורונה העולמית.

ביום 20.3.23, לאחר שנערכו שני קדמי משפט בתיק, הודיעו הצדדים שהגיעו להסכמות לגבי גובה הפצוי שיש לשלם לכל תובע (בהתאם לטבלה שהוגשה), ונותר להכריע רק בעיניין גובה שכר הטירחה והוצאות המשפט.

בכתב התביעה טענו התובעים בסעיף 8 בכלליות כי פניותיהם לנתבעת העלו חרס, אך לא צירפו כל אסמכתא או התכתבות בין הצדדים, המוכיחה כי הנתבעת היתעלמה מפניות הלקוחות וסירבה להשיב כספים שנתקבלו מספקים שהיו בידה.

כידוע, הבסיס לפסיקת הוצאות אינו עונשי או נזיקי, כי אם חיוב מכוח הדין המקנה שיקול דעת לבית המשפט (פרק ל"ד לתקנות הישנות; תקנה 151 לתקנות החדשות).

...

לאחר שאני שוקל את מכלול השיקולים שפורטו לעיל, אני קובע כי יש לשלם הוצאות ושכר טרחה, אולם בסכום מצומצם יחסית.

הנתבעת תשלם לתובעים באמצעות בא כוחם סכום כולל בגין שכר טרחה והוצאות בשיעור של 7,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

כיוון שעיקר התביעה נסתיים בהסכמה, אני מורה על השבת האגרה ככל שניתן לפי התקנות.

בפני תביעה במסגרתה תובע מר זינגר את הנתבעת - חברת תעופה בפיצוים בסך של 33,512 ₪ וזאת נוכח סרוב הנתבעת להעלות אותו ואת חמשת בני משפחתו על טיסה שיצאה משדה התעופה מברגמו שבאיטליה לישראל ביום 24.8.2022.

מהשתלשלות האירועים כפי שנפרסה בפני, מטענות הצדדים ועדויות התובע, בנו ונציגת הנתבעת עולה כי מבוקש פיצוי בשל הנזק שניגרם לתובע ומשפחתו אם מכח פקודת הנזיקין אם מכח החובות הכלליות המוטלות על הצדדים כמשמען בחוק החוזים ואף מכח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב- 2012.

ב.4 גובה הפצוי הפצוי שאפסוק מבטא את קביעתי לפיה העיכוב נבע כתוצאה מגורם שלישי- ביקורת הדרכונים ולא על ידי הנתבעת באופן ישיר אך זאת לצד קבעתי, שהנתבעת לא פעלה כנדרש ולא נקטה ולו בפעולה מינימלית כדיי לסייע בלהחיש את הגעתו של התובע ומשפחתו לשער עליה למטוס כפי שהיה מצופה ממנה.

...

נוכח כל האמור מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאותיה.

אין חולק שהנתבעת לא בצעה דבר ובהעדר כל פעולה מצידה של הנתבעת אף לשיטתה, אני קובע כי היתה בידי הנתבעת היכולת לסייע לתובע ומשפחתו.

כפי שפרטתי בס' 13 לעיל בהרחבה אינני מקבל את הטענה כי ריבוי תיקים היה גורם נוסף לאי העלתם וניכר כי ההחלטה לא להעלותם היתה שרירותית, על בסיס הודעה של אנדרה ולא מצאתי כל פעולה שנעשתה על ידי הנתבעת כדיי לנסות ולהעלותם לטיסה.

בהתאם לכל האמור אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: 16,171 ₪ שהינם 70% מעלות כרטיסי הטיסה החלופיים שנאלץ התובע לרכוש בגין אי העלאתם לטיסה.

לטענת התובעים, כרטיסי הטיסה שהתובעים קבלו, כורטסו ע"י חברת השטיח המעופף, ובהם מצוין מספר הכרטיס ומספר ההזמנה אצל "השטיח המעופף". לטענתם, עת הגיעו לשדה התעופה, ביום ה- 10/7/22, ועת הגיע תורם לבצע צ'ק אין, נאמר להם כי הטיסה היא ברשום יתר, ואין באפשרותם לעלות עליה.

משום מה, הנתבעת בטיעוניה מגדילה וטוענת לכוח עליון ולכך שבכל מצב וגם אם לטענתה, "נחמיר עמה", יעמוד לרשותה החריג המנוי בסעיף 6 ה, הקובע כי "...נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפצוי אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי היתקיים אחד מאלה: הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו לא היה יכול למנוע את ביטולה באותן נסיבות....". אלא שלא רק שהנתבעת לא הוכיחה, כנדרש בסעיף, כי היא כמארגנת טיסה עשתה כל אשר יכלה כדי למנוע את ביטול טיסת התובעים, וכאמור, הנטל עליה, כעולה מסעיף זה לחוק, אלא שלא ברור כלל הכיצד טוענת הנתבעת לסעיף זה או לכוח עליון, לשיטתה, וזאת כאשר למעשה כלל לא ברור איך נפלה הטעות אשר בעקבותיה אנשים אשר קנו כרטיסים לטיסה כדין, לא נמצא להם מקום עליה, ולא ברור איך מבחינת הנתבעת כחברת תיירות מובילה טעות שכזו יכולה להחשב ככוח עליון.

היעלה על הדעת שחברת תיירות המפעילה ומארגנת טיסות, לפרנסתה, תטען כי נוסע - אשר רכש כרטיסים כדין, ומבקש בבוא העת לעלות למטוס, ומסורב בטענה שאין על הטיסה מקום- וכפי שהנתבעת טענה בפני- "לא היו בעיות רק היה אובר בוקינג"- האם יעלה על הדעת שהחברה תטען שהדבר הזה הנו בגדר כוח עליון? הרי המשמעות של זה הנה שהחברה כורתת את הענף עליו היא יושבת, ומרוקנת מתוכן כל תפקיד ואחריות אפשרית שלה ללקוחותיה! כמו כן, הנתבעת , בטענתה זו, מיתעלמת מכך שחוק שירותי התעופה מיפרט במפורש מקרה שכזה של סרוב להטיס נוסע בטיסה בשל רישום יתר, ומפנה ספציפית לתרחיש שכזה, הוא סעיף 5 לחוק, המתייחס באופן מפורש ל- "מפעיל טיסה או מארגן המסרב להטיס נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה, לרבות בשל רישום יתר...", ושהחוק קובע תרופות במקרים ספציפיים אלו.

· השבה של עלות כרטיס הטיסה מכוח חוק שירותי תעופה וכן השבת עלות המלון מכוח דיני הנזיקין בסך כולל של 4,479 ₪.

...

נוכח האמור לעיל, דין ההודעה לצד ג' להידחות.

סיכום: נוכח כל האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים, סך של 7,319 ₪ הכוללים את השבת עלות החבילה, פיצוי בגין ביטול טיסה וכן הוצאות נסיעה כולל חניה, הוצאות לדוגמא בסך של 2000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך כולל של 1000 ₪.

דין ההודעה לצד ג' להידחות ובשים לב כי המדובר בגרסה מול גרסה ולאור טיב היחסים בין הצדדים, איני עושה צו להוצאות לטובת צד ג'.