פיצוי מכוח סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות)

התובע טען בסיכומיו כי הוא זכאי לקבלת שווי המניות במועד הגשת התביעה בשל הפרת הסכם 2016 בידי הנתבע המזכה את התובע לטענתו בפיצויים מכח סעיף 10 לחוק החוזים - תרופות.

...

אני גם סבור כי עוולת התרמית אינה מתאימה למקרה דנן, שכן הגעתי למסקנה שהצדדים חתמו על הסכם למראית עין והיתה ביניהם הסכמה נסתרת, שהנתבע הפר בסופו של יום, אבל לא הוכח שמלכתחילה לא היה בכוונת הנתבע לקיים את ההתחייבות הנסתרת בדבר זכאותו של התובע לקבלת המניות.

בדומה, משעה שקבעתי שהתובע זכאי לקבלת מחצית מניות חברת יוניבו שבידי הנתבע שהוחזקו בנאמנות עבורו בשל בטלות הסכם 2018, אין לטעמי צורך להכריע בטענה שהתובע זכאי לקבלת המניות מכח עוולת הגזל או מכח חוק עשיית עושר (וכאמור בפרק ח.2 לעיל, יש לדחות את תביעתו של התובע לקבלת שווי המניות במועד הגשת התביעה, שעלתה לראשונה בסיכומיו, מאחר שסעד זה לא נתבע בכתב התביעה, וזאת ללא תלות בעילת התביעה).

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעה מתקבל בעיקרה ואני מורה כדלקמן: ניתן בזה צו הצהרתי לפיו התובע זכאי למחצית מהמניות שהוקצו לנתבע בחברת יוניבו במועד המיזוג עם חברת מדיסין (להלן: "מניות התובע") ולפיו הנתבע מחזיק את מניות התובע האמורות בחברת יוניבו בנאמנות עבור התובע; ניתן בזה צו עשה המורה לנתבע לנקוט בכל הפעולות הדרושות לצורך העברת מניות התובע על שם התובע או על שם צד שלישי בהתאם להוראות התובע, והכל בכפוף לאישור היק"ר, וזאת בתוך 14 ימים ממועד העברת אישור היק"ר לנתבע.

לעומת זאת, נקודת הפתיחה של המרוץ בתביעה לפצוי מכוח סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970..

...

הצדדים הגישו טיעוניהם ובהתאם ניתנת החלטתי זו. תמצית טענות המבקשת (מליסרון) יש לדון בעילות הסילוק על הסף בשלב המקדמי של ההליך, ללא כל הידרשות לבירור עובדתי כלשהו.

תמצית טענות המשיבה (טזאור) יש לדחות את הבקשה, מהנימוקים הבאים: יש לדון בטענת ההתיישנות במסגרת בירור התביעה לגופה ולא כעת בשלב המקדמי - כלל טענות מליסרון בבקשתה הינן טענות עובדתיות ולא ניתן להכריע בהן עובר לקיומו של בירור עובדתי ובשלב מקדמי של ההליך העובדות לא נתבררו כדי צורכן.

לפיכך, מאחר וחוזה על תנאי הוא חוזה שלם, בעל תוקף מלא כבר ממועד כריתתו, העובדה שה"התחייבות" מותנית כביכול באישורה של התכנית החדשה, אין בה כדי לשנות ממסקנה זו (ראו גם: ע"א 4752/14 נכסי רמת אביב בע"מ נ' עיריית תל אביב (פורסם בנבו, 16.6.2016) וכוח התביעה הקונקרטי לעתור להצהרה בדבר תקפות ה"התחייבות" התגבש כבר במועד בו הוכחש תוקפה מכל וכל על ידי מליסרון.

לאור כל האמור לעיל, בהינתן שהתובענה הוגשה למעלה משמונה שנים לאחר שהכחישה מליסרון את ה"התחייבות", זו התיישנה.

סוף דבר לאור האמור, הבקשה מתקבלת והתובענה נדחית.

הזכאות לפצוי מכוח סעיף 10 לחוק החוזים תרופות מצריכה בחינה דו-שלבית.

...

אני מחייב את איי.די.איי לשפות את עו"ד גליקו בסך 29,250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת ההודעה לצד שלישי ועד למועד התשלום בפועל.

אני מחייב את מר מדמוני ומדמוני נדל"ן לשפות את עו"ד רוטשילד בסך 1,769,174 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת ההודעה לצד השלישי ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את מר מדמוני ומדמוני נדל"ן לשלם לעו"ד רוטשילד הוצאות משפט בגובה מחצית אגרת בית המשפט בגין ההודעה לצד השלישי ובתוספת שכר טרחת בא כוח עו"ד רוטשילד בסך 100,000 ₪.

משהפרה הנתבעת 1 התחייבויותיה עפ"י ההסכם שנערך בין הצדדים, זכאית התובעת לפיצויים מכוח סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות"), לפיו היה על הנתבעת 1 לדעת כי הנזקים שנגרמו לתובעת הנם כתוצאה מסתברת של ההפרה.

...

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות 1-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: נזק למלאי - 2,021,416 ש"ח נזק למשטחי עץ והוצאות מיון מלאי - 37,500 ש"ח עלויות פינוי והשמדת מלאי - 246,529 ש"ח עלויות שיפורים במושכר שירדו לטימיון - 248,000 ש"ח אובדן רווחים - 125,130 ₪ סך הכל - 2,678,575 ש"ח לסיום, הנתבעות 1-2 ישלמו לתובעת פיצוי בגין נזקי השריפה בסך של 2,678,575 ש"ח. הסכומים בסעיפים א'- ד' בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.5.14 ועד ליום התשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעות 1-2 לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%, אגרת משפט והוצאות שכר טרחת מר רומנו.

התביעה נגד נתבעת 3 נדחית והתובעת תשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 120,000 ₪.

עוד טענה, שהמשיבה ששלחה הודעת ביטול בלא עילת ביטול, דהיינו בנגוד לדין, הפרה באופן יסודי את ההסכם כלפיה וחברי הקבוצה המיוצגת וכי הפרת ההסכם ע"י המשיבה מקנה לה ולחברי הקבוצה המיוצגת סעד של פיצויים מכח סעיף 10 לחוק החוזים תרופות.

...

אולם, ביהמ"ש התייחס בעניין ועקנין לפסק דין זה וקבע כלהלן: "73. אין בידי לקבל את הפסיקה שצוינה על ידי המבקשת, ואשר לשיטתה מעידה על כך שאמנת מונטריאול אינה חלה על הנסיבות דנן. אותה פסיקה אינה עוסקת במצבים של עילה בשל עיכוב או ביטול טיסה אלא בעילות אחרות, כגון בנזקים שנגרמו עקב הטסת נוסעים מבלי שהייתה בידיהם ויזה, או אז נקבע כי אלו נזקים שמקורם בבידוק לפני שלב התובלה האווירית, ומשכך אמנת מונטריאול אינה חלה עליהם [ר' למשל: רת"ק (מחוזי ת"א) 30901-05-17 אתיופיאן איירליינס נ' לוי [פורסם בנבו] (27.7.17)].

אשר על כן, המסקנה היא כי על המחלוקת חל סעיף 6 לחוק שירותי תעופה שמחייב מוביל אווירי להשיב לנוסע את מחיר הכרטיס, אך פוטר אותו על פי ס"ק (ג)(1) מתשלום פיצוי כאשר הנוסע קיבל הודעה על הביטול "14 יום לפחות לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה". הוראת סעיף 6 אינה מגבילה שיקול דעת המוביל האווירי לעניין סיבת הביטול.

סוף דבר ביהמ"ש דוחה הבקשה ומחייב המבקשת בשים לב לכך שהתקיימו רק שני דיונים, ללא דיון בבקשות מקדמיות, בתשלום שכ"ט ב"כ המשיבה בסך של 15,000 ₪ בלבד.