אציין כי ברגע שהנתבעת הוכיחה כי מדובר בארוע שאינו מזכה בפצוי בהתאם לאמות המידה, תהיה סיבה לכך אשר תהיה, היא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי לא התרשלה, לכאורה, ועל התובע היה לסתור את החזקה, אך הוא לא עשה כן.
אני מאמינה לתובע כי הוא חש נחשולי חשמל והתרשם כי מדובר בהפרעות של תת-מתח, ולכן אך הודיע על כך בסמוך לשעה 19 לשכן בהודעות טקסט שהוצגו לעיוני, אך טענה של מהנדס הנתבעת, לפיה הפרעות אלו נבעו משריפת נתיך בשנאי או כתוצאה ממיתוג החשמל, לא נסתרה, ואף נתמכת על ידי מאמר אליו הפנה התובע.
בהקשר זה יפים דברים שנאמרו הת"ק(כ"ס) 38142-03-16 נציגות הדיירים, רוטשילד 1 כפר סבא נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פרוסם ב"נבו"):
"אמות המידה הן דבר חקיקה מחייב, בעל תכליות רבות, וזו הנוגעת לענייננו היא וידוא, כי בד בבד עם חובת פיצוי ניזוקים בעבור נזק שניגרם כתוצאה ממחדל כזה או אחר בפעילות הנתבעת, לא תהיה הנתבעת חשופה לפצוי בעבור נזקים שאין בהתרחשותם משום התרשלות, לאמור: שבפעילותה הרלבנטית פעלה הנתבעת כפי שמצופה מגוף שכמותה, העוסק בתחום מורכב ורגיש זה של אספקת חשמל, לפעול. סטאנדרטים כאלה הם הנקבעים באמות המידה, ואין כל הצדקה לסטות מהאמור בהם."
וגם דברים שנאמרו בת"ק 18534-23-15 אזולאי נ' חברת החשמל לישראל (פורסם ב"נבו"):
"אכן, האמנתי לתובעת, וברי בעיניי, כי אין המדובר בתביעת סרק אלא בנזק אמיתי שארע לה. אולם, אין ביכולתי לשנות מן הקביעה המשפטית. יתרה מכך, שינוי קביעה זו יפתח פתח לזרם תביעות נזיקיות בהקשר דומה. במקביל, יוביל זרם זה ל"גילגול" הוצאות הנתבעת על כתפי הציבור בדמות הגדלה (ולו מינימאלית) בתשלומי החשמל.
...
מסקנה זו מתחזקת גם לאור העובדה כי אף צרכן חשמל אחר המחובר לאותו קו מתח לא הגיש לנתבעת תלונות בגין תקלות במכשירי חשמל בקשר לאירוע, ואף מכשירי החשמל האחרים בביתו של התובע לא נפגעו.
סוף דבר - התביעה נדחית.