פיצוי מוסכם כפול בגין אותם ראשי נזק

כתב התביעה המקורי תוקן ביום 09.12.2015 והוספה בו, גם זו הפעם נגד מצלר בלבד, עתירה לסעד כספי בסך 1,500,000 ₪ בגין ראשי הנזק הבאים: דמי שימוש ראויים לתקופה 01.11.14 עד 01.09.15 (400,000 ₪ ); השבה הרתעתית (1,680,000 ₪); שכר טירחת עו"ד ועלות בוררות גורן וארבל בסך( 186,0000 ₪); וכן נזק לא ממוני בגין "עוגמת נפש" והעמדת החאן אילת "בסיכון אדיר" (200,000 ₪).

במאמר פרי עטו של כבוד השופט יצחק עמית (פיצוי מוסכם סוגיות והיבטים/דין ודברים כרך י' 2018) צוין: "הדיעה המקובלת כיום, וזו גם הגישה הנראית לי, היא שאין לשלול צירוף של פיצוי מוסכם לפיצויים אחרים או בכלל לתרופות אחרות ובילבד שלא ייוצר מצב של כפל פיצוי בגין אותו נזק... פסק הדין מדגים אתה כלל שלפיו אין לקבל כפל פיצוי בגין אותו ראש נזק... ובקיצור, מקום שנקבעו בו כמה הוראות בדבר פיצוי מוסכם, שאינן מוציאות זו את זו ואינן חלופיות ניתן ליצבור פיצויים מוסכמים מצטברים. כן ניתן ליצבור פיצוי מוסכם ופצוי על פי סעיף 10 לחוק התרופות כל עוד אין חפיפה בין הפצוי המוסכם לפצוי האחר ... הדין הישראלי מכיר באפשרות להתנות על התרופות, אך הצדדים אינם יכולים לגבור על העקרון האוסר על כפל תרופה, שהוא עקרון כופה - קוגניטי" (כבוד השופט יצחק עמית /פיצוי מוסכם סוגיות והיבטים/דין ודברים כרך י').

...

גני דוד לא טענה בסיכומי התשובה שלה כי דין הטענה להידחות על הסף מחמת הרחבת חזית, ומשכך לא ניתן לדחות את הנטען מסיבת השתק ומניעות.

דין הטענה להידחות גם מטעמים לגופו של עניין.

מיכל עמית-אניסמן, שופטת התוצאה ערעורה של גני דוד מתקבל, באופן שאנו מורים על ביטול חיובה בסעיף 113 לפסק הדין, אף מורים על ביטול חיובה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. כן אנו מורים על דחיית ערעורה של החאן אילת; החאן אילת תשלם לגני דוד את הוצאות הערעור והערעור שכנגד בסך 35,000 ₪.

נותר איפוא לידון בסעדים הנתבעים (חלקם ראשי נזק שונים במסגרת סעד כספי אחד).

הסעד השלישי (למעשה ראש נזק) הוא לחייב את הנתבע בפצוי המוסכם שנקבע בהסכם בסך של 5,000 ש"ח. אכן, הנתבע הפר את ההסכם הפרה כשלא תיקן את הקלקול בחשמל (למעשה כשל בחובתו לדאוג להספקת חשמל לנכס), ובכך שלא השיב לתובע את הצ'קים על אף שביטל את ההסכם.

לכן התובע זכאי לפצוי המוסכם ללא הוכחת נזק בסך של 5,000 ש"ח הקבוע בסעיף 21 להסכם, ובילבד שלא יזכה לכפל פיצוי בגין אותו נזק.

...

ראיתי לנכון להעמיד את הנזק הלא ממוני שנגרם לתובע על סכום מתון של 5,000 ש"ח. סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, כדלקמן: שבעה הצ'קים שטרם הוצגו לפירעון והם ברשות בית המשפט יימסרו לתובע על ידי המזכירות.

הנתבע ישלם לתובע סך של 8,280 ש"ח (פיצוי בגין הנזק הלא ממוני ובגין התשלום לקבלן.

ברם העובדה שלא עלה בידי התובע להוכיח את כל נזקיו אין משמעה שלא נגרמו לו נזקים גדולים יותר, ובסופו של דבר האחריות לקרות הנזקים מונחת לפתחו של הנתבע, שנהג שלא כדין.

ומן הכלל אל הפרט – בענייננו, סבורתני כי התובעים עתרו לסעד כפול, הן פצויי קיום והן פיצוי מוסכם, בגין אותו ראש נזק.

אמנם, סעיף 15 להסכם בין הצדדים קובע כי: "15.1 מוסכם בזה כי במקרה בו מי מהצדדים יפר הסכם זה הפרה יסודית ישלם הצד המפר לצד המקיים פיצוי קבוע ומוסכם מראש על סך של 100,000 ₪ וזאת בנוסף ומבלי לגרוע לזכותו של הצד המקיים לתבוע מהצד המפר, כל סעד אחד או נוסף המוקנה לו מכוח הסכם זה או מכוח הדין..." אך בהעדר טענה הסותרת זאת, יש להבין הוראה זו כמאפשרת לתובעים לתבוע, בנוסף לפצוי המוסכם, סעד מכח ס' 10-14 לחוק בגין ראשי נזק אחרים, ולא כמבקשת להתנות על האמור בסעיף 15(ב) לחוק, על ההלכה הפסוקה ועל הדרך המקובלת בין צדדים עיסקיים לחוזה לפרש הוראה מסוג זה. נוכח קבעתי לעיל לפיה התובעים הוכיחו את גובה עליות ההסדרה וכי הם זכאים לפצוי בגין הוצאות אלו, הרי מדובר בפצוי קיום והתובעים אינם זכאים אף לפצוי מוסכם ללא הוכחת נזק שכן המדובר בכפל פיצוי ובשים לב כי עליות ההסדרה הנם גבוהות יותר, זכאים התובעים רק לפצוי קיום, בגובה עליות ההסדרה.

...

בכל הנוגע להחתמת התובעים על בקשה לרישום הערת אזהרה, נספח ד' לכתב התביעה, אכן בטופס מופיע כי פרטי המטפל הם עו"ד גוטר ואין מחלוקת כי עו"ד גוטר אכן אימת את חתימות התובעים על הבקשה, אולם לאחר ששמעתי את הסברי עו"ד גוטר בדיון בפניי לפיו הוא פעל על מנת להגן על התובעים ומתוך אחריות כלפיהם (ראה עמ' 35 שורה 29 ואילך) הגעתי למסקנה כי אין בהחתמת התובעים, לבקשה לרישום הערת אזהרה, כדי ללמד כי עו"ד גוטר ייצג אותם בעסקת המכר.

הצגת המצב כאילו הוסכם שעו"ד גוטר ייצג את התובעים ללא כל תשלום, הינה מיתממת וחסרת תום לב. נוכח כל האמור לעיל, ובשים לב כי עדותו של עו"ד גוטר הייתה הגיונית, מהימנה, קוהרנטית ותואמת את כל המסמכים שהובאו בפניי, אני קובעת כי עו"ד גוטר לא ייצג כלל וכלל את התובעים בעסקת המכר וכי התובעים החליטו על דעתם, שלא להיות מיוצגים ע"י עו"ד מטעמם, ובשל כך דין כל התביעה כנגד עו"ד גוטר להידחות.

סיכום: נוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים 1-4 ביחד ולחוד לשלם לתובעים ביחד ולחוד, סך כולל של 148,192 ₪ ( עלויות ההסדרה ) כשהם נושאים ריבית והצמדה מיום 2/3/22 ( מועד הגשת הבקשה להוספת ראיות) ועד התשלום בפועל ואילו סך של 10,000 ₪ ( פיצוי בגין עוגמת נפש) ישולמו ע"י הנתבעים ביחד ולחוד לתובעים בתוך 30 יום מהיום ואם לא, הסכום יישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

כפי שיפורט בהמשך, אילנה ניהלה את סניף נתניה ותואר תפקידה היה "מנהלת תחום אלמנטארי". ראשיתו של הליך זה בבקשה למתן סעד זמני שהוגשה על ידי סוכנות חומה נגד אילנה, ביום 25.4.2018, במסגרתה התבקש בית הדין ליתן צוי מניעה זמניים ולהורות לאילנה להמנע משימוש או ניצול של רשימת לקוחות, שלפי הנטען הייתה שייכת לסוכנות זו, ומהוה לשיטתה סוד מסחרי ונלקחה לטענתה על ידי אילנה, שלא כדין, בסמוך למועד ההתפטרות שלה.

עם זאת, נוכח התביעה לתשלום "פיצוי מוסכם" מכוח סעיף 8 ל"הסכם הסודות" נציין ביחס אליו כי מאחר שמדובר בפצוי בגין אותו ראש נזק בגינו נתבע פיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם לסעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות, אין מקום לפסוק גם "פיצוי מוסכם" מחמת כפל פיצוי – בין אם מדובר בהסכם תקף ובין אם לאו.

...

סוף דבר התביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק עוולות מסחריות – מתקבלת.

התביעה לפיצוי בגין אבדן עמלות בהווה ובעתיד וכן התביעה לפיצוי מוסכם כאמור בהסכם הסודיות, נדחות.

התביעה שכנגד בגין אי תשלום הפרשי עמלות וכן התביעה לתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק איסור לשון הרע ועגמת נפש – נדחות.

כמו כן מציינת המשיבה, כי דרישת המבקשים לחילוט הערובה בנוסף לתביעת הפצוי המוסכם משמעה כפל פיצוי בגין אותו ראש נזק, ויש לדחות מכל וכל דרישה זו. דיון והכרעה בבקשה למימוש ערובה לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובחנתי לעומק את נסיבות המקרה, הגעתי למסקנה לפיה יש לדחות את הבקשה למימוש מלוא הערובה, וזאת מן הנימוקים שיפורטו מטה.

...

המבקשים טוענים, כי בהתחשב בהתנהלות המשיבה במסגרת ההליך, ולאחר שניתן פסק הדין ונדחו בקשות ארכה ואף נדחה ערעורה של המשיבה, המשיבה ממשיכה להפר את פסק הדין באופן מתמשך ובוטה וניכר כי היא אדישה לנזקים של המבקשים.

הגעתי למסקנה לפיה המבקשים לא הראו ולא הוכיחו נזקים שנגרמו להם במסגרת תקופת זמן זו, למעט טענה בדבר הפסד כספי בסך 2,132 ₪ המהווה את דמי השימוש בוויטרינה, בהתאם לחוות הדעת שצורפה.

בבואי לבחון את טענות המבקשים, נחה דעתי כי אכן קיים הפסד כספי בסך של כ-2,200 ₪ מדי חודש, בהתבסס על חוות הדעת המקצועית שהוגשה, וזהו גם הסכום אותו אני רואה לנכון לממש מתוך הערובה שהופקדה.

סוף דבר הבקשה לביזיון בית המשפט נדחית והבקשה למימוש ערובה מתקבלת באופן חלקי בלבד, כך שיש להורות על מימוש ערובה בסכום כולל של 4,400 ₪.