נטען כי אי רישום הדירות בטבו, מהוה הפרת הסכם ע"י הנתבעת בין במפורש או מכללא, ועל כן על הנתבעת לפצות את התובעים בגין הפרה זו.
נטען כי אי רישום הדירה , גרם לתובעים לפגיעה כלכלית, העידר יכולת או קושי במכירת הדירות , טירדה ואי נוחות כתוצאה מעיכוב שאינו סביר בבצוע רישום הדירות.
האם הוכח נזק:
בענין הר נשגב נקבע, לעניין הנטל המוטל על הרוכשים, בהקשר זה:
"בשולי הדברים, ולמען הסר ספק, יוער כי ככל שהרוכשים יגישו בעתיד תביעה כספית לפצוי בגין הנזקים שנגרמו להם לטענתם מהעיכוב ברשום, הרי שהנטל להוכיח כי אכן נגרמו נזקים ומהו הקפם, יוטל על כתפי הרוכשים, ומובן כי לחברה שמורות כל טענותיה בענין זה."
לא ראיתי כי בעניינינו, וכאשר אין המדובר בשאלה של בחינת זמן סביר של עיכוב מחד, ומאידך הרישום טופל לאורך ציר הזמן ובצורה רצופה ממועד המסירה ועד לסיומו, והושלם במהלך ההליך, לקבוע שיחול כאן חריג לכלל בדבר הנטל האמור.
...
האם מדובר בהפרה יסודית:
אני מקבל את טענת הנתבעת, כי בענייננו אין מדובר בהפרה יסודית של הסכמי המכר, ראשית מן הטעם שלמעט בנספח השינויים שנערך עם התובעים 1-2 (ה"ה אלקובי), בכל חוזי המכר עם שאר התובעים לא נקבע לענין הרישום, שמדובר בתניה יסודית, או שהפרתה תהווה הפרה יסודית.
יש לדחות את טענת התובעים בענין, גם מן הטעם שלגופו, ולאחר עיון בכלל החומר ובהתנהלות הצדדים בהקשר לרישום, לא ראיתי לקבוע כי מדובר בהפרה בוטה או יסודית, אלא מדובר לכל היותר בהפרה רגילה, שתוקנה במהלך ההליך, וכאשר הנתבעת מלכתחילה פועלת בענין ואינה מזניחה אותו, הגם שאיני מקבל טענתה שפטורה בנסיבות, היה ויוכח נזק, עקב נסיבות שאינן בשליטתה ותלויות בגורמי הרישום וכיו"ב, לענין זה אציין שמדובר בסיכון שנטלה הנתבעת על עצמה, עת נקבע בהסכמי המכר מועד מוגדר ומסויים לטעמי, וללא סייגים בעת עריכתו, לענין תנאי מתלה או אחר, בקשר להתנהלות של רשות או גורם רישומי כזה או אחר, המעורב בענין.
הטענות הפרטניות:
נוכח קביעתי לעיל, לפיה לא הוכח נזק על ידי מי מן התובעים, מתייתר הצורך לדון בהקשר זה, יחד עם זאת ולמעלה מן הצורך, אציין כי אני סבור בהקשרים אלה כדלקמן:
אני סבור כי מן החומר שבפני לא נסתרה היריבות המשפטית שבין התובעים 7-8 (ה"ה פרי), הגם שמכרו דירתם לאחר, ורשאים לשייר בידם זכות התביעה בענין כלפי הנתבעת.
לענין מיצוי העילה הנטען, ובקשר לתובעים 1-4, אומר כי מדובר בענין שלכאורה דיוני, יחד עם זאת אני סבור שיש לקבל, אם כי בדוחק, את עמדת הנתבעת בענין זה, ובקשר לתובעים 1-4 (ה"ה אלקובי ואביב), לא נסתר שתובעים אלו ניהלו הליך קודם בגין החוזה נשוא הדיון כאן וטענות להפרתו, אמנם, בהקשר של ליקויים, ושניתן בכל אחד מהם פסק דין, או הושגה פשרה, ולא התבקש או ניתן צו המתיר פיצול סעדים, וכאשר מדובר לטעמי באותה מערכת חוזית.
סוף דבר:
נוכח כל האמור והגם שנקבע, שמדובר בהפרת הסכם, שאינה יסודית, ובהעדר הוכחת נזק כלשהו שנגרם למי מן התובעים, אני מחליט לדחות את תביעת כל התובעים שבפני, ובנסיבות הענין, משנקבע שהיתה הפרה מחד, ומאידך לא הוכח נזק, ולרבות נוכח ההסכמה הדיונית, שחסכה זמן והוצאות, אני מחליט שכל צד ישא בהוצאותיו.
