פיצוי לקונים על איחור מסירה של דירה, בהתאם לחוק המכר

לשיטת הנתבעת, כפי שתפורט להלן, ניתנה הודעת מסירה לגבי הדירות של מישפחת צימרמן וצבי ביום 16.7.2018, כך שמועד המסירה היה 30.7.2018, ואי ביצוע התשלום של יתרת התמורה לאחר מכן עלה כדי הפרה של הסכמי המכר.

נקודת המוצא לדיון היא סעיף 5א לחוק המכר (דירות), הקובע כך: "(א) לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה – המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה:

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הצדדים לחוזה המכר רשאים להסכים כי הסעיפים הקטנים האמורים לא יחולו על איחור במסירה שניגרם כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו".

חלק מהנסיבות אשר על המוכר לשקול הן הנזקים שנגרמים לקונים כתוצאה מהתמשכות האיחור.

לאור מסקנתנו כי כלל לא היה איחור בתשלום התמורה, אין צורך להכריע בעיניין זה. הפצוי נוכח כל האמור לעיל, זכאים התובעים לפצוי בהתאם לנוסחה הקבועה בסעיף 5א לחוק המכר (דירות).

...

לפיכך, דין תביעת התובעים לפיצוי נוסף להידחות אף מבלי להידרש לשאלת תוקפו של סעיף 8 לנספח השינויים, השולל את זכות הקונה לפיצוי העולה על זה הקבוע בסעיף 5א לחוק המכר (דירות).

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי כדלקמן: לתובעת 1 סך של 179,550 ש"ח; לתובעים 3-2 סך של 189,750 ש"ח; לתובע 4 סך של 169,166 ש"ח. לסכומים האמורים יתווספו הפרשי ריבית והצמדה מיום 19.11.2018.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים את אגרת המשפט כפי ששולמה, וכן הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 15,000 ש"ח לכל אחד מהתובעים (כאשר התובעים 3-2 נחשבים לאחד).

הנתבעת טוענת כי בהתאם , סעיף 5א (ג) לחוק המכר קובע כי "על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הצדדים לחוזה רשאים להסכים, כי הסעיפים הקטנים האמורים לא יחולו על איחור במסירה, שניגרם כתוצאה מנסיבות, שאינן בשליטת המוכר, ושהסכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו". לטענת הנתבעת, הפצוי הסטאטוטורי בגין איחור במסירה, כולל בחובו גם פיצוי בשל עוגמת נפש ונזקים בלתי ממוניים נוספים, ואין מקום לכפל פיצוי, ומשכך יש לדחות הדרישה בראש זה. נטען כי בכל מקרה מדובר בסכומים מנופחים ונעדרי בסיס.

(א) לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה – המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה: (1) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.5 – בעבור התקופה שתחילתה במועד החוזי וסיומה בתום שמונה חודשים מאותו מועד; (2) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.25 – בעבור תקופה שתחילתה תשעה חודשים לאחר המועד החוזי ואילך.

...

לאחר עיון בחומר שבתיק , הדיון וסיכומי הפרקליטים אני מחליט לקבל את התביעות בחלקן , ואלו נימוקי: איחור במסירה – מסגרת נורמטיבית השאלה העיקרית בה נחלקו הצדדים היא האם נדחה מועד המסירה החוזי בשל התקיימותן של נסיבות שאינן בשליטת הנתבעת.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין איחור במסירה כדלקמן: משפחת שושן פיצוי בסך 55,500 ₪ [ X 1856,000 * 1.5 / 30 = 55,500 ₪ ] , צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 1.5.15 (אמצע תקופת האיחור ) ועד לתשלום בפועל.

התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש נדחית.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט : חלק יחסי של האגרה ששולמה ולפי מה שנפסק בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך 15% מהסכומים שנפסקו לעיל (וכאשר הסכום כולל מע"מ), צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

איחור במסירת הדירה 2.1 סעיפי חוק המכר בחוק המכר נקבעו סעיפים בנוגע לפצוי על איחור במסירת החזקה בדירה: "5. (א) מוכר שלא מסר לקונה מיפרט בהתאם לסעיף 2, יראוהו, על אף האמור בחוזה המכר, כמי שהתחייב למסור את הדירה לקונה כשכל דבר שצריך היה לפרט במיפרט הוא באיכות גבוהה בהיתחשב בנסיבות העניין.

5א. (א) לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה - המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה:פיצוי (1) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.5 – בעבור התקופה שתחילתה במועד החוזי וסיומה בתום שמונה חודשים מאותו מועד; (2) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.25 – בעבור תקופה שתחילתה תשעה חודשים לאחר המועד החוזי ואילך.

ביום 4.7.2013 מכרו התובעים את דירתם ברחוב אצ"ל בטירת הכרמל, ובהסכם התחייבו למסור לקונים את החזקה ביום 1.1.2015.

...

אף בסיכומים בכתב נזנח סעד זה. לפיכך, נדחית התביעה לסעד כספי בגין הפסד ימי עבודה.

בנוסף לכל האמור לעיל, ברצוני לעמוד על עובדה שגרמה לנו לעוגמת נפש חמורה שבעתיים והביאה אותנו, ביחד עם יתר הבעיות, מול הנתבע, להצטער על היום שרכשנו ממנו דירה.

בנוסף, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ושכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

[7: סעיף 9.1 להסכם] לטענת התובעים, על הנתבעת לפצותם בגין איחור של 5.8 חודשים במסירה, בהתאם לדמי שכירות בשיעור של 8,000 ₪, כפי שנקבעו בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ובהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 5א(א) לחוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973, היינו – 8,000X1.5X5.8 = 69,600 ₪.

מאחר שכל הסכומים בחוות הדעת צוינו לפני מע"מ, יש להוסיף גם לסכום זה מע"מ. הזזת קולטי השמש מתצהיר עדותו הראשית של התובע, עולה כי טענת התובעים ביחס לדודי השמש כי בדבר "התקנת דודי שמש בתוך סלון הדירה המצוי בקומה השנייה של דירת התובעים ובניית מיסתור תקני.[footnoteRef:8] [8: סעיף 87 לתצהירו וסעיף 52 לכתב התביעה. ]

...

..אף אני סבורה, כי בנסיבות המקרה שלפנינו לא היה מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש משנפסק פיצוי בגין האיחור בהתאם להוראות חוק המכר דירות.

סיכום הנתבעת תשלם לתובעים סך של 93,738 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך 17,550 ₪ את הוצאות המומחים בסכום של 18,370 ש"ח ואת האגרה ששילמו, במלואה.

בסע' 9.23 לחוזי המכר, נקבע כי – "בכל מקרה שהמוכר יאחר במסירת הדירה לקונה... יהא הקונה זכאי לפצוי מוסכם וסופי בגין האיחור כמפורט בהוראת סעיף 5א' בחוק המכר (בהתאם למנגנון הפצוי הקבוע בהוראות סעיף 5 למקרה בו מדובר באיחור הקשור במוכר) והקונה לא יהיה זכאי לכל פיצוי ו/או סעד אחר ו/או נוסף בגין טענה הנוגעת לאיחור במסירת החזקה". מכאן, שהתובעות זכאיות לפצוי בגין איחור במסירה עבור שישה חודשים וחמישה ימים אותם יש להכפיל ב-1.5 ובסכום דמי השכירות לכל דירה כפי הערכת מומחה ביהמ"ש. 10.4 בחוות דעתו, העריך מומחה ביהמ"ש את דמי השכירות החודשיים הראויים ביחס לדירת התובעת 1 בסכום של 4,844 ש"ח נכון ליום 15.6.21 שהם 5,300 ש"ח נכון להיום (במעוגל), ואת דמי השכירות החודשיים הראויים ביחס לדירת התובעת 2 בסכום של 4,778 ש"ח נכון למועד הנ"ל, שהם 5,200 ש"ח נכון להיום (במעוגל).

11.4 במקרה שלפניי, סע' 9.23 לחוזי המכר אף קובע, כי הפצוי הקבוע בחוק בגין איחור במסירה הנו "מוסכם וסופי" וכי "הקונה לא יהיה זכאי לכל פיצוי ו/או סעד אחר ו/או נוסף בגין טענה הנוגעת לאיחור במסירת החזקה". 11.5 מכאן, שהתובעות כבר מקבלות פיצוי בגין כל עגמת נפש שנגרמה להן בעטייה של מסירת הדירות באיחור במסגרת הפצוי עפ"י החוק, אף הוסכם בין הצדדים כי לא תהיינה זכאיות לכל פיצוי נוסף בגין כך, ואין מקום שלא לכבד הסכמה סבירה זו של הצדדים או לסטות ממנה.

...

משדחיתי את כל טענות התובעות ביחס למומחה, אני מקבלת את הערכותיו ביחס לסכומים בהם נקב בחוות הדעת שהגיש.

10.5 משמצאתי לקבוע כי יש לקבל את קביעות המומחה בחוות הדעת שהגיש, אף משקבעתי כי הנתבעת איחרה במסירת כל אחת מהדירות בשישה חודשים וחמישה ימים (שהם 6.167 חודשים), אני קובעת כי התובעת 1 זכאית לקבלת הסך של 49,000 ש"ח (5,300 ש"ח * 1.5 לפי החוק * 6.167 חודשים; הסכום במעוגל) בגין האיחור במסירת דירתה, והתובעת 2 זכאית לקבלת הסך של 48,100 ש"ח (5,200 ש"ח * 1.5 לפי החוק * 6.167 חודשים; הסכום במעוגל) בגין האיחור במסירת דירתה.

11.3 נקבע בפסיקה, והדברים מקובלים עליי לחלוטין, כי – "פסיקת פיצוי בגין רכיב זה מסורה לשיקול דעת בית המשפט ולא נעשית בדרך שבשגרה...לרוב פוסקים פיצוי בגין רכיב זה, כאשר לא ניתן לפסוק לטובת התובע פיצוי בגין רכיב אחר באופן שישקף עוולה שנעשתה ביחס אליו או את הפרת החוזה כלפיו...אף אני סבורה, כי בנסיבות המקרה שלפנינו לא היה מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש משנפסק פיצוי בגין האיחור בהתאם להוראות חוק המכר דירות" (ע"א (מחוזי ת"א) 28167-07-19, מועלם נ' אפריקה התחדשות עירונית בע"מ; פורסם במאגרים).