פיצוי כספי על עבירות מין במשפחה

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים נ' זלוצ'ובר, י' רז-לוי וש' פרילנדר) בבצוע עבירות מין בבן משפחתו – בן אחותו, קטין יליד שנת 2007 (להלן: המתלונן).

על רקע זה גזר בית המשפט על המבקש עונש של 6 שנות מאסר לריצוי בפועל, בנכוי ימי מעצרו; מאסר על תנאי, בתנאים שפורטו בגזר הדין; ופצוי כספי למתלונן בסך 30,000 ש"ח. המבקש הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר – היא הבקשה שלפניי.

...

לאחר שעיינתי בבקשה והאזנתי לצדדים החלטתי לקבל את הבקשה.

באיזון בין השיקולים השונים שוכנעתי – בפרט בשים לב לנתונים האישיים האמורים – כי חרף האינטרס בביצוע מידי של עונש המאסר (ע"פ 483/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (27.1.2013)) יש כאמור מקום לקבל את הבקשה.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת.

השופט ד' מינץ: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים: סגנית הנשיא ר' יפה-כ"ץ, א' ואגו ו-י' צלקובניק) מיום 15.2.2016 בתפ"ח 34025-10-14, בגדריו הושת על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של 15 שנה, מאסר על תנאי ופצוי כספי לשתי המתלוננות בסכום כולל של 200,000 ש"ח. עובדות כתב האישום המתוקן בשנית בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום, אשר תוקן פעמיים, היו למערער ולאישתו ארבעה ילדים.

גם מעשים אלה בוצעו לשם גירוי, ביזוי או סיפוק מיניים, בגינם הואשם בעבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשים מגונים) לפי סעיף 351(ג)(2) לחוק בנסיבות סעיף 348(ב), 345(א)(1) ו-345(ב)(1) לחוק, והן בעבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשה סדום) לפי סעיף 351(א) לחוק בנסיבות סעיף 348(ב), 345(א)(1) ו-345(ב)(1) לחוק.

רמת הסיכון הנשקפת מממנו להישנות עבירות מין בפרט ועבירות על החוק בכלל, הוערכה על ידי שירות המבחן כגבוהה.

...

טענות אלו נדונו אפוא ומסקנת בית המשפט המחוזי בעניינן מקובלת עלינו.

גם לגופו של עניין דינן של הטענות להידחות.

על יסוד האמור, הערעור נדחה בזאת.

]השופט ס' ג'ובראן: ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 24.12.2012 (כבוד השופטים ג' נויטל, מ' יפרח ו-ג' רביד, תפ"ח 29414-04-11) בה הורשע המערער בריבוי עבירות של מעשים מגונים בנסיבות אינוס בבת מישפחה מתחת לגיל 16 וכן כנגד חומרת העונש שהושת על המערער ביום 21.4.2013: 70 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי, קנס ופצוי למתלוננות.

כתב האישום ייחס למערער את ביצוע העבירות הבאות: מעשה מגונה בכוח בנסיבות אינוס בבת מישפחה מתחת לגיל 14 לפי סעיפים 351(ג)(2), 348(ב), 345(ב)(1), 345(ב)(3), 345(א)(1) ו-345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); מעשים מגונים בנסיבות אינוס בבת מישפחה מתחת לגיל 14 (ריבוי עבירות), לפי סעיפים 351(ג)(2), 348(ב), 345(ב)(1), 345(א)(1), 345(א)(3) ו-345(א)(4) לחוק העונשין; מעשים מגונים בנסיבות אינוס בבת מישפחה מתחת לגיל 16 (ריבוי עבירות), לפי סעיפים 351(ג)(2), 348(ב), 345(ב)(1), 345(א)(1) ו-345(א)(4) לחוק העונשין (להלן: עבירות המין).

המשפחה התגוררה תחילה בדירת המערער ורעייתו, ובהמשך עברה לדירה גדולה יותר שנרכשה מכספי ירושת ההורים, וזו נרשמה על שם הילדים.

עוד עמד בית המשפט על השפעת העבירות על המתלוננות, כעולה מן התסקיר וציין כי הן סובלות מתסמינים פוסט-טראומתיים ומנזקים קשים.

...

בהקשר זה מקובלת עליי עמדת המשיבה, לפיה העובדה של"מ עמדה על כך שהמערער לא אנס אותה בדרך של החדרת האצבע, למרות דברי ש"מ בעניין, מחזקת את גרסתה עוד יותר.

כאמור, איני רואה ממש בטענת המערער בהקשר זה ודינה להידחות.

יתר על כן, אני סבור שצדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי חוות הדעת נשענת על הנחות תיאורטיות, שכן ד"ר דמבינסקי נסמכה בגיבוש מסקנותיה על דברי המערער ורעייתו ועל מסמכים שונים ולא פגשה במתלוננות.

נוכח מצוקתו הכלכלית של המערער, נימנע בית משפט קמא מלפסוק פיצוי כספי לטובת המתלוננת.

כפי שציינתי בהזדמנות קודמת, "מן הראוי להשית על מבצעי עבירות מין במשפחה עונשי מאסר משמעותיים, הן לשם הרתעתם האישית והן להרתעת הרבים, ובעיקר על מנת לשקף את מידת הפגיעה החמורה בקורבנות ובזכות היסוד של כבוד האדם, וכן במטרה להביע את הסלידה ושאט הנפש של החברה מבצוע עבירות אלו. הדבר נכון ביתר שאת, כאשר מדובר בקורבנות קטינים" (ע"פ 7015/09 פלוני נ' מדינת ישראל, בפיסקה 42 (18.11.2012); וכן ראו דבריו של השופט א' א' לוי בע"פ 701/06 פלוני נ' מדינת ישראל, בפיסקה 8 (4.7.2007), אשר אוזכרו על-ידי בית משפט קמא).

...

כמו כן, איננו סבורים כי נפלה טעות כלשהי בגזר דינו של בית משפט קמא, ולפיכך דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.

לסיכום, לא מצאנו כי הוצגה בערעור שלפנינו טענה כלשהי שיש בה כדי לגלות עילה להתערבותנו, וניכר בגזר הדין כי הוא מבטא היטב את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ובראשם הלימה בין חומרת העבירה בנסיבותיה לבין מידת העונש אשר הושת על המערער.

לאור האמור, הערעור נדחה בזאת.

נגד המערער הצטברו תלונות של 6 מילדי המשפחה, על עבירות מין שביצע בהם.

בפרט, ציין המערער, כי מעדויות בני המשפחה עולה כי הם תאמו ביניהם, ודרבנו אלה את אלה לפנות ולהתלונן נגדו, כדי 'לעבות' את התיק הפלילי; אולי לשם השגת פיצוי כספי בהליך אזרחי נילווה.

...

על כן, החלטנו לדחות את ערעור המערער על גזר הדין.

החלטנו גם, לא בלי התלבטות, לדחות את ערעור המשיבה על קולת העונש.

סוף דבר הן הכרעת הדין, הן גזר הדין – מנומקים ומפורטים.