פיצוי כספי על אי קבלת חשבונית: הפרת חובת מסירת חשבונית

משכך, לא ניתן להעלות נגדה טענות על אי קבלת החשבוניות.

הפרת תקנה 8(ב) לתקנות אכיפת תשלומים תקנה 8(ב) לתקנות אכיפת תשלומים קובעת שעל המשיבה, כבעלת זיכיון להפעלת כביש אגרה, להודיע לחייב על חיוב בפצוי והחזר הוצאות בשל אי תשלום חשבון ראשוני, בחשבונית נפרדת מחיובים חדשים שנוצרו.

כל שכן, בנסיבות העניין, כאשר קיימות מחלוקות בעניינים שונים ובכללם, האם חזקות המסירה שבתקנות האכיפה חלוטות הן אם לאו, האם ניתן לייחס "ידיעה קונסטרוקטיבית" אודות קבלת הדואר גם ביחס למי שאינו בהכרח סרבן תשלום, מהי המידה הסבירה בה על המשיבה לפעול לאיתור כתובתו העדכנית של החייב והאם מתמצה חובתה במסגרת "הליך הטרום", האם הפרה המשיבה את הוראות תקנות 6(3) ו- 8(ב) לתקנות אכיפת תשלומים וכיוצא באלה.

כמו כן, תתפרסמנה הודעות נוספות בעיתונות, שיקלו על "הזכאים להשבה" אשר לא עלה ביד המשיבה לאתרם, לקבל את כספם.

...

בכפוף למפורט וכן בהתאם לשינויים הנכללים בהודעת ההבהרה שהוגשה לבית המשפט על ידי באי כוח הצדדים סבורני, שיש לאשר את הסדר הפשרה.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלהלן: ניתן בזאת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

לאור הסכמות הצדדים והנתונים שהוצגו סבורני, שאין צורך במינוי בודק.

הסעדים המרכזיים שהתבקשו הם: פיצוי כספי בגין נזקים ממוניים ונזקים לא ממוניים בדמות חוסר נוחות, עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה, הטבועים בכל אחת מהעילות כדלקמן: אי קבלת הפצוי הכספי הקבוע בתוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה בעטיה נשללה מהמבקשים קבלת הפצוי וכן נגרמה להם עוגמת נפש; נזקים כתוצאה מאי הענקת שירותי סיוע בעטיים נאלצו המבקשים להוציא מכיסם עבור שירותי סיוע וכן נגרמה להם עוגמת נפש בשל הצורך למצוא פיתרונות למצב שנקלעו אליו בשל ביטול הטיסה או עיכובה; נזקים כתוצאה מהפרת חובת היידוע והגילוי בעטיה נימנעה מהמבקשים האפשרות לממש את זכויותיהם על פי דין וכן נגרמו להם עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה; נזקים ממוניים שנגרמו למבקשים משלילת הזכות לבחור בין השבה לבין כרטיס טיסה חלופי, מתוך הנחה שכשהמשיבה בחרה עבורם – היא בחרה באופציה הזולה, וכן נזק לא ממוני של שלילת זכות זו בגין הפגיעה בנוחות והצורך של הצרכן לאתר לעצמו כרטיס טיסה חלופי, עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה; נזקים כתוצאה מכך שהמשיבה הטעיתה את המבקשים ביחס לזכותם לקבל פיצוי גם עבור נזקים נלווים כגון אובדן ימי עבודה וכו' אשר אינם נכללים בחוק שירותי תעופה.

נתבעים בה פיצויים שלא על פי חוק שירותי תעופה, אלא עבור ההפרשים הכספיים בין מחירי כרטיסי הטיסה שנמכרו במועדי ההמראה המקוריים לבין מחירי כרטיסי הטיסה במועדים שבהם יצאו הטיסות בפועל לאחר עיכוב, אשר נטען כי היו נמוכים באופן משמעותי.

המשיבה לא יידעה את הנוסעים שטיסתם בוטלה או עוכבה בדבר זכויותיהם להטבות על פי חוק שירותי תעופה, למעט לינק שצורף לחשבונית בסמוך למועד רכישת הכרטיס (בטרם נוצרה העילה המזכה).

הסעדים הנתבעים: פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לחברי הקבוצה כתוצאה מהפרת חובת היידוע בעטיה נימנעה מהמבקשים האפשרות לממש את זכויותיהם על פי דין, עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה; סעד הצהרתי לפיו חייבת המשיבה ליידע ולגלות לצרכנים באופן יזום את כלל פירוט זכויותיהם לפי חוק שירותי תעופה במקרה של עיכוב או ביטול טיסה באמצעות מסירת מיסמך מפורט וברור באופן פיזי ובכל דרך אפשרית אחרת לרבות דוא"ל ומסרונים (סעיף 126.2 לבקשת האישור); נזקים כתוצאה מאי הענקת שירותי סיוע בעטיים נאלצו חברי הקבוצה לשלם בעצמם עבור שירותי סיוע וכן נגרמה להם עוגמת נפש בשל הצורך למצוא פיתרונות למצב שנקלעו אליו בשל עיכוב הטיסה (עד 8 שעות כאמור); סעד הצהרתי לפיו בכל מקרה של עיכוב טיסה מעל שעתיים (עד 8 שעות) המשיבה חייבת להעניק שירותי סיוע על פי חוק שירותי תעופה אף לנוסע שלא התייצב בשדה התעופה (סעיף 126.1 לבקשת האישור, בשינויים המותאמים להחלטה דנן).

...

סיכום אני מאשר באופן חלקי את בקשת האישור כמפורט להלן: חברי הקבוצה: קבוצה א': "כלל לקוחות המשיבה אשר טיסתם בוטלה או המריאה באיחור של שעתיים לפחות, ב-4 השנים שטרם הגשת בקשה זו ועד למועד אישורה, ועקב כך היו זכאים להטבות כלשהן בהתאם לחוק שירותי תעופה, והמשיבה לא מסרה להם מסמך המפרט את זכויותיהם להטבות בסמוך למועד היווצרות העילה המזכה" (הערה: הגבלת התקופה דלעיל נובעת מתקופת התיישנות של 4 שנים הקבועה בסעיף 19 לחוק שירותי תעופה).

נוכח העדר עילת תביעה אישית למבקשים לגבי הפרת חובת מתן שירותי הסיוע (עילה מס' 2 לעיל), אני מורה על החלפתם לגבי עילה זו בלבד במבקש/ים אחר/ים, שיהיו למעשה התובע/ים בתביעה הייצוגית.

נוכח תוצאות ההכרעה בבקשת האישור, תשלם המשיבה לב"כ המייצגים שכר טרחה בסך 7,500 ₪ בגין טיפולם בבקשת האישור.

בין התובעים ובין הנתבע היתגלע סיכסוך שכנים, שהביא לפתיחתם של מספר הליכים משפטיים, ובהם הליך זה. ביום 18/11/20, לפני הגשת התביעה בתיק שלפניי, הנתבע הגיש נגד התובעים תביעה לצוו מניעה קבוע, לצוו עשה ולפצוי כספי בסך של 50,000 ₪.

נכתב שהתובעים מסרבים למסור לנתבע ולשאר הדיירים בבניין דין וחשבון ומסמכים רלוואנטיים לגבי פעילותו הכספית של הועד.

בדו"ח 2018 נכתב "עו"ד תביעת חברת מעליות", וטענת התובעים כי לא נשכרו שירותיו של עו"ד מלמדת על אי הסדרים במסמכי הועד.

בתצהירו הוא טען שלא יעלה על הדעת שמשרד עורכי דין יקבל תשלום ולא ינפיק חשבונית מס כדין, ושכנראה מדובר במשרד עורכי הדין שבו התובע עבד, כך שהדבר הגביר אצלו את החשד שהכספים לא שולמו באמת (ס' 42 לתצהיר).

התובע היתנהל מול חלק מהספקים של ועד הבית על בסיס של תשלומים במזומן, ומבלי שהתקבלו אצלו חשבוניות מס וקבלות כדין.

פרק ג' - הגנת אמת הפירסום בסעיף 14 לחוק נקבע כך: "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפירסום ענין צבורי; הגנה זו לא תשלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש". בתמצית, תלונת הנתבע למישטרה ייחסה לתובעים עבירות פליליות של ממש, ובהן קבלת דבר במירמה, גניבה, גניבה ידי מורשה, מירמה והפרת אמונים ועבירות מס. זאת על רקע סירובם לאפשר עיון במסמכי ועד הבית ולברר טענות לאי סדרים כספיים.

אף אין בה כדי לגבש את יסודות שלל העוולות בפקודת הנזיקין שאליהן מפנה כתב התביעה שכנגד דוגמאת הפרת חובה חקוקה, נגישה, רשלנות, תרמית, שקר מפגיע, מיטרד ליחיד או כלשון התביעה שכנגד עצמה (בסעיף 8) "כל עוולה בנגוד לפקודת הנזיקין ו/או לכל דין וכן הוצאת לשון הרע בנגוד לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה - 1965". טענות התביעה שכנגד, על בסיס מכתבי ההתראה ששלח עו"ד גלר בשם התובעים אל הנתבע ואל בא כוחו, נדחות מכל וכל.

...

התביעה שכנגד בהקשר זה נדחית.

הנתבע לא הוכיח לפניי את החשדות בתלונה, אשר ייחסו לתובעים מעילה בכספי ועד הבית, ומכאן שטענתו להגנת "אמת הפרסום" מכוח סעיף 14 לחוק נדחית.

התביעה שכנגד הוגשה ללא בסיס של ממש והיא נדחית.

בתביעה שהוגשה על יד המעסיקה, נתבעו פיצויים בסך 873,320 ₪ בגין השבה, עשיית עושר, אבדן רווחים, פגיעה במוניטין והפרת חובת נאמנות.

בישיבת ההוכחות נשמעו מספר עדים מטעם החברה: בעליה – מר גיורא נקש, אישתו – גב' רינה נקש, המשמשת כאשת הכספים בחברה, מר **** אהרון אלשייך, מר פטר טלמסקי ורו"ח רונן גמליאל שנתן חוות דעת בדבר הנזקים שנגרמו לחברה.

כך גם עולה מתשובות העובד בשימוע שנערך טרם פיטורו וכך עולה מהעדויות שנשמעו, לרבות עדויות של לקוחות של החברה ולרבות חשבוניות שנמצאו ברכב שנימסר לעובד לצרכי עבודתו.

בנוסף, איננו מקבלים את החלק בחוות הדעת בו ניזקף לחובת העובד הפסד רווחים עתידיים (בסך 466,657 ₪, לפי מפתח של 70,000 ₪ בשנה לכל לקוח).

סוף דבר – התביעה מתקבלת בעיקרה והתביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי, כמפורט להלן: הנתבע ישלם לנתבעת פיצויים בגין נזקים שגרם לה בהפרת התחייבויותיו החוזיות כלפיה, בסך 320,000 ₪.

...

ר' בעדותו של גיורא נקש: "לא היינו עוקבים... זה הכל נעשה אחרי שמצאנו אותו ... את ההתנהגות שלו" (ר' גם בעדות אשתו, בעמוד 77 שורות 19 – 24).

גם התביעה לפיצויים בגין לשון הרע נדחית, מאחר שהפרסום היחיד שהוכח הוא הגשת תלונה במשטרה, ובנסיבות העניין במיוחד לאור הקביעות בפסק הדין, אין לראות בפניה למשטרה כפרסום אסור, שלא כדין.

סוף דבר – התביעה מתקבלת בעיקרה והתביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי, כמפורט להלן: הנתבע ישלם לנתבעת פיצויים בגין נזקים שגרם לה בהפרת התחייבויותיו החוזיות כלפיה, בסך 320,000 ₪.

לפניי תביעה כספית על סך כ- 190,000, שבגדרה נתבקש מתן סעד של השבה ופצוי כספי בגין נזקים נטענים כתוצאה מעבודה רשלנית של ציפוי ואיטום בריכת שחייה במיתחם צימרים שבבעלות התובע ואשר שוכן במושב גבעת יואב.

עוד טענה הנתבעת 1 בתמצית, כי עיקר הבעיות בבריכה הן כתוצאה מהכנת תשתית לקויה, המתבטאת בהפרת התובע לחובה ההסכמית והמפורשת שהוטלה עליו לדאוג לכך שפני השטח של יציקות הבטון יהיו מיושרים וחלקים; קבלת משטח בטון נקי וחלק; הסרת שכבת מיץ הבטון ואי יישום טיח מיישר ואוטם על הבטון מסוג סיקה גארד 720.

חשבונית מטעם הקבלן רייק לא נימסרה, אך כן נימסר מיסמך בו תוארה העבודה של הכנת הטיח.

מדובר באיחור ניכר, ללא קבלת רשות או ארכה מבימ"ש. כידוע, תקנה 62 לתקנות החדשות קובעת מועדים להגשת רשימת העדים שבכוונת כל אחד מהצדדים להזמין במסגרת ההליך, למתן עדות, לשם הצגת מסמכים או למתן תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן: א) אני מתירה הגשת רשימות העדים מטען הנתבעות אף באיחור, וזאת תוך חיוב הנתבעות בתשלום הוצאות לתובע, כל אחת בסך 1,000 ₪ (מיוצגות בייצוג נפרד), אשר ישולמו על ידן תוך 30 יום מהיום, וללא קשר לתוצאות ההליך.

ב) בקשות הנתבעת 1 למתן צו לבדיקת הבריכה והגשת חוות דעת מומחה מטעמה, נדחות בזאת.

ד) מכוח סמכותי על פי תקנה 92 (א) לתקנות החדשות, אני קובעת כי הנתבעות יישאו, בשלב זה, בשכר טרחתו והוצאותיו של מומחה בימ"ש. התיק לעיון ומעקב בחלוף 20 ימים מהיום.