מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי בתביעה בגין תקלות באוטובוס אגד

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

תביעה ותביעה שנגד לפצוי ניזקי רכוש בגין ארוע בו היו מעורבים רכב 'מטרונית' בבעלות דן בצפון הפעלת תחבורה בע"מ (להלן 'דן') ומחסום בכניסה לתחנה הידועה כ'מרכזית חוף הכרמל' שבבעלתה והחזקתה של אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן 'אגד').
(ג) עדות אלפסי בעדותו הראשית תיאר נהג המטרונית, אלפסי, את התאונה: "עם הגעתי לקראת מחסום מיתחם התחנה המרכזית 'חוף הכרמל', עצרתי את המטרונית עד אשר המחסום - הזרוע ניפתחה עד הסוף, אינני יודע אם בגלל תקלה או בגלל תפעול לקוי או בגלל רשלנות אגד, לא ירדו זרועות הפינים אל תוך הקרקע או עלו בפתאומיות ובכך נגרמו למטרונית נזקים גדולים. במקביל להתרחשות התאונה, אוטובוס אגד שהגיע מהנתיב הנגדי לשער, צפר בחוזקה לשומר שהיה במקום, מר איגור מדינסקי, וכשאני התחלתי בנסיעה כפי שפרטתי, לפתע הורגשה חבטה בחלק התחתון של ה'מטרונית' וזרוע המחסום פגעה לפתע בחלק העליון של המראה השמאלית של ה'מטרונית' וכפי שניתן לראות בבירור בתצלומים מזמן אמת" [סע' 6-5 ב-נ/2].
בטענתה של 'אגד' כי בפסיקת ההוצאות יש להיתחשב בכך ש'דן' היא שעוררה יריבות משפטית אפשרית עם 'אילנית' אין ולא כלום; 'דן' הייתה רשאית להיתגונן מפני תביעת 'אגד' בטענה כי התאונה לא אירעה בשל רשלנות של נהג המטרונית אלא עקב תקלה במחסום או תקלה באופן הפעלתו על-ידי השומר מטעם 'אגד', בדיוק כפי שטענה 'דן'.
...
דיון והכרעה: מישור הנזק משנקבע שיש לדחות את תביעת 'אגד' ולקבל את תביעת 'דן', יש להידרש למישור הנזק.
אין בידי לקבל את טענת 'אגד' כי התביעה נגד 'אילנית' הוגשה על-ידה 'למען הזהירות בלבד' ונוכח טענות שעוררה 'דן' בכתבי-טענותיה.
תביעתה של 'אגד' נגד 'דן' נדחית במלואה; תביעתה של 'דן' נגד 'אגד' מתקבלת במלואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

צמיג היתפוצץ ברכב הנתבע וכתוצאה מכך סטה ופגע ברכב התובע, האם מדובר בגורם זר מיתערב המנתק את הקשר הסיבתי? האם יחול הכלל של "הדבר מעיד על עצמו"? והאם במקרה זה, עמד הנתבע בנטל אשר הועבר אליו? לפני תובענה לפצוי בגין פגיעה ברכבו של התובע.
אכן נקבע, כי הנהג אשר נהג באוטובוס אגד – לא התרשל אישית, באשר לא היו כל סממנים שיכלו להצביע על הפרדת סוליית הצמיג משאר חלקיו, ואולם רשלנות זו כן יוחסה לאגודה שיתופית אגד, באשר זו האחראית לתחזוקת האוטובוסים.
שם נקבע, כי לצד העובדה, כי אין לצפות מאדם לצפות באופן מדויק בארוע או תקלה כזו או אחרת (תקר בגלגל, חפץ אשר יכול לעוף על הכביש וכיוצא בזה), יש לצפות כי ארוע שכזה "באופן כללי" עשוי להתרחש, וכי יהיה עליו להגיב בהתאם.
לעניין הנזק – בכתב התביעה תבע התובע בגין הישתתפות עצמית על הנזק הישיר בסכום של 1,900 ₪, בגין ירידת הערך בסכום של 1,111 ₪ (במעוגל), דמי כינון בסכום של 193 ₪, בגין טירדה ובטלה בסכום של 1,000 ₪ וכן בגין ריבית והצמדה על סכומים אלה (287 ₪).
...
נוכח האמור – אני מורה על קבלת התביעה.
הנתבעים ישלמו, באמצעות הנתבעת 2, לתובע את הסך של 3,204 ₪.
כמו כן ישלמו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, את הוצאות התובע בסכום של 900 ₪ (סכום זה כולל את האגרה), וכן את שכ"ט עוה"ד בסכום של 1,500 ₪ (כולל מע"מ).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

טענתה של הנתבעת הנה טענה משפטית, שניתן להכריע בה ללא שמיעת עדים, שהלוא התאור העובדתי, כפי שמפורט בכתב התביעה, מקובל על הנתבעת, לצורך הכרעה בבקשה זו. מדובר בהכרעה שאינה סבוכה, אין מדובר בסוגיה משפטית מורכבת או חדשה שראוי ליתן עליה את הדעת בדרך של בירור ההליך ומשכך, איני מוצאת כל טעם לדחות הכרעה בבקשה כבר במסגרת בקשת הסף, כך שאם יסתבר, כי הארוע שתואר על ידי התובע אינו עונה להגדרת תאונת דרכים בחוק הפיצויים, ולאור עילת התביעה, המבוססת על חוק הפיצויים, הרי שדינה של התביעה להדחות.
סעיף 1 לחוק מגדיר תאונת דרכים כך: "תאונת דרכים-מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה....." שימוש ברכב מנועי מוגדר: "שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הדרדרות או היתהפכות של הרכב או היתנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד" האם התאונה התרחשה בעת "שימוש ברכב מנועי"? אין חולק, כי במקרה דנן, עצם הנסיעה באוטובוס, לא לוותה בארוע חריג כלשהוא הקשור בנסיעה עצמה, כגון היתנגשות, תקלה באוטובוס או פגיעה בגורם חצוני או מגורם חצוני.
" ובהתייחסות מפורשת לשימוש שעושה נהג האוטובוס באוטובוס, ציין בית המשפט בעיניין רע"א 9084/05 אגד בע"מ נ. ינטל (ניתן ביום 27.10.07).
...
טענתה של הנתבעת הינה טענה משפטית, שניתן להכריע בה ללא שמיעת עדים, שהלוא התיאור העובדתי, כפי שמפורט בכתב התביעה, מקובל על הנתבעת, לצורך הכרעה בבקשה זו. מדובר בהכרעה שאינה סבוכה, אין מדובר בסוגיה משפטית מורכבת או חדשה שראוי ליתן עליה את הדעת בדרך של בירור ההליך ומשכך, איני מוצאת כל טעם לדחות הכרעה בבקשה כבר במסגרת בקשת הסף, כך שאם יסתבר, כי האירוע שתואר על ידי התובע אינו עונה להגדרת תאונת דרכים בחוק הפיצויים, ולאור עילת התביעה, המבוססת על חוק הפיצויים, הרי שדינה של התביעה להידחות.
לאור כל האמור הנני סבורה, כי לא ניתן להכיר באירוע שעבר התובע, על רקע השיחה עם מעסיקו, בענייני עבודה, כתאונת דרכים ואני מורה, לפיכך על מחיקת התובענה על הסף.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע טוען כי לא היה מקום להטיל עליו קנס, שכן באותו היום מוקדם יותר, כאשר נסע התובע באוטובוס של אגד, התברר לו כי ישנה בעיה בכרטיס ה"רב קו" שברשותו.
הנתבעת מציינת, כי בזמנים הרלבאנטיים לתביעה, במפעיל התחבורה "אגד" לא הייתה כל אפשרות טכנית לזיהוי החוזה המוטען בכרטיס התקול, וזאת בשל העדר עמדות שיחזור חוזים שנרכשו ברכבת הקלה.
גם אם נגרמה למשיב עוגמת נפש בשל מתן הדו"ח, ויתכן שכך הדבר, אין הדבר מקים עילת תביעה בת פיצוי (רת"ק (י-ם) 44022-01-13‏ ‏ סיטיפס בע"מ נ' יאיר וכטל (פורסם בנבו)).
כמו כן זוכה התובע בגין הנסיעות שהוטענו בכרטיסו.
...
על כן אני קובעת כי לא נפל פגם בהתנהלות הנתבעת הן במתן החיוב המוגדל והן משזיכתה את כרטיס הרב קו של התובע רק למחרת היום.
לפיכך, אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התחנה מִצֵדה, מכחישה את עצם היתרחשות הארוע ותיאורו כפי שהועלה על-ידי התובע, וכן טוענת בין השאר ובתמצית, כי התאונה היא תאונת דרכים כמשמעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), וכי בכל מקרה השטח שבו נטען כי היה המפגע, מצוי בחזקת אגד ובטיפולה.
אף שהמדרכה האמורה - ובכלל, חניון האוטובוסים - אינם מיועדים למעבר הולכי רגל כגון מבקרי התחנה או קהל הנוסעים (או כעדות עד התחנה: "לא עוברים המונים")[footnoteRef:10], אך יש יסוד סביר להניח כי יכולים להסתובב בשטח זה עובדי התחנה עצמם, לרבות ובעיקר: נהגי אוטובוסים שממתינים לכניסה לרציפים לשם עליית נוסעים, אנשי מוסך או טכנאים שמטפלים באוטובוסים תקולים, עובדי ניקיון ותחזוקה וכו'.
גם אם אניח כי טענה זוּ נכונה עובדתית, עדיין לא ברור כאמור, מדוע לא תמכה התחנה את טענתה בדבר תוצאות בדיקתה עקב התביעה, בכל חומר ראייתי בסיסי (תדפיס של יומן האירועים סמוך לתאונה ועוד).
אי-צירוף המעביד לעניין טענת הנתבעים לפיה יש לדחות את התביעה נגדם או להפחית מאשמם בשל אי-צירוף המעביד של התובע (חברת סופרבוס) משהתברר כי החניה בה חנה האוטובוס הייתה מיועדת למעביד והיה עליו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה לעובדיו - לא מצאתי מקום לקבל טענה זוּ שכן, עתוי העלאתה ומהותה, מעוררים קושי רב. תחילה אעיר כי מעיון בכתבי בי-דין המרכזיים שהגישו הצדדים, ניתן להתרשם כי טענה זוּ הובילה התחנה, ואגד הצטרפה לה רק בכתב סיכומיה.
...
מדובר למעשה במסקנה אשר בנסיבות העניין, מרחיבה מעבר לסביר את משמעות פעולת הירידה מהרכב.
אי-צירוף המעביד לעניין טענת הנתבעים לפיה יש לדחות את התביעה נגדם או להפחית מאשמם בשל אי-צירוף המעביד של התובע (חברת סופרבוס) משהתברר כי החניה בה חנה האוטובוס הייתה מיועדת למעביד והיה עליו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה לעובדיו - לא מצאתי מקום לקבל טענה זוּ שכן, עיתוי העלאתה ומהותה, מעוררים קושי רב. תחילה אעיר כי מעיון בכתבי בי-דין המרכזיים שהגישו הצדדים, ניתן להתרשם כי טענה זוּ הובילה התחנה, ואגד הצטרפה לה רק בכתב סיכומיה.
בכתב הגנה זה לא נטען כי יש לדחות את התביעה בגין אי-צירוף המעביד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו