פיצוי בסך 100,000 ש"ח בגין הפרת פטנט

לחילופין, עתרה המשיבה לחיוב המבקשת לפצוי סטאטוטורי בסך 100,000 ₪ בגין הפרת כל אחד משני המדגמים ללא הוכחת נזק בהתאם להוראות חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999; חוק זכויות יוצרים, התשס"ח – 2007 ופקודת הפטנטים והמדגמים.

...

על רקע האמור, עתרה המשיבה לסעדים הבאים: (א) צו מניעה קבוע שיורה למבקשת להימנע מביצוע כל פעולה הקשורה להפרת זכויותיה של המשיבה; (ב) חיוב המבקשת בפיצוי בסך 200,000 ₪ בגין ההשקעות הנדרשות לתיקון התקלות והנזקים שגרמה וכיסוי ההוצאות שנגרמו.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה וכן ביתר מסמכי התיק שמצאתי רלוונטיים, נחה דעתי כי אין מקום להיעתר למחיקת או דחיית התביעה בשלב זה של הדיון.

לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.

(עמ' 46 לפסה"ד) נעזרתי, בסעיף 56 ל"חוק זכויות יוצרים התש"ס-2007; ובסעיף 13 ל"חוק עוולות מסחריות התשנ"ט-1999" שעניינם "פיצויים בלא הוכחת נזק", בהם נקבע: "פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים". כפועל יוצא, מסקנתי הייתה: "גם בעניינינו סבור אני, כי פיצוי כספי בסך 100,000 ₪, עבור הפרה כוללת של כל פטנט (סה"כ 200,000 ₪) יהיה הולם את הנסיבות כאשר את השמוש שנעשה ברכיבי/תביעות הפטנט בכל המוצרים שיוצרו, יש לראות כ"מסכת אחת של מעשים, כעוולה אחת" "כהפרה אחת". (עמ' 46 לפסה"ד) הנתבעים לא היו תמימי דעים עם פסק-הדין והגישו ערעור לבית המשפט העליון – ע"א 7201/13 – הן על הקביעה שהפטנטים של התובעת הופרו על ידם; והן על הפצוי הכספי שנקבע.

בפסק-הדין כותב כב' השופט ניל הנדל: "5. לעומת זאת, העירעור בסוגיית הסעד מעלה שאלות מורכבות, הנוגעות לאופן חישוב הפיצויים שהשית בית המשפט קמא על המערערים. הפיצויים נפסקו ללא הערכת נזק, והועמדו על שיעור של 100,000 ₪ בגין כל אחד מן המוצרים המפרים. זאת, בהסתמך על התיקרה הקבועה בהסדרים סטאטוטוריים חצוניים – חוק זכויות יוצרים, וחוק עוולות מסחריות – וללא היתייחסות לנסיבות הקונקרטיות של ההפרות שלפנינו.

על פי חוק הפטנטים לפי נוסחו במועד הרלוואנטי להליכים דנן, פיצוי בגין הפרת פטנט מעצם מהותו, ניתן ברגיל מיום מתן הפטנט, או לכל היותר (על פי שיקול דעת בית משפט) מיום קיבול בקשת הפטנט ופירסומה לפי סעיף 26 לחוק.

...

כפועל יוצא; איני מוכן להסתמך על נתוני המכירה של "המרכזייה" בשנים 2005-2008 אותם הצליחו לאתר רו"ח דוד בכור ורו"ח עופר שפירא, כמבטאים את כלל מכירותיה של "חברת תביג" את "המרכזיות". סבור אני, ששיעור מכירת "המרכזיות" במהלך השנים 2005-2008, אינה יכולה להיות שונה משיעור מכירת "המרכזיות" במהלך השנים 2001-2004, ויתכן ואף עולה עליהם, עקב הגידול בהיקף הבניה והתקנות מערכות מיזוג אוויר הכוללות מוצרים אלו; והוא הדין באשר לצורך בשימוש ב"מפצל" במהלך השנים הרלוונטיות לענייננו.

מסקנתי היא, שיש לזכות את התובעת – "חברת טויטופלסט" – במחצית מאומדן הרווח, אותו הפיקה "חברת תביג" ממוצרים אלו.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 "חברת תביג" – ישראל גרובר בע"מ" ו-"ישראל גרובר" – ביחד ולחוד, לשלם לתובעת "חברת טויטופלסט בע"מ" את הסך של 235,481 ₪, כשהוא נושא הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 5150-05-14 לייבדיאנאס בע"מ ואח' נ' שחר ואח' לפני כבוד השופט גרשון גונטובניק התובעים: 1. לַייבְּדִיאֵנְאֵס בע"מ [הנתבעת שכנגד] 2. יגאל רוזנקרנץ על-ידי באי-כוחם - עורכי-הדין ערן ברקת, אורית גונן וקובי קָסוּלין גילת, ברקת ושות' נ ג ד הנתבעים: 1. קובי (סבח) שחר 4. וִירְטוּאַלְבּוֹקְס בע"מ על-ידי באי-כוחם - עורכי-הדין ערן סוֹרוֹקר ורוברט דורניאנו סורוקר אגמון נורדמן, עריכת דין ועריכת פטנטים 2. גוֹרְנִי אִינְטֵרְאַקְטִיב בע"מ [התובעת שכנגד] 3. גִ'יסַיְיטְס בע"מ 5. מסך - פירסום אלקטרוני בע"מ [התובעת שכנגד] 6. רותם אופיר על-ידי באי-כוחם - עורכי-הדין דרור וַרסנוֹ וגיא קוֹרְתַני יגאל ארנון ושות' פסק-דין

עוד טענו התובעים שיש לחייב הנתבעים לשלם לתובעת את הפיצויים הבאים: כל הסכומים שהתקבלו ויתקבלו על ידם כתוצאה מהשמוש במערכת שהועתקה מהם; תשלום התמורה ששולמה על ידי מר רוזנקרנץ למר שחר בעבור רכישת מניות התובעת ממנו; פיצויים בלא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪ לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות); פיצויים בלא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪ לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007 (להלן: חוק זכות יוצרים); פיצויים בלא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים בהודעות התובעת, שעולות כדי יצירות שנשלחו למשתמשי המערכת.

...

"...הבדיקה וההשוואה בין קוד התוכנה של שתי המערכות...הביאו לגילויים של אינספור מקרים, דוגמאות וראיות לקוד במערכת החדשה שהועתק...ושהביאו למסקנה הוודאית, שמדובר בהעתקה נרחבת, רבת היקף, מהותית, וכזו שהיוותה בסיס מהותי ונרחב בעת פיתוח המערכת החדשה" (שם, עמודים 5-4).

דיון והכרעה: התובעת בקשה להפנות בכתב תביעתה למספר ומספר עילות מכח הוראות חוק שונות; כך בסעיף 16(ב) תחת פרק הסעדים, בקשה התובעת לחייב את הנתבעת בסך 200,000 ₪ בגין פיצוי על "ההשקעות הנדרשות לתיקון התקלות והנזקים שגרמה ולכיסוי ההוצאות שנגרמו לתובעת". לחילופין, עתרה התובעת לפיצויים סטאטוטוריים בסך 100,000 ₪ בגין כל אחת מההפרות של המדגמים וזאת כאמור מכח חוק עוולות מסחריות, חוק זכות יוצרים ופקודת הפטנטים והמדגמים.

...

על רקע האמור, עתרה התובעת בכתב תביעתה לסעדים הבאים: (א) צו מניעה קבוע שיורה לנתבעת להימנע מביצוע כל פעולה הקשורה להפרת זכויותיה של התובעת; (ב) חיוב הנתבעת בפיצוי בסך 200,000 ₪ בגין ההשקעות הנדרשות לתיקון התקלות והנזקים שגרמה וכיסוי ההוצאות שנגרמו.

בכל הקשור לסעד הנוסף שהתבקש בכתב התביעה בדמות צו המניעה הקבוע, הרי שלאור הוכחת ביצוע העוולות הנ"ל; חזרת התובעת על סעד זה בסיכומיה (ר' סעיף 19) ועמדת הנתבעת עצמה כפי שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בהצהרת בא כוחה בדיון הקד"מ מיום 25/2/20 (ר' ע' 4 שו' 17 לפרו'), יש מקום להיעתר לסעד המבוקש.

סוף-דבר: לאור כל האמור, הנני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו מניעה קבוע שיורה לנתבעת להימנע מביצוע כל פעולה הקשורה להפרת זכויותיה של התובעת בקשר עם המדגמים הרשומים ברשות הפטנטים ושמספרם 58841 ו-58842.

הנני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעת בסך של 20,000 ₪.

רקע הדברים ותשתית עובדתית תביעה להסרת קפוח של בעל מניות (התובע) בחברת יובוקס בע"מ (להלן: "החברה"), ולחיוב בעל המניות האחר בחברה (הנתבע) להעביר לתובע את מניותיו בחברה ולשלם לתובע פיצויים בסך 100,000 ₪ בגין הפרת החוזה לייסוד החברה, שנחתם בין הצדדים ביום 7.11.08 (להלן: "הסכם המייסדים" או "ההסכם").

גם ב"מכתב הביטול" – אם ניתן לראות בנוסח בו בחר התובע משום הודעת ביטול של ההסכם עקב הפרה - לא עלתה טענה מעין זו, ואף לא טענה על כך שהמוצר אינו מוגן בפטנט (ראה סעיף 18 לעיל ונספח כב' לתצהיר התובע).

...

סיכום לאור האמור לעיל התביעה נדחית.

ממכלול הראיות שהובאו עולה כי התובע התחרט על כניסתו למיזם משותף עם התובע, הן משום שלא היה יכול לעמוד במימון החברה, ואולי גם בשל אישיותו של הנתבע.

סיכומו של דבר: התובע יכול לנסות לממש את חלקו בחברה על ידי מכירת מניותיו לצד שלישי, או על דרך של פירוק החברה בידי בית המשפט (עסקינן בחברה אשר כמוה כשותפות).