התובע טען, כי נגרמו לו נזקים כבדים והוצאות כספיות רבות, והנתבעת נאותה לפצותו רק בסכום זניח, ולפיכך נאלץ להגיש תביעה זו.
בכתב ההגנה, טענה הנתבעת, כי התובע פנה בעקבות תקלה באנטרנט, ותוך בירור פנייתו הסתבר כי מדובר בתקלה בתשתית, אשר איננה תשתית של הנתבעת, אלא תשתית של חברת הוט.
טענות אלו של הנתבעת פורטו כבר בכתב ההגנה[footnoteRef:1], והתובע לא הביא, ולו בדל של ראיה כדי לסתור אותן או כדי להצביע על כך שמקור התקלה אינו בתשתית, אשר הוחלפה ע"י חברת הוט, אלא בשרותי האנטרנט של הנתבעת או בתקלה שעניינה העברת כתובת ה IP של התובע לאדם אחר.
...
כפי שאפרט להלן, לא מצאתי להידרש לטענת החסינות, משמצאתי כי דין התביעה להידחות לגופה, משלא עלה בידי התובע להוכיחה.
בהינתן עדותו הברורה, העניינית, והמקצועית של מר וויינהאוס, שכאמור לא נסתרה ולא נסדקה, ובהעדר כל ראייה אחרת מטעם התובע, שממילא אין לו כל ידיעה או מומחיות בתחום, לא מצאתי כל יסוד למסקנה כי נגרם לתובע נזק כלשהו בדמות זליגת מידע או אובדנו, כנטען על ידו.
סוף דבר, התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו, ומשכך דינה להידחות, וכך אני מורה.
