תמיר השיב לטענתו: "אמרתי לו אבל כלום לא קרה מה אני אגיד לה. אמרתי לו אני לא מוכן להכניס את הראש שלי למיטה חולה לא קרה אתה לא תשקר ותגיד לי לספר שקרה".
דומה כי לאחר שהנתבע הבין כי חבריו אינם משתפים עמו פעולה בנוגע לטענותיו לבגידה, בנה הנתבע סיפור מורכב יותר, לפיו גליה בעצם סוממה ונאנסה על ידי התובעים, ואין מדובר בבגידה מרצונה החופשי.
סעיף 15(8) לחוק קובע הגנה בגין פירסום שנעשה בתום לב בהגשת תלונה לרשות המוסמכת לחקור את אותה תלונה, ואולם אין הסעיף מגן מפני פרסומים תלונה שקרית / תלונת שוא, לרשות מוסמכת, כמו התלונה דנן.
לטענת התובעים, הנתבע פעל מתוך מטרה זדונית ובכוונה לפגוע בהם, ולפיכך מגיע להם כפל פיצוי בגין לשון הרע נגדם, וזאת על פי סעיף 7א(ג) לחוק.
ואולם, ישנם גם פסקי דין שפסקו סכומים נמוכים יותר, למשל בת"א 1386-05-13 י.ח. נ' אלי שני (פורסם במאגרים משפטיים) נפסק סך של 25,000 ₪ בגין תלונה שקרית (על פסק דין זה הוגש ערעור אך הליך העירעור הנו חסוי ולא ניתן לראות תוצאותיו).
...
סה"כ ישלם הנתבע לתובעים 74,000 ₪.
הנתבע ישלם לתובעים את הוצאות התביעה בסך 7,538 ₪, בגין אגרות בית משפט.
הנתבע ישלם לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך 11,700 ₪ (נוהל הליך שלם, הוגשו תצהירים, נוהל הליך הוכחות, והוגשו סיכומים).