מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי בגין קרע ברצועת ברך

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

גם המסמכים הרפואיים המהותיים משנת 2013, בהם הופנה התובע לבדיקת MRI, וכן בעקבות הממצא של קרע ברצועות ברך ימין אף הופנה לניתוח, שבוצע לבסוף ביום 14.2.13, בכל המסמכים הללו דובר על חבלה מלפני 4 שנים, היינו משנת 2009, ובודאי לא משנת 2012 כפי שצוין בטעות בכתב התביעה.
נהוג לפסוק פיצוי בגין עזרת צד ג' אף אם ניתנה בחינם ע"י בני מישפחה קרובים, אשר נרתמו לעזרת הנפגע בצורה מוגברת לאחר התאונה, אף בהיעדר רישום או תשלום כלשהוא בגין כך. בהיתחשב במהות הפגיעה, באישפוז התובע, ובעזרה לה נזקק לאחר הארוע, וכן בהיתחשב בעזרה לה ייזקק בעתיד להערכתי, אני פוסקת לתובע פיצוי בסך 12,000 ₪ בראש נזק זה. הוצאות: התובע לא הציג קבלות על ההוצאות בהן נשא בעקבות התאונה.
...
היא טוענת כי אין קשר סיבתי בין התקופות בהן לא עבד לבין הנכות שנותרה לו. לאחר ששמעתי את עדותו של התובע בעניין זה, וכן עיינתי בתלושי השכר, ובסיכומי ב"כ הצדדים, לא שוכנעתי כי הנכות שנגרמה לו באירוע היא הסיבה הבלעדית או אף העיקרית לאי עבודתו בתקופות בהן הוא לא עבד בפועל.
בהתחשב בגילו של התובע, בהיותו עובד כפיים במועד האירוע, בעברו התעסוקתי של התובע, בטענות בעניין בסיס השכר, ובנכות שנותרה לו, שהיא נכות בעלת אופי תפקודי, אני קובעת כי יש בסכום של 90,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם בראש נזק זה. הפסדי פנסיה: על פי צו ההרחבה במשק בדבר הפרשות לקרן פנסיה, חובה על כל מעסיק להפריש עבור עובדיו לפנסיה 12% מהשכר, כך שבגין הפסדי פנסיה בעקבות הפסדי השכר לעבר ולעתיד שנגרמו לתובע, יש לפסוק לו סך של 15,903 ₪.
אני מעריכה הוצאות אלו על דרך האומדנה בסך של 4,000 ₪, ויש לפסוק לתובע סכום זה. לסיכום, ובהתחשב בכל הסכומים דלעיל, ובאשם התורם בו נושא התובע כאמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 182,264 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך 3,000 ₪, ושכ"ט עו"ד בשיעור 15%.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

סעיף 7(3) לחוק הפיצויים קובע כי הנוהג ברכב ללא רישיון נהיגה אינו זכאי לפצוי למעט מקרים בהם הרישיון "פקע מחמת אי תשלום אגרה". בעיניין זה ניתנו מספר פסקי דין של בית משפט השלום שיש להתייחס להגבלה על פי חוק ההוצאה לפועל כהגבלה שהוטלה עקב אי תשלום אגרה וככזו אינה מפקיעה את הכסוי הבטוחי (ראו: ת"א (ב"ש) 16493-02-13 עטאללה אבו מדעים נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנב]; תא"מ (רמ') 4536-09-12 אמדוקס (ישראל) בע"מ נ' שאול עמר [פורסם בנבו]).
10% בגין קרע ברצועה ברך ימין.
...
ביום 10/5/21 סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. הכרעה ודיון לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.
ביום 24/2/2015 הגיש התובע תגובה לבקשת הנושה בה כתב "אבקש את כבודו לא לענות בחיוב לבקשת הזוכה היות והנני עובד כאיש אחזקה.....". אני קובע כי תגובה זו מתייחסת לבקשה שהוגשה והיא באה בתגובה אליה כאשר היא אינה מתייחסת להחלטה שניתנה בעקבותיה.
לכן אני דוחה את הטענה.
סיכום לסיכום יש לפסוק לתובע את הסכומים כדלקמן: כאב וסבל 186,088 ₪ הפסדי שכר לעבר 473,350 ₪ עזרה והוצאות לעבר 130,000 ₪ הפסד כושר השתכרות לעתיד 690,806 ₪ הוצאות ועזרה לעתיד 870,000 ₪ הפסד תנאים סוציאליים 145,570 ₪ סה"כ 2,495,814 ₪ התובע קיבל ומקבל קצבת נכות כללית ושירותים מיוחדים.
לכן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,743,041 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בנוסף - במהלך מאסרו של התובע הוא לא יכול היה לעבוד ולהיתפרנס, ללא קשר לניזקי הגוף שנגרמו בתאונה ובאורח דומה גם לא ניתן לייחס את הפסדי השכר שנגרמו לתובע לאחר תאונת עבודה משנת 2018 (קרע ברצועה בברך ו- 20% נכות) לתאונה משוא התביעה.
הילכת אלסוחה לא עוסקת במי שהוכר כנפגע ישיר בתאונת דרכים וזכאי לפיצויים בגין נזקיו במסלול זה. בנסיבות אלה התובע לא זכאי לקבל פיצוי נוסף בגין אותו הנזק "כניזוק משני", ובכל מקרה לא מיתקיים התנאי הרביעי שנקבע בהילכת אלסוחה, הדורש נכות נפשית משמעותית (ע"א 2935/98 דריז נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים); ע"א 3662/05 עיזבון המנוח שרוין ז"ל נ' אליהו חברה לביטוח (05/09/2007); ת.א 4217/02 יעקב קלפון נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (25/07/2005); ת.א. 1626-11-11 נג'אט עקליאן נ' ביני ציון (01/09/2014).
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי כי דין טענת התובע להידחות.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
סה"כ נזקי התובע הם כדלקמן: הפסד השתכרות לעבר (כולל הפסד פנסיה) 34,263 ₪ גריעה מכושר השתכרות (כולל הפסד פנסיה) 288,202 ₪ עזרה לצד שלישי הוצאות רפואיות ואח' נזק לא ממוני 10,000 ₪ 6,000 ₪ 26,989 ₪ ------------- סה"כ פיצוי 365,454 ₪ אחר כל האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובע, סכום של 365,454 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור % 15.21 (כולל מע"מ), והוצאות משפט בכפוף לקבלות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

חוות דעתו של המומחה התקבלה בתיק בחודש 04/2021, ולפיה התובע סובל מנכות רפואית בשיעור 20% בגין קרע רצועה בברך ובשעור 10% בגין פגיעה במנסקוס.
ברם, כי ככל שיתברר בסופו של יום כי היו קיימות שתי פוליסות אשר היה בהן לכסות את ניזקי התובע, סבורני כי לא היה יאה מצד המבטחות לעכב את פיצוי התובע בגין נזקיו שעה שהן הסכימו לעצם הפצוי ולגובה הנזק וכל שנותר הוא לידון בשאלת החלוקה וקביעת אחריות.
...
מאחר שהוכח כי לוחות הפיגום זזו ממקומם כפי שהעיד על כך התובע ואלה היוו סיבת נפילתו ופגיעתו, הרי כל עוד לא הוכח כי התרחש אירוע בלתי צפוי שהביא לתזוזה זו של הלוחות, ברי כי בנסיבות אלו מסתברת יותר המסקנה לפיה הלוחות שזזו לא היו מקובעים כדבעי.
על-יסוד האמור, סבורני כי גם בז"ן חבה בנזיקין כלפי התובע כמזיק וגם מכוח שיפוי כלפי המעביד משאין מחלוקת כי סיפקה לו את הפיגום.
ברם, כי ככל שיתברר בסופו של יום כי היו קיימות שתי פוליסות אשר היה בהן לכסות את נזקי התובע, סבורני כי לא היה יאה מצד המבטחות לעכב את פיצוי התובע בגין נזקיו שעה שהן הסכימו לעצם הפיצוי ולגובה הנזק וכל שנותר הוא לדון בשאלת החלוקה וקביעת אחריות.
תוצאה התביעה מתקבלת וכך גם ההודעה לצד שלישי, באופן זה שהמעביד וכלל מצד אחד, ובז"ן מצד שני, חבים ביחד ולחוד כלפי התובע לשלם לו את סכום הפשרה, לפי חלוקה שווה ביניהם.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

החתול נבדק אצל הוטרינרית ולאחר מכן בביה"ח הווטרינרי בהרצליה ונימצא כי לחתול יש פריקה של הברך וקרע ברצועות הברך ברגלו האחורית השמאלית.
התביעה הוגשה עבור עלות הטיפול הרפואי הכולל אישפוז, אובדן ימי עבודה למי מהתובעים ופצוי בגין עגמת נפש.
...
לטענתם, לא הוזהרו כי פעולת לכידה עלולה להסתיים בנזק לחתול וכי הם לא יודעים ולא יכולים לדעת את הנסיבות לקרות הנזק, אלא שנסיבות האירוע מתיישבות יותר עם המסקנה כי לוכד החתולים מטעם הנתבע התרשל או לא נקט באמצעי זהירות סבירים.
כתנאי להחלת החזקה של 'הדבר מעיד על עצמו', המעביר את נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע לנתבע כי לא התרשל, לא די בכך שתהא עמימות עובדתית באשר לנסיבות שגרמו למקרה, אלא על התובעים להוכיח 2 תנאים מצטברים: האחד, כי הנתבע הוא מי שגרם לנזק וזאת בידי נכס בשליטתו; והשני, כי האירוע מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה (ישראל גלעד דיני נזיקין – גבולות האחריות (כרך ב') 1258 ואילך (2012)).
התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו