מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי בגין סניף פעיל לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ע"א (מח' י-ם) 3341-09 י.ק.מ. ירקות קטיף מהדרין בע"מ ואח' נ' ועדת הזכאות בהתאם לחוק יישום תוכנית ההיתנתקות (2011)).
מכאן שאם מתן חמו או מאן דהוא אחר היה גורם פעיל בתיווך, הרי זה נעשה מכוח הסכמי התיווך עם התובע ומטעמו של התובע, שהוא עצמו חתום על הסכמי התיווך.
העמלה שנקבעה היתה איפוא כל סכום מעל 2,400,000 ₪ עד לגבול של 2% בתוספת מע"מ. פרק ג' – האם הפר הנתבע את ההסכם התובע טוען לחלופין, כי על הנתבע לפצותו בגין הפרת החוזה.
...
סיכומו של דבר נוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי כוונת הצדדים בהסכם התיווך היתה כי תשלום עמלת תיווך ייעשה אך ורק אם הנכס יימכר בסכום העולה על 2,400,000 ₪.
נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
כיוון שהצדדים הסכימו כי לא יישמעו הוכחות בתיק, יהיו ההוצאות ושכר הטרחה שישלם התובע לנתבע מינוריים ויעמדו על סכום כולל של 10,000 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בשאלה העקרונית הנוגעת לקיומה של עילת תביעה למי שניפגע מאופן ביצוע פרויקט תשתית כנגד מבצעי הפרויקט וכנגד הערייה היוזמת קבע בית המשפט העליון שאין לחסום תביעות כאמור: "באשר למטרדים שנגרמו בעת סלילת הכביש, הצדק עם בית המשפט המחוזי כי ניתן עקרונית לפצות את המערערים בגין ראש נזק זה. כאמור לעיל, אין מדובר בנזק הנובע במישרין מן התכנית, אלא במטרדים אירעיים שנגרמו בתקופת הוצאתה של התכנית אל הפועל. מטרדים אלו אינם זהים למטרדים שהתכנית יוצרת ואשר בגינם מוענק הפצוי מכוח סעיף 197, וממילא אין זהות בין התביעה מכוח סעיף זה ותביעת הפצוי בגין מטרדים אלו. באשר למערערים שלא היו זכאים להגיש תביעה מכוח סעיף 197, הרי שלאור העובדה שמערערים אלו אינם באים בשערי הסעיף כלל, אין לשלול מהם לחלוטין את זכות התביעה הנזיקית, בין אם היא מבוססת על עוולת המיטרד, קל וחומר אם היא מבוססת על עוולת רשלנות." (רע"א 6483/15 ‏נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ נ' רות קטן ו- 56 אח'‏ (2.8.16)) וכן ר' החלטה מיום 29.7.15 בת"א (מח' ת"א) 48848-07-15 אוליב קרליבך בע"מ ו-22 אח' נ' נת"ע - נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ, אשר אושרה ברע"א 5267/15 אוליב קרליבך בע"מ ואח' נ' נת"ע בע"מ, וכן החלטה בבקשה לסילוק על הסף מיום 19.10.16, ובנוסף ת"א (מחוזי ת"א) 9310-09-16 בר בריאות ואח' נ' נת"ע - נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ (נבו 12.06.2018)‏‏.
עד כה טרם נפסקה הלכה בעיניין חובת הרשות לפצות הפרט בלא אשם מצידה, משום שהטענה לא הועלתה על ידי הניזוקים, ו/או משום שהניזוקים קיבלו פיצוי במסגרת אחרת (בין על פי ס' 197 לחוק התיכנון והבניה, בין על פי החוק ליישום תכנית ההיתנתקות, ובין במסגרת פשרה פרטנית).
...
אמנם, התובע לא החזיק ברישיון עסק תקף למועד תחילת העבודות, אולם שוכנעתי שעיכוב בהוצאות רישיון העסק נבע מהעובדה שעל פי נהלי העיריה לא ניתן לקבל רישיון לעסק לפני תחילת הפעלתו, ועקב הסגרים התכופים והאטת הפעילות במשק בשל משבר הקורונה, במועד תחילת העבודות בפרויקט התובע לא החזיק ברישיון תקף.
לסיכום, כאמור לעיל, אני סבורה שעל הנתבעות מוטלת החובה לפצות את התובע בגין מקצת נזקיו, וזאת עקב אופן ביצוע הפרויקט, ואופן החסימה של הכניסה לבית העסק.
בנסיבות אלה, ובשים לב לסכום התביעה, אני סבורה שנכון וראוי לפצות את התובע בסכום של 16,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

הזכות לפיצויים נזיקיים משמשת איפוא בשיטתנו המשפטית, ככלי מרכזי לשמירה על זכויות חוקתיות בסיסיות: "זכות הפיצויים הבסיסית של אדם, הנפגע על-ידי מעשה עוולה, היא זכות חוקתית העולה מן ההגנה על חייו, גופו, ועל קניינו. [...] כל הגבלה של הזכות לפיצויים בגין מעשה עוולה חייבת לעמוד במבחן החוקתי של תכלית ראויה ושל מידה שאינה עולה על הנידרש" (י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עמוד 9, מהדורה שלישית (התשס"ה)).
בעיניין חוף עזה – שם נדונה חוקתיות חוק ישום תכנית ההיתנתקות, התשס"ה-2005 – נפסק, כי לחוקי-היסוד יש "תחולה פרסונאלית", גם על אזרחים ישראלים המתגוררים מחוץ לשטח המדינה, אם הם מצויים באיזור הנתון לשליטתה האפקטיבית, בדרך של תפיסה לוחמתית: "לדעתנו, מעניקים חוקי-היסוד זכויות לכל מתיישב ישראלי בשטח המפונה. תחולה זו היא אישית. היא נגזרת משליטתה של מדינת ישראל על השטח המפונה. היא פרי התפיסה כי על ישראלים המצויים מחוץ למדינה אך באיזור הנתון לשליטתה בדרך של תפיסה לוחמתית חלים חוקי-היסוד של המדינה באשר לזכויות האדם" (עניין חוף עזה, עמוד 560; ראו גם: בג"ץ 7957/04 מראעבה נ' ראש הממשלה, פסקה 21 (15.9.2005)).
גם אם אניח שהחוק כוללני וגורף יתר על המידה, כטענת המערער, אין בכך כדי להוציאו מידי חוק: "אמת, המרכיב של 'בחוק' או 'לפי חוק' אינו מרכיב מהותי (מרחיב) ואין הוא קובע את הדרישות התוכניות המוטלות על כל חוק או חקיקת משנה המגבילים זכות אדם. לשם כך קיימים הרכיבים הנוספים של פסקת ההגבלה" (ברק – פרשנות חוקתית, עמוד 490).
בכך, הסעיף מרחיב את ההגנה הנתנת למדינה מכוח הכלל מהמשפט המקובל אשר תוחם את משך חסימת הדיון בתביעות האויב לתקופת המילחמה הפורמאלית בלבד, וכן מרחיב את ההגנה הנתנת למדינה מכוח כלל דיראני אשר חוסם דיון בתביעותיהם של פעילי טירור בלבד (עם זאת, יוער כי הכלל מהמשפט המקובל וכלל דיראני חוסמים תביעות נגד כל גורם בכל עילות המשפט האזרחי, בעוד שההסדר דנן חוסם אך תביעות נזיקיות נגד המדינה).
...
מכל מקום, סוגיה זו איננה מתעוררת במקרה דנן, ומשכך אין צורך להכריע בפרשנות סעיף 5ב(א)(1) לחוק במסגרת הליך זה. סוף דבר: אף לשיטתי דין הערעור שלפנינו להידחות, שכן כאשר מדובר בתביעה נזיקית של תושב עזה נגד מדינת ישראל, המתייחסת לאירוע המקיים זיקה הדוקה לעימות מול רצועת עזה, כפי שהדבר במקרה בו עסקינן, מקובלת עלי מסקנתו של חברי, השופט סולברג, כי הסדר הפטור מאחריות כלפי תושבי עזה, המעוגן בסעיף 5ב(א)(1) לחוק, עומד במבחני פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
המשנה לנשיאה (בדימוס) נ' הנדל: אני מסכים עם חברי, השופט נ' סולברג, כי דין הערעור להידחות.
בהתאם, סבורני כי דין הערעור להידחות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המבקש 3 הודה שהוא קיבל מיסרון זה. פיצוי בגין העבר המשיבות הצהירו כי מבדיקה שערכו במערכותיהן עולה, כי: גודל הקבוצה הראשונה והסכום הכולל של הגבייה הנטענת ביתר - הקבוצה הראשונה מונה כ- 516,000 חברים, אשר הקף הגבייה הנאמד מהם במצטבר הוא כ- 28,040,000 ש"ח, כהפרש בין סך כל דמי המנוי שהיו אמורים להיות משולמים תחת תעריפי דמי המנוי המקוריים לבין מה שנגבה מהם בפועל תחת תעריפי דמי המנוי המעודכנים (להלן: "הסכום הכולל של הגבייה הנטענת ביתר").
חברי הקבוצה קיבלו הודעות על אודות סיום מועד העסקה הן במסגרת שלוש החשבוניות שנשלחו להם לפני תום העסקה וכן במיסרון לפי הוראות החוק, כאשר לשיטת המשיבות המסרון הוא דרך היידוע האפקטיבית ביותר לעניין זה. שיעור המנויים הפעילים מתוך כלל חברי הקבוצה הראשונה - עוד הצהירו המשיבות כי מתוך הקבוצה הראשונה, 316,902 חברי קבוצה הם מנויים פעילים של המשיבות, נכון לחודש מאי 2022.
חבר הקבוצה יוכל לממש את סכום הקרדיט, בכל מועד שיבחר במהלך 12 החודשים שיעקבו את מועד מתן ההודעה על הפצוי כהגדרתו להלן (להלן: "תקופת הפצוי"), בחנויות התוכן המקוונות של המשיבות, באופן מיצטבר עד למיצוי מלא של סכום הקרדיט, מבין החלופות הבאות (אחת או יותר) ולפי בחירתו האישית: מנוי ב-HOT VOD אשר מכיל עשרות אלפי שעות תוכן הכוללות סדרות מהארץ ומחו"ל, הפקות מקור, תוכניות בידור ועוד, עד למיצוי סכום הקרדיט ולחודש או לחודשיים לפחות; מנוי לאחת מספריות ה-VOD הבאות, עד למיצוי סכום הקרדיט ולחודש או לחודשיים לפחות: KIDZ - מיועדת לילדים בגילאי 6-12 וכוללת מיגוון רחב של סדרות אנימציה; האוזן השלישית - כוללת מיגוון רחב ואיכותי של בכורות טלויזיוניות, סרטים מאירופה, המזרח הרחוק, קולנוע אמריקאי עצמאי, קולנוע דוקומנטרי וקולנוע ישראלי עכשוי; פרש (fresh) - תכנים ייעודיים לבני נוער אשר מושתת על כוכבי הרשתות החברתיות; המשיבות שומרות לעצמן את הזכות להוסיף ספריות VOD נוספות לפי בחירתן כחלופות; מנוי לאחד מערוצי הפרימיום של המשיבות (ערוצים הנמכרים בתשלום נפרד למנויים) - המפורטים בנספח ו' שצורף להסדר הפשרה, עד למיצוי סכום הקרדיט ולחודש או לחודשיים לפחות; שירות NEXT חינם עד למיצוי סכום הקרדיט ולחודש או לחודשיים לפחות - מדובר באפליקציה הכוללת את סדרות המקור של הוט, מיגוון רחב של סדרות רכש מובילות ומבחר סרטים פופולריים (חלופה זו רלוואנטית בעיקר לגבי חברי קבוצה שהם לקוחות אינטרנט בלבד); הגדלת מהירות הגלישה (בטכנולוגיית RF בלבד) ללא תוספת עלות עד למיצוי הקרדיט, בכפוף למיגבלות תשתית בביתו של חבר הקבוצה ומקום מגוריו; וכן, מיגבלות של ספק האנטרנט של אותו חבר קבוצה ככל שאינו לקוח ספק אינטרנט של המשיבות (חלופה זו רלוואנטית בעיקר ללקוחות אינטרנט בלבד).
הפצוי המוצע יהיה מעבר ובנוסף לכל פיצוי, הטבה או מחווה שירותית המוצעת ממילא לציבור הרחב ללא קשר להסכם פשרה זה. למען הסר ספק הובהר, כי לא יימנע מחבר קבוצה הזכאי לפצוי שהוא מנוי של אחד מן השירותים המוצעים כפצוי לעיל, להתנתק מהשרות שבתשלום וקבלתו כפצוי בהתאם להסכם פשרה זה, במהלך תקופת הפצוי.
פקוח על ביצוע הסדר הפשרה נוכח המתכונת הייחודית המוצעת למתן הפצוי לחברי הקבוצה, הצדדים ממליצים על מינוי ב"כ המבקשים כמפקח על ביצוע הסדר הפשרה, אשר אלה יהיו תפקידיו: יבדוק את יישום התחייבויות המשיבות בהתאם להסדר הפשרה; יוודא עמידת המשיבות בחובת היידוע בדבר הפצוי לחברי הקבוצה הזכאים לכך; יגיש דו"ח סופי ובו יפרט תוצאות בדיקותיו כאמור לעיל; וזאת, תוך 14 ימים ממועד סיום תקופת הפצוי או תקופת הפצוי המוארכת, בהתאם לעניין; המפקח יהא רשאי להגיש דוחות ביניים ולפנות לבית המשפט בבקשות למתן הוראות, ככל שיהא בכך צורך.
...
בנסיבות אלה, הגיעו המבקשים למסקנה כי יהיה זה נכון להסתלק מהתובענה ומבקשת האישור בקשר עם הקבוצה השנייה והקבוצה השלישית.
בהתאם לפסיקה שאישרה את העברת הסכום הנחסך בתשלומי הגמול ושכר הטרחה המומלצים לטובת הפיצוי לקבוצה [ע"א 6121/21 כרמי נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (27.12.21)], אני קובע כי הסך של 240,000 ₪ שנחסך למשיבות ברכיבי הגמול ושכר הטרחה, יתווסף לסכום הפיצוי לקבוצה, לרכיב הפיצוי בגין העבר לחברי הקבוצה שהם מנויים של המשיבות, אשר יסתכם בעקבות תוספת זו בסך של 10,240,000 ₪.
סיכום בנוגע לקבוצה השנייה ולקבוצה השלישית - אני מקבל את בקשת ההסתלקות, מוחק את בקשת האישור ודוחה את תביעתם האישית של המבקשים בנוגע לקבוצות אלה.
ביחס לקבוצה הראשונה - אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. הגדרת הקבוצה היא כמפורט בסעיף 2 לעיל.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), לקצר את תקופת הצינון החלה על פי החוק על המבקש אשר שימש בתפקידו האחרון מאז חודש פברואר 2021 כעוזר ראשי למפקח על הבנקים בבנק ישראל (להלן: "הבנק"), כך שיוכל לעבור לעבוד בתפקיד ראש המטה של חטיבת הטכנולוגיה של מזרחי-טפחות בע"מ (להלן: "החברה") שהנה חברת בת של בנק המזרחי.
במסגרת תפקידו יעסוק בתפקידי מטה קלסיים ובהם ניהול כוח אדם, ניהול תקציב, מעקב אחר יישום תכניות עבודה ועוד.
לדבריו, באותם מקרים המפורטים בסעיף 8.4 לבקשה עיקר תפקידו היה תפקיד טכני והוא לא נטל חלק פעיל בהליכים שנידונו בהם או בהחלטות שקבלו הנגיד והמפקח בעקבותיהם.
המבקש מוסיף כי בעיניינו דרישת הצינון מהוה פגיעה משמעותית וחריגה ביחס לחופש העיסוק שלו וביכולתו לפרנס את משפחתו שכן בבנק לא קיים הסדר פיצוי או תשלום כלשהוא לעובדים בתקופת צינון.
ממכלול השיקולים האמורים אנו סבורים כי תקופת הצינון הכוללת שיש לקבוע למבקש הנה 6 חודשים מיום תחילת הצינון הפנימי שראוי להיתחשב בו במקרה זה לפי פסיקת הוועדה (ראו ו"ע 10899-06-19 עמית נ' משרד האוצר ) ו-5 חודשים מן היום שבו יצא לחופשת פרישה וניתק הקשר בינו לבין הבנק (27.6.23 ).
...
בעניין זה ראוי להפנות לקביעת הוועדה בעניין רכלבסקי (וע' 1046/05 יובל רכלבסקי נ' נציבות שירות המדינה, לפיה: "אין המחוקק דורש ראיה בדבר ניצול תפקידו בפועל ע"י העובד בעבר. בהעדרה של דרישה כזו, עולה כי הנחת המחוקק היא שדי בעצם הקשר המוקדם בין העובד למעסיקו העתידי כדי להקים את החשש שהעובד ניצל את תפקידו לקידום עניינו. קשה גם למתבונן מן החוץ, שאינו בקי בעובדות, לזהות את המעמד המסויים או האירוע המסויים שהמחוקק רואה כפסולים. אם כך, גם כאשר לא עומדת כל ראיה קונקרטית לפגיעה בטוהר המידות, יש טעם במגבלה שקבע המחוקק, באופן המונע כל אפשרות, ולו קלה, של ניצול המעמד. קביעת המחוקק באה למנוע כל אפשרות כזו במנותק מהאישיות של המעורבים ומיושרם הקונקרטי". יתר על כן, אנו מקבלים את עמדת המשיב לפיה לנוכח מאפייני תפקידו של המבקש ובכירותו יש לראותו כמי שנמנה עם דרג הביניים אצל המשיב ונתון זה מהווה נקודת מוצא לקביעת משך תקופת הצינון.
ממכלול השיקולים האמורים אנו סבורים כי תקופת הצינון הכוללת שיש לקבוע למבקש הינה 6 חודשים מיום תחילת הצינון הפנימי שראוי להתחשב בו במקרה זה לפי פסיקת הועדה (ראו ו"ע 10899-06-19 עמית נ' משרד האוצר ) ו-5 חודשים מן היום שבו יצא לחופשת פרישה וניתק הקשר בינו לבין הבנק (27.6.23 ).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו