פיצוי בגין נזקי טיפול להסרת שיער כגון צלקות או כוויות

1) מונחת לפניי תביעת נזיקין, לפסיקת פיצויים בגין נזק גוף אשר על-פי הנטען, נגרם לתובעת כתוצאה מטיפול הסרת שיער בלייזר שבוצע אצל הנתבעת.

11) תופעת הלוואי שנגרמה לתובעת היא תופעה טבעית ומוסכמת אשר עלולה להילוות לטפול להסרת שיער ואשר חלפה ועברה מאליה, ובודאי שלא מדובר בכוויה.

20) מעיון בהסכם (סעיף 5) עולה באופן ברור כי הלקוח (ולענייננו התובעת), מצהיר ומאשר שהוסבר לו עובר החתימה אודות הסיכונים והסיבוכים, וגם הסכויים של כל טפול ובעקבותיו, לרבות תופעות לוואי הכוללות: אדמומיות, אודם, צריבה, שינויים בגוון העור, כאב, אי-נוחות, כויות, כויות המלוות בשלפוחיות, נפיחות, זהום, היפר/היפו-פיגמנטציה, צלקות ועוד.

לדידי, משך פרק זמן זה הוא ברמת עוצמה שמספיקה לחייב את הנתבעת - אשר יש לצפות כי יש לה את הניסיון והמומחיות - להסביר מראש ללקוחה לפני חתימת ההסכם, בדבר ההתכנות (ולוּ הקלושה), להתרחשות תופעות לוואי למשך תקופה כגון-דא. 25) במילים אחרות, מצופה היה כי הנתבעת תבהיר לתובעת ותסב את שימת ליבה לכך, שבמקרים מסוימים, אפילו אם מדובר בהסתברות נמוכה, כי חלק מתופעות הלוואי הללו המוזכרות בהסכם, עלול כי תימשכנה מספר רב של חודשים ואף למעלה משנה.

...

8) בשל הכוויות והכתמים שנגרמו, נבצר מהתובעת להשתתף בטיול סוף שנה עם חבריה לכיתה, ובהמשך נמנעה מלהשתתף במסיבות שבהן הייתה פעילות בים או בבריכה, על כל עוגמת הנפש והנזק הנפשי שנגרמו לה עקב כך. תמצית טענות הנתבעת 9) הנתבעת טוענת מנגד, בין השאר, כי דין התביעה לסילוק על הסף מאחר והתובעת לא הגישה חוות דעת רפואית ערוכה כדין, ובכל מקרה, התובעת לא יכולה להוכיח טענה שברפואה ללא חוות דעת כאמור.

17) ראשית - מקובלת עליי טענת הנתבעת לפיה מנועה התובעת להוכיח דבר שברפואה, זאת משלא הוגשה חוות דעת רפואית ערוכה כדין, בין לשם ביסוס הטענה בדבר קיומן של כוויות צמיתות או לשם ביסוס הטענה בדבר קיומו של נזק נפשי.

כמו כן, נדחית בזאת טענת הנתבעת לפיה יש להטיל אשם תורם על התובעת משעברה שיזוף לאחר הטיפול, דבר שמנוגד להסכם ואשר החמיר את מצבה של התובעת - בנדון דנן, העידה התובעת כי מדובר בשיזוף בהתזה ולא באמצעות חשיפה לשמש (שורה 27, עמוד 5; ראו גם חשבונית מיום 26.6.2017 - נספח ד' לכתב התביעה), ולכן אין מדובר בשיזוף שמנוגד להוראות ההסכם ושיש בו להחמיר את המצב הרפואי.

סיכום 33) על-יסוד האמור, דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

34) הנתבעת תשלם לתובעת סך כולל 12,000 ₪.

עניינו של ההליך שבפני בתובענה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת בעקבות טיפולים להסרת שיער.

נטל הראיה בנוגע לרשלנות טפול הסרת שיער באינפרא אדום הנו טפול קוסמטי אשר אינו אמור לגרום לנזקים ולכוויות בגוף המטופלת, כל עוד ננקטים אמצעי הזהירות הסבירים.

בטופס ההסכמה לא צוין, כי בין סיבוכי הטיפול האפשריים נכללות צלקות עקב כויות (ראה נספח ד' לתצהירי הנתבעת 2), ובכל מקרה הנתבעת 2 הודתה כי היא עצמה לא היתה מודעת כי "ההליך עלול גרום כויות" (פרוטוקול הדיון מיום 9.11.14 עמ' 66 ש' 27-30), ומשכך ברי כי לא מסרה לתובעת הסברים מפורטים בנוגע לסיכון זה ולא קיבלה הסכמתה מדעת לטפול.

טענה זו של הנתבעת 2 לא גובתה בראייה כלשהיא כגון באמצעות פלט שיחות של הנתבעת 2 מאותו מועד, ולמעשה נשללה ע"י מירי אשר טענה כי לא היו דברים מעולם (פרוטוקול הדיון מיום 9.11.14 עמ' 86 ש' 29-30-עמ' 87 ש' 1-3) העדה אף שללה הכרות אישית עם הנתבעת ושללה טענת הנתבעת כי אף הישתתפה בארוע השקה שערכה (עמ' 84 ש' 31-32עמ' 86 ש' 31-32).

...

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת את הסך של 36,250 ש"ח. הנתבעת תישא בתשלום האגרה ובנוסף בשכר טרחת עורך דין בסכום של 8,600 ₪.

התביעה נגד הנתבעת 3 נדחית.

התביעה נגד הנתבעת 4 נדחית.

לכתב התביעה צורפה "תוכנית טפול והצעת מחיר". כן צורפו "טופס הסכמה לטפול לייזר הסרת שיער", "הסכם טיפולים להסרת שיער" ו-"טופס הנחיות לקבלת טפולי הסרת שיער בלייזר", כולם לא חתומים.

מעיון בטפסים עליהם התבקשו התובעים לחתום עולה כי מדובר באישור על כך שהתובעת קיבלה הסבר אודות תנאי הטיפול, פרטיו והסיבוכים האפשריים הנלווים אליו (כוויה או דלקת מקומית, צלקת או שינוי בגוון העור).

הדבר עשוי ללמד על העידר תום לב מצד התובעים, ומכל הטעמים הללו מצאתי לדחות את הדרישה בקשר לראש נזק זה. התובעים גם לא זכאים לפצוי בגין הוצאות משפט בקשר להליך בבית המשפט לתביעות קטנות.

...

שוכנעתי כי היה על התובעים לדעת כי תנאי להתקשרות עם הנתבעת ולקבלת הטיפולים היא חתימה על הטפסים שצורפו לכתבי הטענות.

התוצאה היא, כאמור, כי אני מורה על ביטול ההסכם בין הצדדים.

משקיבלה התובעת מספר טיפולים, אשר לא ניתן להורות על השבתם, אני מורה לנתבעת להשיב לתובעים כל סכום שגבתה מעבר לעלותם היחסית של הטיפולים שקיבלה התובעת.

תוצאות טיפול לייזר להסרת שיער והנזק שנגרם כתוצאה מהטיפול הובאו להכרעתי.

משנגרם לתובעת הנזק האמור פנתה לנתבעת וביקשה שתחזיר לה, למיצער, את עלות הטיפול ששילמה, אולם הנתבעת סירבה לעשות כן. בתביעה שבפני מבקשת התובעת לפצותה בגין עגמת הנפש הרבה שהיו מנת חלקה, הכאב והסבל שנגרמו לה וכן דרשה להשיב לה את עלות הטיפול ואת הוצאותיה.

בנוסף הוצג אישור רופאת עור ממנו עולה כי התובעת "הגיעה בעקבות כויות מדרגה 2 בחלק האקסטנסורי של שתי האמות, כתוצאה מטיפול קוסמטי להורדת שיער שעברה באותו יום. טופלה על ידי חבישות עם מספר משחות כנגד הכוויות. כעת ברוב המקומות נשארו שטחים של דפיגמנטציה קיצונית, ומספר שטחים דלקתיים שעדיין זקוקים לטפול. אסורה החשפות לשמש למשך חודשים מספר. טרם ברור אם ישארו צלקות או סימנים פרמננטיים". אינני רופאה! ונזק רפואי יש להוכיח באמצעות מומחים; משכך ראיתי להחליט (ביום 5.12.06), לאחר שהסתיימו הראיות ובטרם אתן פסק דין כי "..

...

הנתבעת לא סתרה את דברי התובעת בראיות כי התמורה התיחסה באופן פרטני למספר אברים, וגם לא סתרה את גובה התמורה, ומשכך אני קובעת כי עליה להחזיר את כל התמורה ששולמה לה. נזק התובעת הציגה לפני את ידיה, להתרשמותי; אומר כי מהתבוננות בידיים של התובעת אכן נראים כתמים, והגם שמצב הידיים שונה מזה שהוצג בתמונות שצולמו בסמוך לטיפול, עדיין ראיתי את הכתמים.

יחד עם זאת אני סבורה שבסמכותי לקבוע כי התובעת סבלה מעגמת נפש רבה וכן מכאב וסבל כתוצאה מהכוויות ומהטיפול הממושך בהם, והיא זכאית לפצוי בגין אלה.

סוף דבר – אני מחייבת את הנתבעת להשיב לתובעת את התמורה ששילמה בגין הטיפול בלייזר בסך 5,600 ₪, וכן אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעת באב נזק של כאב וסבל על בסיס האמור לעיל, בסך של 10,000 ₪.

לפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף, שנגרמו לתובעת, על פי הטענה, כתוצאה מטיפולי הסרת שיער.

על פי הטופס מוצג 1 לתצהירו שהוצג גם נ/3, נרשם בו בין היתר, כי: "ישנה אפשרות לתופעות לוואי כגון אדמומיות, נפיחות/צריבה קלה, שלפוחיות, גלדים ושינוי צבע העור, תחושת יובש בעור, פצעונים קטנים וקיים סיכוי קטן לתופעות נדירות וארוכות טווח כגון צלקות ושינויי צבע בעור", ונרשם ש"אין להגיע לטפול לאחר חשיפה לשמש כדי להפחית סיכון של שינוי גוון וכוויות".

הנזק התובעת העידה בעמ' 11 שורה 28 עד 29 לפרוטוקול הדיון מיום 13.2.23 : "התובעת: היום אין לי סימנים שרואים באופן בולט לעין, אבל הייתה תקופה ארוכה שלא הלכתי עם ביקיני כי התביישתי, בראש שלי עדיין אני לא הולכת עם ביקיני". בהסכמת הצדדים, גם התרשמתי באופן ישיר בדיון ממצב הכוויות של התובעת, וראו בעמ' 12 שורות 6־7 לפרוטוקול: "בית משפט ניכנס ללשכתו עם התובעת וב"כ הנתבעים בהסכמת הצדדים, כפי שציינה התובעת, לא ניתן בעין לראות כיום שארית של פיגמנטציה או צלקות". חוות דעת מומחים חוות הדעת של ד"ר סרג'יו לוסטהאוז, מומחה לכירורגיה פלאסטית, מטעם התובעת על פי חוות הדעת, התובעת נבדקה ביום 19.2.20, כשנה וחצי לאחר הארוע, מצב לאחר כוויה בגב עליון ותחתון כ־18% משטח הגוף (TBSA), וקיים ריבוי כתמים היפו והיפר פיגמנטאריים בגב עליון ותחתון, והאחרונים בצורת מלבן בקוטר של כ־3־4 ס"מ, המתאים לפתח ירייה של מכשיר הלייזר; הכתמים בולטים למראה עין ואינם מסודרים בשורות אלא בצורה מקושקשת וללא ספק מכערים.

...

לאור המסקנה אליה הגעתי, ולכך שהתובעת זכאית לפיצוי בגין הנזק הלא ממוני, אין מקום לדון בשאלת הפגיעה באוטונומיה, כראש נזק עצמאי.

אין בידי לקבל טענה זו, בפרט שעה שב"כ התובעת ויתר על חקירת המומחה במסגרתה יכול היה להעלות את השגותיו, על מנת שבית המשפט ישקול אם יש ממש בטענה לפסלות חוות דעת לאחר קבלת תשובות המומחה.

סוף דבר לנוכח קביעתי כי הנתבעים התרשלו בטיפול בתובעת, הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 18,000 ₪, הכולל פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, 2,000 ₪ בגין עזרת הזולת, ו-1,000 ₪ כהחזר הוצאות.