פיצוי בגין נזק לא ממוני פגיעה במוניטין

בע"ע (ארצי) 30585-09-12 חברת יישום פיתרונות אנושיים בע"מ – אורית בוסי (4.8.13) נקבע כי: "עגמת הנפש היא סוג של נזק לא ממוני, שככלל אין מניעה מלפסוק עבורו פיצוי וזאת במקרים המתאימים, כגון פגיעה בזכויות חוקתיות, ובכלל זה פיטורים על רקע של אפליה". שעה שהתובעת תבעה פיצוי שאינו ממוני בלבד, ומששוכנענו כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב תוך כדי ניסיון לעקוף את חוק עבודת נשים ותוך שגרמה לתובעת בשל היתנהלותה זו להתפטר, שוכנענו כי יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין רכיב זה בזיקה אף לפצוי מכוח חוק עבודת נשים.

שעה שהתובעת תבעה רכיב זה לא בהתאם להוראת החוק הרלוואנטית ושעה שיש מחלוקת בכל הנוגע למועד סיום העסקה לא שוכנענו כי יש לפצות את התובעת בגין רכיב זה. פיצוי בגין פגיעה במוניטין, לשון הרע והוצאת דיבה לטענת התובעת מעשיה של הנתבעת, ושל גב' לירן בפרט, בכך שהפיצה ברבים את דבר הסיכסוך ביניהן, תוך סילוף העובדות והצגת מצגי שוא בפני גורמים חשובים בעריית קריית מלאכי ואף מעסיקים של התובעת, תוך הוצאת דיבתה, מהוה פגיעה בשמה הטוב של התובעת ובמוניטין שלה, ומשכך יש לפצותה בנידון על סך של 30,000 ₪.

...

שעה שהתובעת תבעה רכיב זה לא בהתאם להוראת החוק הרלוונטית ושעה שיש מחלוקת בכל הנוגע למועד סיום העסקה לא שוכנענו כי יש לפצות את התובעת בגין רכיב זה. פיצוי בגין פגיעה במוניטין, לשון הרע והוצאת דיבה לטענת התובעת מעשיה של הנתבעת, ושל גב' לירן בפרט, בכך שהפיצה ברבים את דבר הסכסוך ביניהן, תוך סילוף העובדות והצגת מצגי שווא בפני גורמים חשובים בעיריית קריית מלאכי ואף מעסיקים של התובעת, תוך הוצאת דיבתה, מהווה פגיעה בשמה הטוב של התובעת ובמוניטין שלה, ומשכך יש לפצותה בנדון על סך של 30,000 ₪.

לא שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח רכיב תביעה זה. בהקשר לחובת הפירוט המוטלת על תובע בתביעה בגין פרסום לשון הרע נקבע ברע"א 2291/12 מרדכי הלפרין - חיים איצקוביץ (25.6.12) כי: "כאשר מדובר בהוצאת דיבה, המילים (או המעשה, לפי העניין), מהוות את הבסיס העיקרי להקמת העילה ובלעדיהן אין. על כן, כבר נקבע, כי התובע על פי החוק אינו יכול להסתפק בטענה שהנתבע הוציא את דיבתו, ועליו לציין בכתב תביעתו "את פירוט המילים, בכתב או בע"פ, בהן השתמש הנתבע", ואשר מולידות לטענתו את עילת התביעה .

כאמור, על התובע להוכיח לא רק את מרכיב "לשון הרע" אלא גם את מרכיב ה"פרסום" ואת "העובדות שמהן נגזרת אחריותו של כל אחד מהנתבעים". די בכל אלה כדי לקבוע כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכחת רכיב תביעה זה. משכך לא שוכנענו כי יש לקבל רכיב תביעה זה. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, את הסכומים המפורטים להלן: פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין הפרת סעיף 9א לחוק עבודת נשים.

המעסיק עתר לקבלת פיצוי מהעובד בגין נזק ממוני שניגרם לו עקב מעשיו של המערער, שנעשו במהלך יום העבודה תוך שימוש ברכבו ועל חשבון הובלות שיכול היה לבצע בתשלום לאותם לקוחות, פיצוי בגין נזק לא ממוני עקב הפגיעה במוניטין, בשמו הטוב ועוגמת הנפש שנגרמה לו, וכן פיצוי בגין אובדן הכנסות עקב עזיבתו הפתאומית של העובד את מקום העבודה ללא מתן הודעה מוקדמת.

...

סכום התביעה שכנגד עמד על 1,133,404 ש"ח. פסק דינו של בית הדין האזורי בית הדין האזורי, בפסק דין מפורט ומנומק בהרחבה, הגיע למסקנה כי המעסיק הוכיח את טענתו המרכזית לפיה העובד ביצע מעשי גניבה של טיח, באופן שיטתי ובמשך שנים רבות, ומכר אותו לגורמים פרטיים במהלך יום העבודה.

אכן, שכר היסוד המהווה חלק מ"השכר הכולל" אינו אמור להיות נמוך משכר המינימום, אך דין טענת העובד שהועלתה לראשונה בסיכומיו בערעור, לאחר לא פחות משלוש טענות שאינן מתיישבות עמה שהועלו בהליך, להידחות לנוכח שינוי החזית ועיתוי העלאתה.

אף דינן של טענות אלה המתמקדות בקביעות עובדתיות ובקביעות שבשיקול דעת הערכאה הדיונית להידחות.

סוף דבר – ערעור העובד על החיובים שהושתו עליו בתביעה העיקרית מתקבל בחלקו, כך שחיוביו לשלם למעסיק פיצוי בגין נזק ממוני של "גניבת הובלות" בסך 194,586 ₪ ופיצוי נוסף בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסכומים של 27,000 ש"ח ושל 6,516 ש"ח – בטלים.

כמו כן, הנני דוחה את תביעת הנתבעת לחיוב התובעת בתשלום פיצוי כספי בגין נזק לא ממוני, פגיעה במוניטין הוצאת לשון הרע בפני לקוחת אחרים.

...

כמו כן, הנני דוחה את תביעת הנתבעת לחיוב התובעת בתשלום פיצוי כספי בגין נזק לא ממוני, פגיעה במוניטין הוצאת לשון הרע בפני לקוחת אחרים.

נציג הנתבעת, מר פייפרמכר, אמנם טען בתצהירו באופן לקוני ביותר כי התובעת הכפישה את שם שמה של הנתבעת בפני לקוחות אחרים מחברת "ג'ו קפה" ומחברת "קפה רג'ואן" (ראה : סעיף 26 לתצהיר), דא עקא, שנציג חברת "ג'ו קפה", מר ארי שיין, כלל לא טען טענה מעין זו בתצהירו ו/או בעדותו בביהמ"ש מה גם שבנוסף לכך הנתבעת נמנעה מהבאת עדים מטעמה של חברת "רג'ואן", ומשכך דינה של התביעה בגין ראש תביעה זה להידחות וכפועל יוצא של כך גם התביעה בכללותה.

סוף דבר : תביעת התובעת/נתבעת שכנגד מתקבלת באופן חלקי ואילו תביעת הנתבע/תובעת שכנגד נדחית.

בהמשך תיקן בלס את כתב התביעה, ובנוסף לסעד של ביטול הסכם המכר עתר לפיצויים הכוללים פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית של ההסכם; תשלום עבור השמוש שעשו בני הזוג בייטלר בדירה המושכרת מהיום בו יכולים היו לקבל את החזקה בדירה; החזר הוצאות שונות בגין שינויים והתאמות שבוצעו לבקשת בייטלר במהלך בניית הדירה; פיצוי בגין סיכול עסקה שנמנעה מבלס בנכס ברחוב רוני בתל-אביב, בשל מישכון לזכות בייטלר; ופצוי בגין נזק לא ממוני בשל פגיעה במוניטין.

...

עוד אוסיף כי בהחלטתי כבר פרטתי גם אודות התנהלות בייטלר בנסיבות התיק ולא ראיתי לחזור על הדברים ואינני מקבלת את בקשתם להורות לפצותם בגין נזק לא ממוני.

ולסכם את האמור לעיל, אני קובעת כי בלס זכאי לקזז מהפיצוי המגיע לבייטלר סכום של 83,082 ₪ (78,450 ₪ בגין דמי השכירות של הדירה המושכרת, ו-4,632 ₪ בגין תשלום ארנונה ששילם בלס על הדירה המושכרת.

רק לשם נוחיות הצדדים, אסכם בקצרה את החלטתי האופרטיבית: - על הצדדים לקיים את הוראות הסכם המכר ולהשלים את הליך רכישת הדירה, בהתאם להוראות שקבעתי לעיל בסעיף 95 לפסק הדין.

בהקשר לכך עיין גם בשלו ואדר, עמ' 234: "נראה שהפרה - ואפילו יסודית - אינה שוללת בהכרח את זכות הנפגע - המפר לאכיפה". ובהמשך בעמ' 384: "במצב ... שבו כל אחד מן הצדדים הוא גם מפר וגם נפגע, הדרך הקלסית להפעלת דין האשם התורם מחייבת טפול נפרד בכל אחת מן התביעות, כך שבשלב הראשון ייקבע ההקף שבו יישא באחריות כל אחד מן הצדדים למזכה רעהו (תוך היתחשבות באשם תורם) ובשלב השני יבוצע קזוז (שפוטי) של חיובי הפיצויים ההדדיים". ליעד תבעה בגין נזק לא ממוני בטענה של פגיעה במוניטין ובשמה הטוב, אולם לא הוכיחה כי נגרם נזק למוניטין או לשמה הטוב ולא הוכיחה זכאותה לפצוי בגין נזקים אלה, מה גם שתביעת נייר חדרה איננה התביעה היחידה שהוגשה נגדה.

...

בחינת התביעה שהוגשה על-ידי נייר חדרה כנגד ליעד מביאה למסקנה שמרבית התביעה אינה נכללת בהגדרת "מקרה ביטוח" בהתאם למי מהפוליסות שהיו קיימות לליעד.

מקובלת עלי טענת הראל כי תביעת נייר חדרה איננה מתייחסת למקרה ביטוח כמשמעותו בפוליסת חבות המוצר.

לסיכום - נייר חדרה תשלם לליעד הסכומים המפורטים בסעיף 131 לפסק-דין זה, והראל תשלם לליעד הסכום המפורט בסעיף 138 לפסק-דין זה. המזכירות תמציא העתק מפסק-הדין לבאי-כח הצדדים.