פיצוי בגין חבילת נופש לטורקיה

חבילת הנופש כללה טיסות הלוך ושוב לטורקיה, העברות אל ומבית המלון ולינה במלון חמישה כוכבים LIMONCELLO KONAKLI BEACH בשיטת "הכל כלול". בכתב התביעה ציינה התובעת שבחרה במלון חמישה כוכבים לצורך קבלת חופשה מפנקת.

הנתבעת דוחה את הדרישה לפצוי בגין השכרת רכב שהיא בגדר שירות נילווה.

...

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

לפיכך, התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 3,500 ₪.

בכתב התביעה טענו התובעים כי התובע 1 הזמין חבילת נופש בתורכיה ל – 13 נפשות, שהם התובעים.

באיזון שבין המנעותם של הצדדים כולם מלהציג נתון ברור בעיניין זה, ולו נתון נכון למועד הדיון, לבין ההצדקה להורות על פיצוי בגין העובדה כי סופקו חדרים שונים מאלו שהוזמנו דומני כי הדרך הנכונה לפסוק את הסכום המגיע כהשבה בעיניין זה, בהיתחשב בכך כי לו רצו התובעים להזמין חדרי מישפחה הם היו עושים זאת כבר בעת ההזמנה בארץ וגם משלמים פחות עבור החופשה, הנה על דרך האומדנה וזאת ביחד עם פסיקת הפצוי בגין עוגמת הנפש כפי שיוסבר להלן.

...

לנוכח התוצאה נדחית גם ההודעה לצד השלישי.

אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים: סך של 15,000 ש“ח כפיצוי והשבה כפי שפורט בפסק הדין.

לנוכח דחיית התובענה כנגד הנתבעת 2 אני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת 2 סך כולל של 2,500 ש“ח בגין שכר טרחת ב“כ הנתבעת 2.

ביום 25/9/13, בחול המועד סוכות, ערב הנסיעה, פנתה התובעת ונוסע נוסף בשם עידן יהודה מלול, לסוכנת הנתבעת גב' ליאת לוי, וביקשה לרכוש חבילת נופש לטורקיה ל-3 לילות.

להלן נימוקיי: עיון במסמכי הנסיעה לרבות תנאי החבילה, וכן מניתוח האירועים בגינן התובעת באה בשערי בית המשפט, אינם מקימים לתובעת עילה בגינה היא זכאית לפצוי.

לא בנקל יפסוק בית המשפט פיצוי בגין עגמת נפש, אלא בהתקיים תנאים ונסיבות המצדיקים זאת.

...

באשר לטענת אי-קיומם של סיורים, מקבל אני את טענת הנתבעות, לפיהן, אין מדובר בשרות הנכלל במסגרת חבילת הנופש ומכל מקום לא נמצאה אסמכתא המעידה כי סיורים נכללים במסגרת חבילת הנופש.

לעניין זה, יפים דברי כב' השופטת נעה גרוסמן, בקובעה בת"א 103072/98 בין היתר כי: "כיום תביעות בגין עגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים. אין לסטות מהעובדה כי המדובר פה בעניין אזרחי מסחרי ולכן יש למדוד אותו במשורה. בתביעות נזיקיות כאשר ניזוקים איבריו של אדם , אין הוא מקבל סכומים גבוהים בגין עגמת הנפש דווקא, על כן, יש להיזהר בטענת עגמת הנפש בעניינים אזרחיים כדנן, כדי שלא נגיע למצבים אבסורדים". עוד יצויין, כי גם אם פה ושם נפלו כשלים או תקלות הרי שסבורני כי לא היה באלה כדי לרדת לשורשו של עניין שכן, לא כל כשל או פגם זניחים גורמים לעוגמת נפש עד כדי הצדקת הגשת תביעה משפטית ולא כל פגם או אי-נוחות מביאה באופן ישיר לביטול העיסקה ולהשבת תמורתה כאשר אין חולק, כי התובעים נהנו מכל החבילה שרכשו באופן שטסו לסופ"ש, לנו במלון ברמת תיירות שהובטחה להם, סעדו את הארוחות שהוגשו להם וכו'.

סוף דבר - התביעה נדחית.

בחודש ספטמבר 2014 רכשו התובעות שהנן חברות וקרובות מישפחה, חבילת נופש לטורקיה לתאריכים 3.10.14 - ל9.10.14 (להלן: "חבילת הנופש").

את עתירתן לחיוב הנתבעות בתשלום פיצוי בסך של 8,600 ₪ מסבירות התובעות בהשבת דמי הביטול שנתבעת 1 גבתה מהן בסך 2,400 ₪, בתוספת פיצוי בגין עלות שיחות הטלפון המרובות שלהן אל הנתבעות ופצוי נוסף בסך 2,000 ₪ בגין עוגמת הנפש והאכזבה הגדולה שנגרמה להן, כתוצאה מהפסד החופשה שתוכננה, בשל הטעייתן על ידי נתבעת 2.

...

גרסת התובעות שנתמכה בשיחה שהוקלטה ותומללה כאמור, נשמעה לי מהימנה ומשכנעת לעומת גרסאותיהם המתחמקות של מנהל נתבעת 1 והנתבעת 2 עצמה אשר הודתה בסופו של דבר בחצי פה כי יתכן וטעתה, אך בקשה להעביר את האחריות אל כתפי התובעות.

לאור כל האמור לעיל ומאחר ששוכנעתי כי נתבעת 2 הטעתה את התובעות באופן שגרם להגעתן אל שדה התעופה בשעה מאוחרת שלא אפשרה את עלייתן לטיסה הנדונה, דעתי היא כי על הנתבעות להשיב להן את דמי הביטול שנגבו מהן ללא הצדקה ולפצותן פיצוי מסוים בגין עוגמת הנפש הגדולה שנגרמה להן במקרה זה שבו אף נתבעת 2 הודתה במהלך השיחה המוקלטת, כי לא ניתן היה לסדר להן טיסה חלופית: "...אני עשיתי את המקסימום, והם כבר יומיים מחפשים ומנסים למצוא טיסה ולסדר לנו את העניין, אבל לא הולך...". יחד עם זה ומאחר שאני סבורה כי התובעות יכולות וצריכות היו לבדוק ולוודא את שעת הטיסה גם בעצמן (אך ככל הנראה לא עשו כן בשל חוסר נסיונן והאמון המלא שהן נתנו בנתבעת 2 שטיפלה בעניינן), החלטתי לפסוק לזכותן פיצוי בסכום נמוך מזה שהן דורשות.

התוצאה היא אם כן שאני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, להשיב לתובעות את דמי הביטול שנגבו מהן בסך 800 ₪ לכל אחת ולפצותן בסכום נוסף של 1,000 ₪ לכך אחת.

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקים ועוגמת נפש שנגרמו לטענת התובע במהלך חופשה עם ילדיו בתורכיה.

אחיו של התובע פנה לסוכנות הנסיעות וביקש לקבל הצעה לחבילת נופש בתורכיה במלון שנגיש לנכים.

נוכח הסתירות וההגזמות הרבות בעדותו של התובע אין ביכולתי לדעת אם התובע היה בוחר לרכוש חבילה זו אילו ידע על בעיית הנגישות למסעדות, ואף קשה לקבוע מה עוגמת הנפש שנגרמה לו בשל כך. האם התובע זכאי לפצוי בשל העדר הסעה משדה התעופה למלון: התובע טען בתביעתו, וכך גם העיד כי בשל היות נכה הוא נאלץ להמתין עד שאחרון הנוסעים יורד מהמטוס ורק אז נציג של שדה התעופה סייע לו לרדת.

...

בנוסף ולאור כל האמור לעיל, אני פוסקת לתובע פיצוי בסך של 600 ₪ נוספים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בעיקר עקב הצורך במציאת הסעה חלופית למלון, בשעות הערב, אך גם עקב אי ידיעתו את מלוא ההגבלות שיחולו עליו בשהותו במלון.

למעלה מהצורך אציין כי רק לאור התרשמותי ממהימנות התובע כאמור, נפסק בזאת סכום פיצוי נמוך יחסית בגין עוגמת הנפש, שכן אין ביכולתי להתרשם בצורה ברורה ממידתה של עוגמת נפש זו במקרה זה. לסיכום, הנתבעת וצד ג' כמפורט להלן, ישלמו לתובע בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה, סך כולל של 1000 ₪ כמפורט להלן: הנתבעת תשלם לתובע סך של 700 ₪ בגין מלוא עלות הנסיעה במונית ובגין 50% מעוגמת הנפש שנפסקה לתובע ואילו צד ג' ישלם לתובע סך של 300 ₪ נוספים בגין חלקו בגרימת עוגמת הנפש.

לסיכום דברי אבקש כי הנתבעת והספק יראו בפסק דין זה קול הקורא להן להשית ליבן לזכויותיהם השוות של הנכים, ולהכין נהלים והסברים מתאימים בדבר נגישותם של אתרי נופש לנכים.