האם הנתבעת הסכימה להנשא לתובע והאם הפרה את הבטחתה ?
כאמור מעלה, דיני החוזים מאפשרים לנפגע מהפרת הבטחת נישואין להגיש תובענה בבית משפט השלום לצורך קבלת פיצוי בגין הסתמכותו על הבטחת נישואין שהופרה, ולכן, בהנתן עילתה המפורשת של התביעה, הרי שכל שנידרש הוא לבחון האם במקרה נשוא ענייננו הנתבעת אכן נתנה הסכמה קונקרטית להנשא לתובע, והאם נגרמו לו נזקים ספציפיים כתוצאה מהפרת ההבטחה.
...
עם זאת, משהדבר לא נעשה הרי שבהיעדר פירוט ובהיעדר אסמכתאות מפורשות אשר תומכות בטיעונים הללו (חשבוניות רכישה, תדפיסי העברות בנקאיות וכו'), הרי שהתובענה הייתה נדחית מאליה, אף בהנחה שאכן היה מוכחת טענת התובע, ולפיה הנתבעת התחייבה להינשא לו, וכי נגרמו לו נזקים כספיים כתוצאה מהסתמכותו על הצהרתה של הנתבעת בדבר כוונה להינשא לו.
בטרם סיום:
התרשמתי מעדויותיהם של עדי התביעה אשר העידו בבית המשפט (האחים אלעד ומיכאל אדרי, אחותו של התובע דורין רובין, הוריו של התובע אסתר וארמונד זגורי) וכן גם מעדויותיהם של הצדדים עצמם, ובפרט מהתכתבויות הוואצאפ המצורפות לתצהיר התובע ומהודאתה של הנתבעת כי קיבלה מהתובע במתנה כספים ותשורות בסכומים יחסית לא משמעותיים, כי מערכת היחסים שבין הצדדים התאפיינה בכך שהנתבעת נהגה בניצול ניסיונותיו הרבים לרצותה ולספק את כל מאווייה אשר התבטאו בהסעתה ובהסעת בני משפחתה למקומות שונים בארץ, במימון יציאות לבילויים משותפים, ברכישת אוכל, בטיפול מסור בהוריה, במימון ארוחות במסעדות, במימון עלויות מעצבי שיער, ברכישת בגדים, ברכישת מתנות וכו'.
סבורני כי ההוצאות בהן נשא התובע במצטבר, אינן יותר מאשר ניסיונות לרצות את הנתבעת במסגרת חיזור או זוגיות אשר לא התפתחה לכדי קשר של נישואין, וגם אם מנתו הייתה כי נוצל על ידי הנתבעת, הרי שמדובר במתנות והוצאות שהינן שגרתיות במערכת יחסים המצויה בשלב זה, ואינן מגיעות כדי הוצאות אשר הוציא בהסתמך על התחייבות להינשא, אשר הופרה בהמשך.
סוף דבר :
התביעה נדחית.
