פיצוי בגין הפקעת קרקע חקלאית

טענות כאלה נטענו כחלק מטענת ההסתמכות בה אדון בהמשך פסק דין זה. האם "תוכנית נתיבי איילון" ו"צו ההפקעה" שפורסם לצורך מימוש תוכנית תת"ל 15 מהוים "מהלך תיכנוני אחד"? על פי טענת המבקשים יש להתייחס לתוכנית נתיבי איילון שאושרה בועדה המקומית ולצו ההפקעה שהוצא לשם מימוש תת"ל 15 כאל "מהלך תיכנוני אחד". בהתאם לטיעון זה לצורך חישוב פסיקת פצויי הפקעה למבקשים יש להתייחס לייעוד של המקרקעין כפי שהיה במועד שקדם למועד שינוי ייעודם מייעוד "חקלאי" לייעוד של "דרך". לגירסת המבקשים, יש לפסוק להם פצויי הפקעה בגין הפקעת קרקע בייעוד "חקלאי" שכן שינוי הייעוד של המקרקעין לייעוד של "דרך" נעשה כחלק ממהלך תיכנוני אחד.

...

על כן, משטענות אלו חורגות מן ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, וממילא לא הוכחו כדבעי על ידי המבקשים, ברי כי סופן להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

לפיכך, אך בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי ובהנמקות שפורטו לעיל - הנני מחייב את המבקשים לשלם לכל אחת מבין שלוש מהמשיבות שכ"ט עו"ד והוצאות בסך כולל של 9,000 ₪.

ואולם, כאשר הקרקע הייתה בשטח 1.2 דונם ומעלה, אזי ניתן היה לבנות עליה, לכל היותר, בשטח 180 מ"ר. נוכח העובדה שהחל משנות ה-80 לא היו עוד בנמצא עיסקאות השוואה בייעוד אשר שילב חקלאות ובנייה למגורים, בשל תכנית מתאר חדשה, נפסק בפרשת אסדי, כי בעריכת תחשיב הפצוי בגין הפקעת קרקעות בייעוד חקלאי בתכנית המנדטורית, יש לבחון עיסקאות במקרקעין בכל אחד משני הייעודים, הן חקלאות "טהורה" והן בנייה, ומעסקאות אלה לגזור את שווי החלקות בכל שנה ושנה.

...

לסיכום, לא ראיתי להתערב בקביעתו של המומחה להגדיל את שיעור הפיצוי עקב קיומה של תכנית מופקדת שחלה על החלקות שהופקעו במסגרת ההפקעה השנייה.

בית המשפט העליון אישר את פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א (חי') 1019/03 לאפי נ' מדינת ישראל (3.9.2015) בקבעו כי אם הקרקע הייתה משמשת ליעודה, קרי לצרכי חציבה, הרי שבסופו של דבר, ולאחר מיצוי מלוא פוטנציאל החציבה, היה נותר במקום בור עמוק שכדי לנצלו למטרות אחרות, הייתה נדרשת עבודת שיקום בעלות גבוהה.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים תוך 30 יום פיצוי בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 1.1.2017 ועד התשלום המלא בפועל, בשינויים הבאים: 50.1 בחישוב דמי החכירה המגיעים בגין כל חלקה יש להביא בחשבון דונם אחד למגורים בלבד ולא 1.2 דונם כפי שערך המומחה.

יזרעאלי הביא בחשבון את נתוני פצויי ההפקעה ששולמו בגין הפקעת קרקעות חקלאיות באיזור פרוזדור ירושלים וכן הכרעות של וועדת ההשגות על שומות מקרקעין לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) תוך שהוא מציין כי ביצע את ההתאמות הנדרשות.

...

סוף דבר לאור האמור ישלמו הנתבעים לתובעים את הסכומים הבאים: סך של 46,850 ₪ שהם דמי השימוש בגין השנים 2008-2017 על פי סעיף 14 לחוות דעת השמאי יזרעאלי במכפלת 900 מ"ר. על הסכום האמור יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה-קרי, מיום 1.1.2013 ועד התשלום פועל.

כן אני קובעת כי בגין כל שנה עד להפסקת התפיסה בפועל ישלמו הנתבעים את סכום דמי השימוש העומד על 4,995 ₪ לשנת 2020, בהתאם אמור בסעיף 13.3 לחוות הדעת כשיצורף לו אחוז שיצטבר לדמי השימוש מדי שנה.

בהקשר זה, אני דוחה את טענת הנתבעת כי אין מקום לפסוק לתובעם סכומים למועד שלאחר הגשת התביעה הן מאחר שלא התבקשו והן משיקולי אגרה, שכן עתירה מפורשת בעניין זה מופיעה בסעיף 20 לכתב התביעה ומשניתן פטור מאגרה בהליך, אין ממילא מקום להפרשי אגרה וראו בהקבלה רע"א 6713/15 מפעלי תחנות בע"מ נ' מדינת ישראל (23.12.2015).

המומחית ציינה, כי ממכלול הנתונים עולה, כי שווי קרקע חקלאית בסביבה למועד הקובע הוא בגבולות 4 ל"י למ"ר וכי פצויי ההפקעה בגין קרקע חקלאית בסביבה נשומו בגבולות 10 ל"י למ"ר. בנסיבות אלו היא קבעה, כאמור, כי שווי מ"ר קרקע חקלאית לצרכי פצויי הפקעה הוא בסך 10 ל"י למ"ר (עמ' 21-22 לחוות הדעת).

...

אינני מקבלת את טענות התובעות בעניין זה. החוק והפסיקה קבעו כללים לפיצוי בגין הפקעה מכוח הפקודה ויש לפעול בהתאם להם.

עמדת הנתבעת בעניין זה מקובלת עליי ועולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה.

בעניין האמור מקובלת עליי עמדת התובעות.

. קרקע חקלאית 9.1.8 נתונים על שווי השכירות השנתית לקרקע חקלאית אותרו בין היתר מהכרעה ראשונה בשומה של השמאי הממשלתי מחוז הצפון, פס"ד של ביהמ"ש המחוזי בנצרת בתיק ת"א 43201-10-14 ע"י כב' השופטת עירית הוד שאישרה את הקביעה של וועדת ההשגות לעניין גובה פצויי הפקעה בגין קרקע חקלאית בהסתמך על הסכם בין אגודה חקלאית מושב ציפורי לבין חקלאי.

...

סבורני כי במקרה דנן נכון יהיה לקבוע ששיעור דמי החכירה יעמוד על 5% כדמי החכירה שגבתה רמ"י לאורך השנים, ללא אבחנה בין המקרקעין בייעוד חקלאי לבין המקרקעין בייעוד למגורים.

לסיכום: דין התביעה להתקבל, באופן המפורט להלן:   א.      הפיצויים יחושבו על בסיס 5% תשואה (ולא 6%) הן בשל הייעוד למגורים והן בשל הייעוד לחקלאות.

כמו כן ולאחר ששקלתי את כל טענות הצדדים לעניין ההוצאות, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט (לרבות שכ"ט עו"ד) בסך כולל של 25% מסכום הפיצוי הנ"ל. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.