בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"א 30586-08-21 חזבון ואח' נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ
תיק חצוני:
לפני כבוד השופט שמואל מנדלבום
התובעים
.1 ג'מיל חזבון
.2 כאמל חזבון
.3 חאלד גמאל חזבון
.4 לואי גמאל חזבון
.5 מוחמד גמאל חזבון
.6 עבד אלרחמאן גמאל
.7 חולוד גמאל חזבון
הנתבעת
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ
החלטה
לאור התשתית העובדתית האמורה נבחן תחילה האם ניתן בכלל לפסוק פיצויים בגין הצורך בהעתקת המפעל ואי הפעלתו למשך 3 חודשים, ומכל הפסיקה אליה הפנו ב"כ הצדדים וכן פסיקה נוספת עולה כי ככלל אין מקום למתן פצויי הפקעה לרבות פיצוי בגין מחוברים כאשר מדובר במבנים לא חוקיים שבהם בוצעה פעילות כלכלית שלא על פי דין.
בהתאם הוויתור המצוין בכתב ההצהרה על תביעות נוספות לפצוי מתייחס בבירור גם לעניין המחוברים שאף הפצוי בגינם נובע מהפקעת המקרקעין ולפיכך ככל שהתובעים מבקשים השלמת פיצוי מכח היותם יורשיה של המנוחה הם מנועים מלעשות כן נוכח חתימת המנוחה על ההצהרה.
...
כנגד האמור העלתה הנתבעת טענות שונות ובכלל זה נטען כי התובעים אינם זכאים בכל מקרה לפיצוי בגין המפעל שהוקם ללא היתר בנייה, ופעל ללא רישיון עסק במקרקעין שבהם לא הייתה לתובעים זכות כלשהי ושייעודם "דרך". בענין זה הופניתי לפסיקה אשר לטענת הנתבעת שוללת פיצוי במקרה כזה בין היתר לאור העיקרון של "אין חוטא יוצא נשכר".
בהתאם להחלטה נוספת שניתנה על ידי הוגשה על ידי ב"כ התובעים פסיקה אשר לטענתו מאפשרת פסיקת פיצויי גם בגין מחוברים שהינם בגדר מבנים לא חוקיים וכעת עלי להכריע בטענה זו.
לאחר עיון בטענות הצדדים כפי שעלו בין היתר בקדם המשפט ובפסיקה אליה הופניתי אני סבור כי דין בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף, להתקבל.
"
גם השופטת (כתוארה אז) אסתר חיות הצטרפה בפסק הדין לאמור לעיל וציינה כי "...אף אני סבורה כי ככלל אין להתחשב בשימוש בלתי חוקי שנעשה בקרקע טרם ההפקעה לצורך חישוב הפיצויים על פי סעיף 12(ב) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943. עם זאת וכעמדת חברתי אף אני סבורה כי ייתכנו מקרים חריגים, כמו המקרים שבפנינו, בהם יש מקום ליתן ביטוי מסוים במסגרת חישוב הפיצויים לשימוש שנעשה בקרקע הגם שאינו תואם את ייעודה התכנוני, תוך היסמכות בדרך ההיקש על הוראות סעיף 190(א)(3) סיפא לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ולתנאים הקבועים בו בהקשר זה קרי: כי מבקש הפיצוי התנהל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים המביאים בחשבון את השימוש הבלתי חוקי".
במקרה שלפנינו, התובעים לא ציינו בכתב התביעה נסיבות כלשהן הנוגעות להחזקת והפעלת המפעל על ידם ובוודאי שלא נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהכלל שלפיו פלישה למקרקעין והקמת והפעלת מפעל בהם שלא כדין אינם צריכים לזכות את מי שמפר את הוראות הדין בפיצוי כלשהו ובכלל זה פיצוי עבור העתקת המפעל או בגין הפסדים כלכליים.
לכל האמור לעיל יש להוסיף את העובדה שהמנוחה כבר קיבלה לפנים משורת הדין פיצוי בין היתר בגין "כיסוי עלות העתקת המחוברים", כך שמדובר באופן ברור על דרישה לכפל פיצוי, וכאמור ב"כ התובעים טען כי התובעים אינם מבקשים פיצוי כפול וגם מטעם זה דין התביעה לפיצוי בגין העתקת המפעל והנזק באי הפעלתו, להיות מסולקת על הסף.
סיכומו של דבר לאור כל האמור לעיל, דין תביעת התובעים להיות מסולקת על הסף במלואה מחמת היעדר עילה ומניעות ואולם כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת אני מורה על מחיקת התביעה על הסף בהתאם לתקנה 41(א)(4) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ד – 2018 ולא דחייתה, וזאת על מנת לאפשר לתובעים, ככל שירצו בכך, להגיש תביעה חדשה לפיצויים בגין המחוברים, העתקת המפעל ונזקים עקיפים ככל שיש בידם לבסס תביעה אשר יש בה כדי להצדיק תשלום פיצויים, על אף כל האמור לעיל.
