על כן, התובע זכאי לפצוי בגין איחור בפנוי הדירה בסך של 47,932.5 ש"ח.
תשלום עבור פינוי הריהוט וחפצים מהדירה
התובע טוען כי הוא זכאי לקבל החזר של כספים ששילם עבור פינוי ריהוט וחפצים מהדירה (כולל מנוף, הובלה ודמי הטמנה וסלוק גרוטאות) בסך של 5,000 ש"ח, כמפורט בחשבונית שצרף (נספח 18 לתצהיר התובע).
התובע לא עשה כן (ע' 27 ש' 14), ולפיכך יש לדחות התביעה בגין ראש נזק זה.
אשר לתביעה לפצוי בגין עוגמת נפש, יש מקום לפסוק פיצוי מסוים בגין נזק לא ממוני, נוכח הפרות הנתבעים את הסכם השכירות ואופן התנהלותם לאחר תום תקופת השכירות, לרבות סירובם הראשוני לפנות את החפצים והתנערותם המאוחרת מחפצים אלה, לאחר זמן רב, דבר שחייב את התובע להגיש הן תביעת פינוי מושכר והן תביעה זו. ראיתי לפסוק בנסיבות העניין פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 3,000 ש"ח.
חיוב הנתבע 1 כערב לשטר החוב להסכם השכירות
הנתבע 1 חתם על שטר החוב כערב להתחייבויותיו של אביו, הנתבע 2, כשוכר בדירה.
...
לאחר עיון בראיות התובע ושמיעת העדויות שוכנעתי, כי התובע הרים את הנטל, במידה מספקת בדין האזרחי, להראות כי הנזקים הנטענים בדירה נגרמו על ידי השוכרים או מי מטעמם.
המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי ראש נזק זה לא הוכח ואין מקום לחייב את הנתבעים בגינו.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעים 1-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, את הסכומים הבאים:
פיצוי מוסכם בגין עיכוב בפינוי הדירה - סך של 47,932.5 ש"ח.
החזר תשלום בגין תיקון הנזקים הכלליים בדירה בסך של 25,740 ש"ח.
החזר תשלום עבור תיקון הנזקים בארונות במטבח ובדירה בסך של 10,000 ש"ח.
החזר תשלום עבור תיקון הנזקים במזנון וינטג' בסך של 5,000 ש"ח.
החזר תשלום עבור פינוי ריהוט וחפצים מהדירה על ידי התובע בסך של 5,000 ש"ח.
החזר תשלום עבור חוב לתאגיד המים בת ים בסך של 765 ש"ח.
החזר הוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד בגין פתיחת תיק ההוצל"פ בסך של 9,486 ש"ח.
פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 3,000 ש"ח.
סכומים אלה יישאו הפרשי ריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
